ביקורת ספרותית על הצמה - שלוש נשים. שלוש יבשות. שלושה גורלות. אותה שאיפה לחירות. מאת לטישיה קולומבני
ספר מעולה

---

ספר מעולה, מיוחד, מעורר מחשבה, קריא ונוגע ללב. "גמעתי" אותו תוך כמה שעות. הפרקים בספר נעים לסירוגין בין סיפורן ודמותן של שלוש נשים . לכאורה, שלוש הנשים שונות לחלוטין זו מזו בתרבות, במקום המגורים, באמונה או במצבן הכלכלי. רק בסוף הספר, נשזר הקשר ביניהן, כמו צמה בשיער. החוט המקשר בין שלושתן הוא נחישות, כוח נפשי רב, מסירות למשפחה ו/או לעבודה ואסרטיביות.
אהבתי בעיקר את דמותה של סמיטה ההודית, שנאבקת בכל אמצעיה וכוחה הדלים למען מציאת עתיד טוב יותר לילדתה. התיאורים של הודו המצחינה (פשוטו כמשמעו) אך גם בעלת המנהגים המיוחדים, היו מרתקים ודוחים כאחד.
אהבתי גם את דמותה של שרה, שנאלצת להתמודד לפתע, בעקבות מחלתה, עם יחס מפלה ומכאיב של מעסיק ושותפיה לעבודה.
פחות אהבתי את הפרקים שעסקו בדמותה של ג'וליה. היא לדעתי החוליה החלשה בסיפור. הסיפור שלה היה "קיטשי" מדי לטעמי.
הספר עורר בי עניין רב ומחשבות, גם לאחר שסיימתי את קריאתו.

» ביקורות נוספות של יסמין
» ביקורות נוספות על הצמה - שלוש נשים. שלוש יבשות. שלושה גורלות. אותה שאיפה לחירות.