הנדל מעניקה לנו הצצה נדירה לתוך נפשו של בעלה הצייר צבי מאירוביץ (1911-1974 )–שהיה אומן בכל רמ"ח אבריו אף כי רק שלוש תערוכות יחיד הוא בחר להציג כאן בארץ .
באוסף של טקסטים מופלאים היא חושפת בפנינו נתח חיים לצדו : - "היה קם במשך כל השנים שחייתי על ידו, ישר מתוך השינה אל תוך הפחד הפשוט של היום ושל הסוף"
כותבת על הכוחות המניעים אותו כאדם פרטי וכיוצר :
- "מיום שעמד על דעתו העסיקה אותו רק מחשבה אחת, איך אפשר לחיות כשיודעים שכל יום אפשר למות"
על תהליכי יצירתו, על היחסים המורכבים שלו עם עצמו ועם יצירי כפיו :
- "אדם יכול לברוח לקצה העולם אבל הוא לא יכול לברוח מעצמו"
ועל ניסיונו הסיזיפי לבטא את מה שהרגיש, ראה ודמיין :
- "עם פנים כאלה ומצח כזה היה לו בבוקר תנועות של חיה בסוגר" .
כצייר הוא ניסה כל חייו להתחקות ולהנציח ועיקר יצירתו נבעה מתוך דחף בלתי נשלט וחיפוש מתמיד אחר שיווי משקל ואיזון של ובין הכוחות שעינו את נפשו, וזו גם הסיבה שהוא הרבה להשחית לא מעט מעבודותיו .
יהודית הנדל בעצמה סופרת דגולה, (כבר כתבתי עליה) ובספר הזה היא בהחלט במפליאה לצייר במילים על הנייר הלבן לא פחות טוב מבעלה. היא עושה עם המילים מה שהוא עשה עם פלטת הצבעים וקומץ המכחולים על הבד הלבן, ושניהם ביחד מצליחים להרקיד את נפשותיהם ואולי גם את נפשותינו במן טנגו סוער בהרמוניה מופלאה השמורה כנראה רק לזוגות בודדים. הוא נפטר בגיל צעיר יחסית, בן שישים ושלוש, והותיר את יהודית ספונה בביתה עטופה ביצירותיו אבל ממשיכה לכתוב עוד עשורים אחריו.
לאחר שסיימתי את הספר חשבתי לתומי שיהודית למעשה כמעט אף פעם לא כתבה על אושר ו/או על אהבות מאושרות, גם בסיפורים הקצרים שלה ואז נזכרתי בקטע משיר של ויסלבה שימברוסקה :
"אהבה מאושרת, האם זה טבעי,
האם זה מועיל-
מה תועלת יש לעולם
משני בני-אדם
שאינם רואים את העולם ? "
ואז שוב חזרתי וקראתי את המשפטים הבאים שהדגשתי בספר והבנתי שמה שהיה ביניהם היה הרבה מעבר לזה ...
"...אבל אני יודעת מעבר לכל ייסורים או כאב, כי חיי האמיתיים התחילו באותו ליל חורף כשנכנסתי לקפה נורדאו להסתתר מהגשם והוא ישב שם ואחר כך ליווה אותי עד חדרי ברחוב יוסף, ועמדנו שם, ברחוב, שעה ארוכה בגשם- ונסתיימו בליל חורף אחר, אחרי עשרים ושמונה שנים, באחד עשר לנובמבר בשעה אחת עשרה בלילה, כאשר ישב על כיסא הנדנדה שלו ליד הדלת בחדר האוכל ושאלתי אותו אם למזוג לו כוס תה והוא אמר אחר כך. ואחר כך היה רק מותו ..!"
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
