ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 2 במרץ, 2016
ע"י רוני
ע"י רוני
לקרוא את הספר הזה היה מאמץ גדול מאוד. שפע כזה של שמות, פרטים, אירועים וכל זאת רק עם פסיקים ללא נקודות!!תארו לעצמכם לקרוא פרק של 30 עמוד ללא נקודה אחת בסוף משפט! (הספר מכיל 411 עמודים כאלו) למעט פרק אחד שהיה לכאורה פרק מספר שהוא ציטט ממנו - כך כל הספר הזה -קריאה ללא נשימה, ללא יכולת לעצור רגע וחובה ממש לגמור כל פרק מהתחלה עד הסוף גם אם העיניים כבר נעצמות. הרעיון של התקדמות הסיפור ככל שהרכבת מתקדמת בדרכה לרומא הוא רעיון מעניין שעזר לי להתחבר איכשהו. העובדה שאין עלילה, אין דיאלוגים, יש רק זרם בלתי פוסק של מחשבות, הרהורים, אנקדוטות, זיכרונות - היא חווית קריאה אחרת, מעניינת, לא פשוטה. די הכרחתי את עצמי כעין ניסיון האם אני עומד בזה? מעבר לכך שפה עשירה, דימויים, חברויות גבריות, דמויות נשיות מעברו של המספר. חוויותיו של המספר משתרעות על פני כל "האזור" - אגן הים התיכון - טרייסטה, דמשק, ביירות, ירושלים, רומא, ונציה, זאגרב, פודגוריצה ועוד. הרקע של מתיאס אנאר, צרפתי, פרופסור לערבית אשר חי שנים מספר בדמשק ובביירות לבטח סייע לו ביכולת להבין את "האזור" והאירועים הסוערים דרך עיניו לכאורה של סוכן מודיעין אשר חי ב"חצר האחורית" המלוכלכת של החיים. ספר קשה לקריאה ולעיכול אבל שופע כל כך - מי שיכול לעמוד במשימה - מומלץ.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
משה
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
ספר מעולה!
ספר מעולה. נכון, הוא שונה. אבל בהחלט שווה קריאה.ראוי, לעניות דעתי, לחמישה כוככבים ...
במהלך הקריאה נכנסתי לא פעם לאינטרנט כדי לקבל פרטים על כל מיני אישים וטיפוסים שלא הכרתי כמו למשל José Millán Astray ועוד רבים טובים פחות וטובים יותר. דבר שהפך את המסע למרתק יותר. |
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
רוני - אני מאוד אהבתי את האזור של אנאר - בעיקר חלקיו שמתייחסים לאריק שרון ולבנון, הוא מאתגר בנסיון השאפתני שלו
לפענח את היסוד האנושי האובססיבי של המלחמה.
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
