אגס חורץ את גורלם של נסיכה, של נסיך ושל ממלכה שלמה; מגף, שנועד לרגלו השמאלית של המלך, בורח מן הסנדלר ובוחר לחיות חיים עצמאיים; צייר מוצא את עצמו בתוך דיוקן משפחתי שצייר ושלוותו מופרת; אדם הופך לעץ אך אינו יכול לחדול להיות אדם; כדור-פורח, ציוץ של ציפור פלאית ושני מכשפים חורשי רע שרויים בתוך ספר אגדות ישן וקרוע, אך לא רק בו - חמשת הסיפורים עתירי הדמיון, המרגשים והמשעשעים, הם בראש ובראשונה קובץ מהנה של מעשיות לבני כל הגילים, אך לא פחות מזה הם נושאים עמם אמירה ספרותית משל עצמם. באמצעות עלילה מרתקת, ציור ססגנוני ועיצוב מסוגנן, המעוגנים במסורת האגדה האירופית הקלאסית, מציעים הסיפורים טיפול מקורי בנושאים כגון זהות עצמית, האני והזולת, גבר ואשה, עולם פנימי ועולם חיצוני, בדיון וממשות. גבריאל צורן מלמד בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה ועוסק גם בתרגום ספרותי. ספרו מורד הזמיר (1986) זכה להצלחה רבה....

טקסט מעולם מרחב מציע שפה תיאורטית חדשה הדנה בשאלת ``המרחב`` בסיפורת, ובתופעות השונות הכרוכות בו. הספר משרטט את תולדות המחקר של המושג ``המרחב`` במהלך מאתיים השנים האחרונות, מבקר ומשכלל את התפיסות השונות שלו, מעמיד להערכה מחודשת מושגים מקובלים כגון ``תיאור``, ``מקום``, ``רקע`` ודומיהם, ומנסים להמירם בתפיסה דינמית שבמרכזה המושג ``שדה הראייה``. כל חוקר - או מתעניין - בפואטיקה של הפרוזה, בתורת הטקסט הספרותי או במחקר הפואטי-פרשני של טקסטים ספציפיים, ימצא בספר עניין ואתגר. המחבר הוא מרצה בכיר בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. הוא פרסם מחקרים שונים בתורת הפרוזה, תורת התרגום, ספרות יוונית וספרות עברית חדשה....

סתיו 1956. בית בודד ברחוב מורד הזמיר על הכרמל, שם גרים אבא ואמא, סבא וסבתא, מיכה, וכמובן גדעון. כמובן גדעון, כי אלמלא הוא מי היה מספר על מה שקורה מדי יום, על החברים מבית-הספר, על השריפה שפרצה פתאום, על טיולי ערבית של סבא וסבתא, על מבצע "קדש" שמתחולל ברקע, על התאומים גרהרט וסילויה שבאו משוויצריה, כן, וגם על דינה, האחות הקטנה שמתה בתאונה, וקשה כל-כך לשכוח אותה, וגם קשה לזכור.. ...

עד ימיו של אפלטון נתפשו השירה והנאום כפעילויות אוראליות במהותן; הכתב, אם זכה להתייחסות, נתפש כמעין "רשם-קול". אריסטו הוא ההוגה הראשון שבחן בהגותו את תוצריה של תרבות הכתב שבתוכה חי. יצירות השירה והרטוריקה נתפשות אצלו לא רק כאירועים אוראליים, אלא גם כטקסטים כתובים. מעבר לחיקוי מנסה להבין את ספרי הפואטיקה והרטוריקה של אריסטו על בסיס הנחה זו ולהראות כיצד ניתן למצוא בהם תשתית של תורת טקסט שיטתית העוסקת, בין השאר, ברבדיו הסמנטיים של הטקסט, בסיטואציה התקשורתית שלו, במקומם של המוען והנמען ובמושג האריסטוטלי של החיקוי ("מימסיס"). התפיסה האריסטוטלית של הטקסט הספרותי, טוען צורן, אינה רק שריד ארכיאולוגי; היא גישה מורכבת ומעמיקה היכולה לקיים דיאלוג חי עם המציאות המחשבתית של ימינו....

הקליפה הדקה של כדור־הארץ מצייר דיוקן ייחודי של סופר ייחודי. למרות המרכזיוּת והפופולריוּת הבלתי־מעורערות של דויד גרוסמן בספרות העברית והעולמית, טרם נכתב עליו ספר מקיף, המתבונן במכלול יצירתו "מבפנים", ולא דרך מונוקל של אספקט אחד. ספרו של צורן בא אפוא למלא צורך מורגש. זהו ניסיון להתחקות שלב־שלב אחר צמיחת עולמו של גרוסמן ולהתבונן בַּמלֵאוּת הגועשת של פרטיו. בחדות ראייה וברגישות מופלאה לניואנסים מגלה קריאתו של צורן את התווים המשותפים לכל מה שגרוסמן כתב, את הזרימה בין היצירות, ואת הדהודיהן זו בזו. צורן מאתר בארבעת העשורים של כתיבתו של גרוסמן שלושה מרכזים עוקבים, השולחים שלוחות זה אל זה. בראשון הולך גרוסמן בגדולות ושואל שאלות היסטוריות ולאומיות (על השואה, על הכיבוש). אחריו באה הסתגרות בעולמו של הפרט, או בתאים של הזוגיות ושל המשפחה, והכתיבה מתמקדת ביחסי אדם עם גופו ועם זולתו. המרכז השלישי עומד בסימן הבשורה והאובדן, בנים מוקדשים בו למשימות לאומיות, רשויות שרירותיות מתערבות בחיי הפרט, והדמויות מתמודדות עם בשורות קשות ואסונות. בכל שנות כתיבתו מרתק את גרוסמן, לפי צורן, כוחה של המלה לתת משמעות לקיום ולהעניק חירות פנימית. החירות מושגת באמצעות האפשרות לתת ביטוי למצבך במילותיך שלך, תוך דחייה של כל ניסוח המוטל עליך מבחוץ. גיבורי הסיפורים חלקם בונים מתוך ייסורים סיפור קוהרנטי, ולוּ גם דמיוני ומופרך, כדי לזרות אור על אזור של צללים המאפיל את עולמם, וחלקם מתענים בניסיון לברוח מבשורות מוכתבות מראש ומסיפורים שנכפו עליהם. גבריאל צורן, המלווה את יצירתו של גרוסמן בהתמדה מראשיתה כאחד מטובי פרשניה, הוא פרופסור (אמריטוס) לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה....