ביקורת ספרותית על אגס, תפוח וקינמון מאת גבריאל צורן
ספר בסדר

---

ניקיתם פעם ספר באקונומיקה? סביר להניח שלא. ובכן, מעשה שהיה כך היה: לפני כמה חודשים, בלילה של יום שלישי אחד, קראתי כאן באתר את הביקורת שכתבה על הספר נצחיה, והחלטתי שגם אני רוצה לקרוא אותו. אחר כך הלכתי לישון. יום רביעי הוא 'יום שוק' אצלנו, וכך יצא שקמתי למחרת בבוקר והלכתי לקנות ירקות ופירות, כשסיימתי קניה זו החלטתי לשוטט בחלקו השני של השוק, חלק שאני קוראת לו שוק הבגדים והחפצים. והנה לשוק הזה הגיע היום גם מוכר הספרים, והוא שוב מציב את הספרים לפי טיבם ומחירם. ובראש הערימה של הספרים שנמכרים ב- 5 ₪ שוכב לו פרקדן הספר הזה: 'אגס, תפוח וקינמון'. נדהמתי מצירוף המקרים. רק מה, נראה שהספר הזה פתח למישהו את התיאבון, כי כל הכריכה שלו היתה מלאה בכתמי אוכל ובין הכריכה והדף הראשון אפילו התייבשה לה חתיכת פרי. דפדפתי בין שאר דפי הספר, והדפים נקיים, שלמים ויפים. אז לקנות או לא לקנות? תוך כדי מחשבה בדקתי עוד ספרים ומצאתי ספר של יוסף דן, חדש לגמרי, גם הוא ב- 5 ₪. בהחלטה של רגע לקחתי את שני הספרים, שילמתי 10 ₪, והמשכתי לשוטט עוד קצת. לא מצאתי שום דבר מעניין, וחזרתי הביתה. בבית לקחתי מטלית טבולה באקונומיקה, ניקיתי את כריכת הספר, וגם את הדפים הראשונים הפנימיים, ושוב היה הספר הזה נעים למראה ולקריאה.
והספר עצמו: אגדות מבחינתי הן תמיד משהו שכיף לקרוא, וגם כאן הקריאה נעימה וזורמת, רק מה, נדמה שדמיון בני האדם מוגבל מאוד. כל המוטיבים שנמצאים באגדות שכאן כבר הופיעו באגדות קדומות יותר. וגם אם אפשר לקחת כל אגדה ולמצוא בה את הנמשל, כדי ללמוד ממנו משהו, הרי שלדעתי זה לא מספיק. אני חושבת שאם אין מה לחדש מוטב לדבוק בישן. עוגת השוקולד מהמתכון של סבתא טובה בהחלט, לא חייבים להוסיף לה מרכיבים שלא ברור לשם מה הם נחוצים.
ובקיצור, אפשר לקרוא כדי להעביר את הזמן, אבל אם כבר אז לכו למקור. ל'אנדרסן' או 'האחים גרים' ואפילו ל'ביאליק'.

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על אגס, תפוח וקינמון