ביקורת ספרותית על אגס, תפוח וקינמון מאת גבריאל צורן
ספר מעולה

---

ספר קסום שהגיע לידי בהיסח הדעת, ולא הצטערתי. חמשת הסיפורים בספר, הם אגדות מודרניות שרקח המחבר. האגדות מהדהדות אגדות ישנות ומוכרות, אבל מעלות גם נושאים חדשים - פוליטיים, חברתיים, מגדריים ועוד. הכל כתוב בשפה פיוטית ונהדרת. רגעי קסם של ממש.

חמישה סיפורים קצרים, ולמעשה חמש מעשיות מודרניות. מעשיות, כי יש בהן אלמנטים של פנטזיה ושל אגדה, קסם, כישוף, מלכים ונסיכות, לחשים וקסמים, טובים ורעים, ושאר מוטיבים אגדתיים, ועם זאת אפשר למצוא בהן את רוחה המודרנית, ואת הציניות הראויה לסוף המאה העשרים. הכל כתוב בשפה עשירה, זורמת ורהוטה, כוללת קורט הומור, ולעיתים אפילו קריצות לקורא, אבל בעיקר מתייחסת בכובד ראש לעולמות הדימיון והאגדה.

אגס תפוח וקינמון, המעשיה הראשונה, הוא סיפורה של הנסיכה קינמון, הבת של מלך מדינת תפוחיה, אשר האסטרולוג המלכותי מגלה לה ביום הולדתה השמונה עשר כי גורלה כרוך בשני דברים: בנסיך, ובאגס. המסע אליו היא יוצאת בעקבות הפרי העלום והנסיך חסר השם מביא אותה אל ממלכה מסתורית, ולאחר מכן מגלה בפניה את האסון שפקד את ממלכת דובדבן.
"אבל קוצר רוח תקף לפתע את הנסיכה, והיא ייחלה לפתרון מהיר וחותך, או למצער להבטחה מוסמכת שהפתרון כבר מוכן ומזומן מאחורי הדלת. היא מחתה דמעה מעיניה ולחשה: "גורל יקר, בקשה לי אליך, אנא, אני אאריך את רוחי ככל שאוכל, אך אתה, הזדרז מעט. לפני כחודש מלאו לי שמונה עשרה שנים, אל נא תניח לי להפוך לרווקה זקנה בת תשע עשרה." כך השיחה הנסיכה עם גורלה, ואם באה בתביעות מופרזות או איבדה לרגע את אומץ רוחה, אל נא נקפיד עמה: היא תתאושש מיד, היא תחזור לעשתונותיה, הרי זה ברור לכל מי שמכיר אותה".

המעשיה השניה נקראת מעשה במגף שמאל. והוא עוסק בתהפוכות ומהפכות בימים טרופים.
"בשעת חצות בדיוק, כשהסנדלר כבר ישן את שנתו, הלום מעייפות היום ומלגימת הלילה, וראה בחלומו אותות כבוד ומסדרי אבירות ופטישי זהב עטורים בזרי דפנה, באותה שעה בדיוק התנער לפתע מגף שמאל שעמד בפינת המדף, ניתר לכאן, ניתר לכאן, התרחק ממגף ימין, צעד לפנים והחל לחיות חיים עצמאיים משלו". מה קורה לסנדלר האומלל? מה עובר על המלך שהזמין אותו? ומה קורותיו של המגף?

במעשיה קנקן, דיוקן, וצייר אמן, יש צייר מוכשר ששפר על מזלו, או שמא לא כל כך. הוא מוזמן לצייר את דיוקן הגביר וביתו היפה, ומוצא את עצמו בתוך סיוט - לכוד בציור שהוא עצמו צייר. במעשיה הרביעית, הנסיך נאור מוטרד ומדוכא, וכל יועצי החצר מנסים לעזור לו לצאת מדכדוכו העמוק. מקור הדכדוך הוא חלום על אנפה אחת ושני עצים ונחל. מוקיון החצר מספר לו סיפור על שני עצים, והנסיך יוצא לחפש את המשך הסיפור, זה הקשור לאנפה, ולמקום ההוא, בו ימצא דבר שלא חיפש. האגדה על מצח כוכב ועין הלבנה גם היא מעין סיפור בתוך סיפור המתלכדים יחד בעולם חדש מוזר.
"גם בקריאה שנייה המשפט הזה אינו מובן. מאין הוא בא ולאן הוא הולך? ככל שאני קורא בו וחוזר וקורא, המילים אינן מתחברות. אני ממשיך כמה שורות הלאה, אך לשווא. חוט הסיפור אבד לי. הסיבה מתחוורת לי רק אחרי עלעול ממשוך: חלקו הראשון של המשפט בעמוד ס"א וחלקו השני בעמוד פ"ח, ופירוש הדבר הוא שעשרים ושבעה, כן עשרים ושבעה עמודים, חסרים באמצע. מי יודע אם זהו בכלל המשך הסיפור הזה, או אולי סיפור אחר לחלוטין. איזה ביש מזל! התחלתי לקרוא סיפור מרתק, והנה אין כל דרך להגיע אל סופו."

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על אגס, תפוח וקינמון