ביקורת ספרותית על לתפוס רוצח - המסע בעקבות האלמן שרצח את נשותיו מאת עמרי אסנהיים
ספר טוב

---

עלילת הספר הזה מוכיחה שהמציאות עולה על כל דמיון.
קראתי ספרי מתח ואימה רבים בחיי, אך ספר כזה מטלטל, מקומם ומעכיר שלווה מעולם לא קראתי.
הקריאה בספר הייתה מאוד קשה מבחינה רגשית.
שמעון קופר, "האלמן הכפול", כביכול, היה למעשה רוצח קר רוח, שרצח לא רק את אשתו הראשונה והשלישית אלא גם את אימו (כנראה), ותכנן לרצוח אף את אשתו השנייה (שלמזלה הצליחה להינצל). הביטוי התנכ"י: "הרצחת וגם ירשת" מתאים לו מכל.
לאורך כל הספר מתוארים שלל שקריו העלובים והמתמשכים, החלפת הגרסאות שלו והחולניות שבו. אפילו את שני בניו הוא הכריח לשקר עבורו.
היה קשה לקרוא ולהאמין, שהוא הצליח, פעם אחר פעם, לשקר ולשטות בכל הנשים והמאהבות הרבות בחייו. כול הנשים הללו, כולל בני משפחתן, הוקסמו ממנו והאמינו לשקריו.
במיוחד קשה היה לקרוא על הרופאה שסיפקה לו את חומרי ההרדמה והייתה שותפתו לפשע הנתעב. לא הצלחתי להאמין שהיא הייתה כה נאיבית. גם העונש שגזר עליה בית המשפט לא תאם לדעתי את חומרת מעשיה.
הספר עצמו כתוב בצורה מבולבלת ולא כרונולוגית, בעברית פשוטה וגרועה, ללא עריכה לשונית וללא כישרון ספרותי או תיעודי.
הצלחתי לקרוא אותו רק בזכות הסיפור המזוויע והמסקרן שמתואר בו, שהצליח להאפיל על כל מגרעותיו של הספר כיצירה ספרותית.

» ביקורות נוספות של יסמין
» ביקורות נוספות על לתפוס רוצח - המסע בעקבות האלמן שרצח את נשותיו