ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 19 באוקטובר, 2019
ע"י סדן
ע"י סדן
לפני שנים רבות קראתי את "אל תיגע בזמיר", סיפרה הנפלא של הרפר לי. הסתקרנתי מאוד לקרוא את סיפרה זה "החדש" הנ"ל, שהופיע רק לפני שנים ספורות. להודות על האמת היו לי ציפיות גדולות מהספר הזה ציפיות שלא ממש התממשו. הספר מספר את סיפורה של ג'יין (היא "סקאוט" ב"זמיר") כאישה צעירה שחוזרת מניו יורק אל משפחתה בעיירה הדרומית שבה נולדה וגדלה. זה קורה בשנות החמישים כשמתחולל מאבק על זכויות השחורים בארה"ב וג'יין תומכת ברעיונות ליברליים של זכויות שוות וחופש לכל. בעיירתה הדרומית מייקום (שם דמיוני) היא נתקלת בגזענות הדרומית הידועה כלפי השחורים ונדהמת ומאוכזבת לגלות שלא רק שרוב האנשים בעיירתה תומכים בכך אלא שאפילו אביה ודודה שחשבה שגם הם תומכים בשוויון לשחורים משתפים פעולה עם הגזענות הזאת.
אז ככה, הספר הוא די-קריא ובחלקים שלו גם מעניין בכך, שהוא נותן מבט אמיתי והיסטורי של "הדרום העמוק". מצד שני ישנם בו קטעים פוליטיים וקטעי דו-שיח של אותו מאבק היסטורי לזכויות השחורים. יש כאן עניינים פוליטיים שהתיישנו ואינם רלוונטיים יותר - במיוחד לקורא הישראלי. ההפתעה האמיתית מבחינתי הייתה, השינוי הגדול בדמותו של אטיקוס, עורך-הדין אביה של ג'יין, שב"זמיר" מוצג כליברל ולוחם למען השחורים וכאן הוא פתאום רק "ליברל-צעצוע" עד שזה מגיע אליו עצמו ובעצם גם הוא חושש כמו הגזענים הגדולים בדרום, מ"השתלטות" השחורים... והוא מסכים לייצג בחור-שחור שגרם לתאונת דרכים קטלנית רק בגלל שהוא חושש שאירגוני זכויות האדם השחורים יעשו זאת כאילו לרעת הלבנים... מה שהיה לי מאוד מוזר ונודע לי רק לאחר הקריאה, הוא שלא רק ש"ניצב כל הלילות" נכתב קודם לכן (ולא אושר להוצאה) אלא שהוא בעצם גם הטיוטה המוקדמת של "הזמיר"! מה שקרה הוא שעורכי ההוצאה שאמנם חשבו שהספר הנ"ל הוא בוסרי אבל כן הרגישו בכישרונה של הסופרת והציעו לה להתרכז בקטעים מילדותה בעיירה! וכך יצא שכל הקטעים שנכתבו על האישה הצעירה ש"סקאוט" הפכה להיות, פשוט הוצאו מהטקסט והורחבו קטעי הילדות שהתגבשו בצורה מדהימה ל"אל תיגע בזמיר" - ספר שהפך לקלאסיקה אמריקנית. כשקוראים היום את "ניצב כל הלילות" אי-אפשר לזהות בשום אופן שמדובר בעצם באותו הטקסט ממש שהוליד את "הזמיר"!...
בקיצור מדובר בספר די טוב שהוא קריא למדי ואפשר בהחלט ליהנות מקריאתו בתנאי שלא מנסים להשוות אותו ל"אל תיגע בזמיר"...
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סדן
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה לכם עמיחי ולי יניני על תגובותיכם החשובות!
|
|
|
לי יניני
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מסכימה עם יעל לגמרי!
|
|
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
כמו שיעל כתבה, הספר הזה עוזר להבין עד כמה חשובה עבודתם של עורכים טובים מאחורי הקלעים.
|
|
|
סדן
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה לכם יעל הר ו"פרפר צהוב" על התגובות!
|
|
|
סדן
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
כתבתי במפורש יעל שהאכזבה הגדולה
היא בגלל שמיד משווים את הספר הנ"ל ל"אל תיגע בזמיר" (אותו קראנו כולנו בהתפעלות כמובן)
אבל אם אני לוקח כדוגמה סתם מישהו שמעולם לא קרא את "אל תיגע בזמיר", התרשמותו של אותו קורא דמיוני לדעתי שהספר לגביו יהיה בהחלט קריא, סביר וטוב למדי. זו על כל פנים דעתי. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אכזבה זו לא מילה. היית נדיב מאד כלפיו, לדעתי.
הסיפור הוא שהספר הזה הוא-הוא "אל תיגע בזמיר". עורך/ת אלמוני/ת באחת מהוצאות הספרים נתקל בכתב היד, חשב שיש בו משהו, ויחד עם הרפר-לי חילץ מתוכו את הסיפור (שהופיע בו כאירוע צדדי) וכך יצא לאור אחד מספרי המופת של המאה, לטעמי. ואז ההוצאה החליטה שלמה לא להוציא את כתב היד הראשוני כספר? והתוצאה היא סיפור עלוב ובוסרי, במיוחד כשהוא מושווה לראשון. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
יופי של סקירה.
משתמע שהרפר לי באה לספר על צביעות של עורך הדין, ובגירסה המשופצת הוא יצא יותר צדיק ממרטין לותר קינג :-) |
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
