ביקורת ספרותית על האזור מאת מתיאס אנאר
ספר בסדר

---

בניגוד לסופרלטיבים שנשפכו על הרומן "האזור", אני לא יצאתי מגדרי, אלא קצת התאכזבתי. זה לא ספר רע כמובן, אבל הכתיבה בזרם התודעה ממצה את עצמה די מהר, ולא חשתי שנוצר פה נפח גדול מספיק שיצדיק אותה. זה ספר שמנסה (ומצליח) להרשים ברוחב הראיה ההיסטורי והגיאוגרפי שלו; אבל גם ב"אזור" הזה, אנאר חוזר על עצמו שוב ושוב במערבולת בלתי נגמרת של אכזריות, אלימות פיזית ורחמים עצמיים, שלא באמת הולכים לאן שהוא. מתרגם הספר לעברית משה רון סיפר ש"האזור" הזכיר לו את "זכרון דברים" של יעקב שבתאי, בשל הכתיבה ברצף מתמשך הנקטע רק בפסיקים. ההשוואה הזו עושה עוול גדול לשבתאי, שהספר שלו, עם או בלי פסקאות, הוא יצירת אמנות גדולה וחיה על הקיום האנושי, שעולה על גדותיה מרוב רגש, למרות האיפוק התיאורי. "האזור" בסופו של דבר נחווה על ידי כרומן צחיח ועקר, שהדינמיות הברורה שלו היא לא יותר מצנטריפוגה, אשר ברגע סוף הקריאה, כאשר פוסקת תנועת המנוע, כל חלקיקיה הצבעוניים נושרים דוממים לקערית האיסוף.

» ביקורות נוספות של עמית לנדאו
» ביקורות נוספות על האזור