הספר מומלץ מאוד לקריאה עבור כל מי שרוצה לחטוף דיכאון קשה/ להגביר את הדיכאון שהוא כבר שרוי בו/ לנסות להתאבד/להצליח להתאבד. לכן לא מובנות לי כל הביקורות האוהדות שהוא זכה לו, ודבר היותו ספר קלאסי שזכה לפרסום רב.
גם מבחינה ספרותית, הוא כתוב בצורה מבולבלת מבחינה כרונולוגית ובלתי מובנת. לעיתים הדמות הראשית מתארת פגישה עם גבר כלשהו, אך לא מובן אם זה מתרחש בהווה, או שבעצם היא רק נזכרה במה שהיה פעם. הסיפור משעמם ורדוד, הדימויים מדכאים ומעוררי סלידה. יש בו דמויות רבות, שלאף אחת בעצם אין תכונות אופי. כולן כאילו עשויות מקרטון. גם הגיבורה עצמה היא דמות מעצבנת, שלא ניתן להבין אותה או להזדהות עימה.

















