ביקורת ספרותית על ניצב כל הלילות מאת הרפר לי
ספר בסדר

---

מגיעים לו ארבעה כוכבים. באמת שכן. אבל לכל הרוחות, אני לא מסוגלת לסבול פן מסוים במכלול של האובייקט הזה שנקרא "ניצב כל הלילות" ולכן מישהו צריך לסבול. סליחה, ספר.

יש לי המון על מה לברבר היום ואין לי פילטר, אז לפחות אחלק זאת לשלושה נושאים. בחרו את המעניין, סננו את כולם או השלימו את החסר כרצונכם.

1) **הערך הספרותי שלו**
הספר נחמד. הוא נעים לקריאה, קליל וכיפי. דמויות טובות (ג'ין לואיז, ג'ין לואיז ו-טוב- דוד ג'ק) פולמוסים היסטוריים מרתקים או חשובים או גם וגם, משפטי מחץ. לאחר אל תיגע בזמיר לא מצפים שהספר יהיה כל כך - איך לומר - קליל אולי? אל תיגע בזמיר מתעסק בהרבה סוגיות רבות משקל בו זמנית, מנתח אותן ובוחן אותן. הוא דורש החזקת ראש ופענוח. "ניצב כל הלילות" לעומת זאת, לא ממש. הוא זורם הרבה יותר בקלילות, נוטש אנשים וסיפורים מאחוריו. הנסיעה מרגישה קצת כמו מכונית ישנה שהגג שלה פתוח ועפים ממנה המוני חפצים וניירות שיישכחו מאחור. סתם ככה זה היה מפריע לי, במקרה הזה באתי על סיפוקי ב"אל תיגע בזמיר" ופה הקריאה היא לשם הקריאה ומה שמתפספס מושלם אצלי בראש בצורה חזקה - כי אני ממילא יודעת יותר מג'ין לואיז על אל תיגע בזמיר, אני ממילא מבינה את הדמויות פה יותר משהן מבינות את עצמן, אני הצופה האינטלקטואלית הסנובית שיושבת מהצד ומנתחת הכל עם כוס קפה ביד (הלוואי).
(לא יודעת מאיפה זה בא. הרעיון הוא שהספר זורם ומקפץ ממקום למקום וזה לא מפריע לי.)


2) **גזענות**
מהבחינה הזאת הספר הוא די פנינה. כי א. הוא נותן רקע מקומי-היסטורי מאוד אמין ונכון על שנות הארבעים (ה' ישמור, לפני שבעים שנה. שבעים! שבעים! אחר כך תגידו שאנחנו מתקדמים ברוורס) ו ב. כי הוא נותן נקודת מבט מפוכחת ורצינית (הייתי אומרת "צודקת" לולא ג'ין לואיז היתה מחטיפה לי) על גזענות וטמטומה.
כלומר - הספר מצליח להציג תקופה וגם, למעט חריגות קלות פה ושם, להציג את הדעה המתנגדת למצב הקיים. זה די מרשים.
(עכשיו אני חושבת על היום והיכולת להציג דעות מפוכחות תוך כדי מהלך היסטורי - ואני לא בטוחה אם בעצם זה שטויות וקל מאוד לעשות דבר כזה, או שכל הדעות היום הן צדדיים מסולפים של אמת ואנחנו לא רואים שום דבר באופן שלם. יאי לנו, מעודד)
חריגה מהנושא כדי לברבר בעצמי על גזענות: יש לי חזון. אני אולי תמימה וטיפשה ובורה, אבל הוא קיים אי שם בראש שלי. אני טוענת שיום אחד אנחנו נהיה מאחורי זה. שהאנושות (הנכדים שלי? הנינים שלי? כמה דורות עוד נצטרך, מטומטמים?) תתגבר על עצמה ועל התסביכים שלה.
זה הולך ככה: הרבה אנשים אוהבים את המוכר. את הצפוי והנוח שחולק איתם דירה באזור הנוחות הנוח שלהם. משם מגיעות כל מיני סבתות שמזדעזעות מהמחשבה על נישואים עם מישהו ש (השלימו את החסר). אולי אני נוער ולכן זה עדיין מפריע לי, אבל לפחות בינתיים: אנשים מסוגלים להיות ממש מעצבנים בנושא הזה, אבל אנחנו מתגברים. לאט לאט. אנשים נפתחים לעוד כיוונים, אנשים נפגשים עם אנשים שונים מהם, משפחות חדשות מוקמות, מה שלפני שבעים שנה היה מופרך הוא כבר לא. לכן יש לי טיפה מקום להאמין בשינוי. שינוי שפשוט יגיע מאיתנו, כי אנחנו מתנערים מהדעות הקדומות ומהחושך ונהיים נאורים ופלורליסטים יותר ויותר. שלא כמו אלו שחיו בימי הביניים, או בימים החשוכים האלה, נו השואה, או הברברים מהצפון, או הברברים האחרים מהדרום.
(סליחה. אני לא יודעת מה משתלט עלי. או שכן? שד הציניות?)
כשאני אפסיק לחשוב שאני טובה יותר מאנשים אחרים, כשאבין שיש שוני אבל התפקיד שלי הוא לזרוק אותו הצדה, אז אולי.

3) **נושא מרתיח ביותר: התרגום**
הגענו לפינת הקיטורים!
הספר הזה מעצבן אותי ברמות שאין לתאר. נכון לכל אחד יש מעט נושאים שיכולים לגרום לו לעליית הדם לראש וצלצולים באוזניים? תצחקו, אבל מבחינתי זה הנושא. חננה משוגעת וזה.
תרגומים חדשים מעצבנים אותי ברמות שקשה לתאר. אני ממש חשה שמישהו לקח ספר ראוי וטוב ושחט אותו לגזרים מול עיני. התרגום של "אל תיגע בזמיר" מקסים כל כך, הולם כל כך את רוח הספר. (אל תדברו איתי על התרגום החדש. לא אשלוט במעשיי) אז למה, ל מ ה בשם כל הספרים שבעולם, לקחת את "ניצב כל הלילות" ולמכור את נשמתו לשטן? מישהו מוכן להסביר לי? מישהו מוכן להסביר לי??
לא אכפת לי שזה מה שאנשים אוהבים לקרוא. רק תשיגו לי נבוט ואפטר מה"אנשים" האלו.
לא אכפת לי אם קשה לכם לתרגם באופן הולם יותר. יש בי רק נחרות בוז כתגובה. קשה לכם? תתאמצו. יש איזה ספר, נו, מה שמו, משהו עם זמיר? שיוכל לעזור למתרגם אובד העצות לקבל השראה. גם אם כל הביטויים יועתקו משם זה עדיין עדיף מהתרגום החדש והמסריח.
מישהו באמת מעז לשבץ לכל האנשים בספר את הכינוי "מתוקה/מתוק".
מישהו באמת מעז להכניס את הפתגם הנלוז "נחום תקום" בהקשר למשהו בספר.
אני מרגישה שרצחו את הנשמה של הספר. תתביישו, הוצאת עם עובד. תתביישו תתביישו תתביישו.
בכל הרצינות. אסור לעשות עוול כזה לספר. הרפר לי ודאי מתהפכת בקברה, ואני מתהפכת רק למחשבה על כמות הספרים שעוד יעוללו להם פשע דומה במסגרת "התאמה לדורנו" או "תרגום חדש, עדכני ושוטף מאת נשמתי אצלשטן".
להדיר שינה מעיני זה פשע. לא טוב לי לעור הפנים.

שקלתי לתת שני כוכבים אבל אני נדיבה. מגיעים ארבעה, כוכב אחד גדול ועסיסי נשלח בבעיטה לכל המתרגמים החוטאים שמעיזים לבצע לינץ' חסר רחמים באופן כל כך מחלל קודש בספרים. תתביישו לכם, תתביישו לכם, תתביישו לכם.

» ביקורות נוספות של האופה בתלתלים
» ביקורות נוספות על ניצב כל הלילות