ביקורת ספרותית על הנעלמים - פרוזה # מאת הרלן קובן
ספר טוב

---

"כשאתה נמצא בתוך שוחה, ומתייצב פנים-אל-פנים מול המוות שלך – אז אתה יודע בוודאות שאין שום אלוהים. לכן אתה נלחם כדי לשרוד, לנשום עוד נשימה אחת. לכן אתה זועק אל כל ישות שהיא – מפני שאתה לא לא רוצה למות. מפני שעמוק בליבך, אתה יודע שהמוות הוא סוף המשחק. אין העולם הבא. אין גן עדן. אין אלוהים. יש רק כלום אחד גדול" ("הרוח", מסביר על מהות החיים, עמוד 57)

הספר "הנעלמים" מאת הרלן קובן (בהוצאת ידיעות ספרים, 2004) הנעלמים הוא סיפור סוחף ועוצר נשימה על סודות, שקרים ובגידה גורלית, שנפרש תוך כדי מצוד אחר אח נעדר, אהובה שנעלמת במסתוריות, רוצח סדרתי, ובעיקר אחר האמת, שעתידה לזעזע את חייהן של כל הנפשות הפועלות.

הנוסחה של קובן פשוטה. גבר טוב לב שחייו האישיים והמקצועיים עברו טלטלה, שהשפיעה גם על משפחתו, נקלע לשרשרת אירועים מורכבת ומסתורית שבמהלכה ייאלץ להתמודד עם פושע אכזר ורשע, אמיתית קשות אודות עברו (או עברם של הסובבים אותו) ולהפגין קור רוח, עמוד שדרה ערכ וכן כושר המצאה בכדי לצאת כשידו על העליונה. כעט תמיד יגלה גיבורנו בדרך את אהובת ליבו משכבר הימים ויקבל סיוע מאדם מסתורי, לרוב בעל מימנות גבוהה בלחימה. את המתכון הזה הציג קובן בשורה של ספרים. בהתחלה זה נחמד מאוד אבל כזה כבר הספר המי-יודע כמה זה הופך למאוס.

רגע לפני מותה שיתפה אמו של וויל קליין את בנה בכך שאחיו הבכור, קן, עדיין בחיים. זמן קצר לאחר מכן נעלמה שילה, אהובתו של וויל, והותירה מאחור מכתב שבו היא מצהירה על אהבתה אליו ופרשיית רצח בה היא חשודה. 11 שנים קודם לכן נעלם גם אחיו הבכור, קן, לאחר שנחשד ברצח אהובתו ג'ולי. בעוד המשטרה והמאפיה מנהלות מצוד אחר אהובתו ואחיו נכנס לחייו רוצח שכיר קטלני בשם ג'ון אסלטה, המכונה "הרוח", אשר עוקב אחר כל אחד מצעדיו. "הרוח" הינו למעשה חברו הטוב של אחיו שלאחר התיכון "התגייס לצבא. אומרים שהוא צוות למשהו סודי והיה מעורב במבצעים חשאיים מיוחדים, כומתות ירוקות" (עמוד 152). האם הוא שואף לפגוע בוויל או לסייע לא? וויל נדרש לפענח את הפרשיות הללו, אשר הינן (איך לא) קשורות זו לזו, אם ברצונו לשקם את חייו וחיי משפחתו.

אז כפי שאמרתי הספר נוסחתי אבל מאחר והוא היה הקובן הראשון שקראתי, כחייל בצנחנים במהלך לילה אחד, נשביתי בקסמו ומצאתי אותו מרתק ומותח במיוחד. בהחלט כדאי.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על הנעלמים - פרוזה #