ביקורת ספרותית על ניצב כל הלילות מאת הרפר לי
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 9 בנובמבר, 2016
ע"י yaelhar




לכל ספר מגיע שלא ישוו אותו לאחרים, זו הגינות פשוטה. נכון? אבל אני הולכת לנהוג בדרך לא הגונה ולהשוות. ל"אל תיגע בזמיר", כמובן."אל תיגע בזמיר" הוא אחד הספרים האהובים עלי. קראתי אותו מספר רב של פעמים ונהניתי מכולם. סיפורה של ילדה בת 8 המתארת קיץ אחד בו איבדה את תמימותה והבינה איך פועל העולם. וכמו כל בת 8 לא רק הסיפור הדרמטי על הכושי שנענש על לא עוול בכפו מעניין אותה והיא מתארת את העיירה, את הלך הרוחות, את אחיה ואת חברה דיל. ועל כולם מנצחת דמותו של אביה אטיקוס, היודע להיות הורה יחיד לילדיו, ללמדם מוסר ולהבדיל בין טוב ורע, ללמדם להחליט בין ברירות מושכות, או דוחות באותה מידה, ולהוכיח להם שאנשים הם שווים - גם כשהם עטופים בעורות בצבעים שונים. לו הייתי צריכה לנחש איך תראה סקאוט כ 18 שנים אחרי אותו קיץ, הייתי מהמרת על אישה צעירה עצמאית ונבונה, שיכולה להבחין באמת גם כשהיא בתחפושת.

בא הספר הזה המתאר את ג'ין לואיז - היא סקאוט הבוגרת - בת 26, אחרי לימודים באוניברסיטה, מגיעה לביקור במייקום לפגוש את אביה ודודתה ואת העיירה בה גדלה. אבל מה - היא מתנהגת כאילו היא עדיין בת 8. למעשה לו הייתם שמים את סקאוט ואת ג'ין לואיז באותו חדר סקאוט היתה יוצאת וידה על העליונה - בוגרת יותר, נבונה יותר, מיטיבה לבחון את המציאות ולהגיב עליה. וג'ין לואיז? היא היתה עומדת בפינה, צורחת, מניפה אגרופים ובוכה בכי תמרורים כי אכלו לה, שתו לה, שינו לה את העולם בלי להודיע לה מראש!


בעבר נפוצו שמועות כי מי שכתב את "אל תיגע בזמיר" הוא לא אחר מאשר טרומן קפוטה - דיל, החבר של סקאוט מהסיפור. מה שקראתי מקאפוטה לא נראה לי שזה סיגנונו או נושא שמעניין אותו. הסיפור הרשמי מספר על הרפר לי הצעירה ששלחה את כתב היד (של "ניצב כל הלילה" הזה) להוצאת ספרים. עורך/ת עלומה התרשמה מכשרון הכתיבה, ואחרי עבודת עריכה מאסיבית וניכוש המיותר יצא לאור הסיפור המופלא ההוא שזכה בצדק בפוליצר, והפך לאחד הרומנים האמריקאים המופלאים של כל הזמנים, וגם רב מכר (שלא להזכיר את הסרט הנפלא). הרפר לי לא כתבה עוד ספר. אבל... לפעמים הוצאה לאור מרגישה שהיא יושבת על אוצר לא ממומש, וכשהרפר לי היתה חולה וחלושה מישהו מצא את כתב היד הזה והחליט להוציאו לאור מעל חמישים שנה אחרי "אל תיגע בזמיר".

קראתי את הסיפור מתנדנדת בין אי אמון לשיעמום, כעס ולגלוג. איפה הטקסט מאיר העיניים, הדמויות הבנויות לתלפיות, היכולת להזדהות ולהאמין שהסיפור אכן קרה? הספר הזה סתמי ובנלי, כתוב באופן מגושם, עם "סיפור" מלאכותי, דמויות מטושטשות, גיבורה לא סבירה ופסיכולוגיה בגרוש. התלבטתי בין 2 ל - 3 כוכבים. נתתי לספר שלושה כוכבים רק בזכות זה שפעם הסופרת הוציאה מתחת ידה ספר מופתי. הכי רציתי לקרוא משהו שכתב/ה אות/ה עורך/ת בת אלמוות, שהצליחה לחלץ מכתב היד העלוב של הספר הזה את הספר ההוא, אותו אקח אתי לאי בודד בלי לחשוב פעמיים.


*

25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
את צודקת בגדול. אבל
"הגזען הצועק" אינו מסווה את השקפתו והסבירות שישנה את עמדתו נמוכה מזו של רעהו שברור לו שהשקפתו אינה לגמרי לגיטימית ודורשת הסוואה.
-^^- (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
לגבי שאלתך, לעניות דעתי שניהם, הרי מה ההבדל ביניהם? בסופו של דבר גם האדם הצועק בגסות רוח כושון וגם האדם המנומס כביכול חושבים אותו הדבר- ישנו גזע נמוך מהם שאיננו שווה להם ולכן ישנו צורך להתייחס אליו בהתאם. השוני בין שניהם היא פשוט בגישות- הראשון חושב שעד כדי כך הם נחותים שאין ראוי להתייחס אליהם בצורה יפה והשני חושב שהם עד כדי כך נחותים שיש להתייחס אליהם בצורה יפה מתוך רחמנות, נדיבות, כאילו היו כלב משוטט פצוע.

שניהם מתייחסים אליהם כאל תת אדם, כאל יצור שלא ראוי לכנותו אדם.

yaelhar (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
סקאוט ההערה שלך מעניינת מאד.
הרבה פעמים אני קוראת ספר בו נאמר משהו על הגיבור, ואני מאמצת את האמירה בלי שתיתמך על ידי הסיפור. בספר הזה ג'ין לואיז אומרת על אטיקוס שהוא "גזען" וזו תדהמה גדולה על זה שהוא שינה את ערכיו. בחינה פחות שטחית תראה שהוא נשאר באותו מקום.

והשאלה שנשאלת בנושא היא האם גזען הוא זה שמטיח אמירות לא נעימות כמו "כושון" "לא ירד מהעצים", או שמא זה ששנוקט שפה נקייה, תוך הבנה שהשחור הזה אינו שווה לו וראוי רק לנדבות?
-^^- (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
נכון. מה שמשונה הוא, שרבים התרעמו על "השתנותו " של אטיקוס. כנראה שרבים מהם לא קראו את בין השורות והבינו בצורה שגויה.
[אני אחת מהם]
yaelhar (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
סקאוט אני לא ראיתי שינוי באטיקוס.
ב"אל תיגע בזמיר" הוא חמל על הכושים שהיו חסרי אונים, לדעתו, כילדים ולכן השווה את הפגיעה בהם להריגת זמיר: כי הציפור, לדעתו, אינה עושה כל רע ורק מנסה להנעים את חייהם של האנשים(!) בשום מקום בסיפור הוא אינו מוצג כמי שמוכן שכושים יהיו שווים לו.
גם בספר הזה הוא אינו מבטא דעות נגד כושים - הם בכלל לא נמצאים באותה רמה שלו, לדעתו. הוא לא השתנה. בתו שגדלה בלי להתבגר, ראתה בו שינוי.
-^^- (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
אני דווקא כעסתי על אטיקוס ועל השינוי המהותי והמובהק באופיו. הוא אחת מהדמויות האהובות עלי בעולם הספרים. אדם שדוגל בצדק ובאהבת אדם פתאום...
yaelhar (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה רבה, סקאוט!
הנה הדוגמה איך אנשים שונים קוראים אותו ספר אחרת לגמרי. מותח? לא יכולת להניחו מהיד? אני הרגשתי לגמרי אחרת וכמה פעמים כמעט נטשתי מרוב בנליות.

והסוף מדגים היטב את החשיבה הרדודה והבנלית של בספר הזה: מספיקה סטירה וכמה צעקות כדי לגרום לסקאוט בת ה 26 להתבגר סוף סוף ולהבין שלא הכל שחור ולבן - גם האנשים לא. איך הם לא חשבו על זה בתחילת הספר, והיו חוסכים לי את העליבות הזו.
yaelhar (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה רבה, מחשבות!
אני חושבת שלכמות הקריאה אין שום קשר להתלהבות או דחייה מספר מסויים. בדיוק כמו שלמספר הדייטים הקודמים להתאהבות אין שום קשר להתאהבות עצמה.

וכמו שסביר שאני לא הייתי מתאהבת בזוגתך (גם אם היתה זכר...) סביר שתאהב ספרים שונים מאלה שאני אוהבת. אלה החיים...
yaelhar (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה רבה, לי יניני!
לא חושבת שהוא טיוטה. פרט לשמות הדמויות אין שום קשר בין הספר הזה לבין "אל תיגע בזמיר".
yaelhar (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
רב תודות, cujo!
-^^- (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
גם אני נתתי לו 3 כוכבים, בפני עצמו הספר בסדר, אבל כחלק שני של אל תיגע בזמיר הוא דווקא טוב. לא יכולתי להניחו מידיי מרוב מתח.

וסוף הספר לא ברור! לא הבנתי מה קרה בו! היא סלחה לאבא שלה? מה קרה בינה לבין החבר שלה? בהחלט לא ברור.

ו...כבוד,אני מוזכרת בביקורת (8 -מנסה להיות שנונה-

ומחשבות- כל אחד ודעתו, אני אישית חושבת שהוא מופתי,במיוחד פי עשר מהספר הזה.
מחשבות (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
קראתי לא מעט ספרים בחיי. תהרגו אותי אם אל תגע בזמיר הוא כזה מופתי.
לי יניני (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
מראש נאמר שהספר הזה הוא הטרום טיוטא של אל תיגע לי בזמיר לכן יש בו הרבה בעיות של עריכה ועוד.
cujo (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
ביקורת מעולה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ