ביקורת ספרותית על מרג'ורי מורנינגסטר מאת הרמן ווק
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 27 ביולי, 2016
ע"י Talu


מצאתי את הספר באקראי, ואמי שזכרה אותו מנעוריה לטובה הפצירה בי לקרוא. אני מאוד מודה לה על כך. (:
הספר מספר על חלומה של מרג'ורי מורגנשטרן, צעירה יהודייה, להפוך לשחקנית בניו יורק של שנות השלושים, ומתאר זאת בצורה נפלאה. אין לי מילים לתאר איך נהניתי מהתיאורים של ניו יורק של פעם (גילוי נאות: מעולם לא ביקרתי בעיר הזו, ומה ששמעתי עליה לא גרם לי כזה להתלהב, עד עכשיו, למרבה ההפתעה). בספר מרג'ורי מתבגרת לאורך שנים, ובהחלט זה ניכר. לא סבלתי אותה בהתחלה, ובהמשך התחלתי אף לחבב אותה. ראוי לציין שהסוף מאוד לא צפוי וכך למעשה כל הספר (מהתקציר שקראתי דמיינתי אותו אחרת לגמרי).
זהו ספר נהדר. לא להאמין שסופר גבר כתב ספר מנקודת מבט של בחורה צעירה בצורה כל כך אמינה. אני הולכת לחפש עוד ספרים שלו (:
מומלץ ביותר!
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רויטל ק. (לפני שנתיים)
כן, אפרתי, זו אחת הסצנות הקשות...
הייתי מרותקת לסדרה.
אפרתי (לפני שנתיים)
בסדרה הופיעה שרון סטון (!!!) אני זוכרת מעט, במיוחד את סר ג'ון גילגוד קורא שמע ישראל בתוך תא הגאזים. ומה שעוד אני זוכרת את ג'יין סיימור כשהובלה ברכבת משא, שפתיה בקועות מצמא, מישהו זרק להם תפוחים והיא אוכלת את התפוח כמו שאדם מזה רעב וצמא עד מוות, עושה. זה היה מזעזע. קראתי שאחרי צילום הסדרה היא לקתה בהתמוטטות נפשית בגלל הסצנות הקשות.
Talu (לפני שנתיים)
איזה כיף, כמה תגובות! תודה רבה.
כמו שציינתי בביקורת, לא קראתי שום ספר אחר שלו, אבל אני מתכוונת לתקן את העובדה הזו בקרוב.

שכחתי לציין בביקורת שגם נורא אהבתי את התיאורים הנכבדים שלו על המסורת היהודית, רואים שהוא אינו אתאיסט מזלזל... ובתור אחת שבאה ממשפחה שומרת מסורת, זה היה מאד נחמד.
גלית (לפני שנתיים)
אפושהוא בגיל העשרה צלחתי את רוחות מלחמה ואת מלחמה וזכרון כניראה שהיו בסדר,כי קראתי עד הסוף ,באותה תקופה הייתה גם סדרת טלוויזיה רצינית למדיי.
אבל אני לא זוכרת כלום.
yaelhar (לפני שנתיים)
איזה נשכחות הזכרת!
זוכרת מעט מאד ממנו, פרט לשם.
לי יניני (לפני שנתיים)
נוסטלגיה אמיתית....תודה. את הספר הזה אני לא זוכרת. זוכרת את הספרים שאפרתי ציינה
אפרתי (לפני שנתיים)
אני זוכרת את שם הספר, לא זכרתי שהוא של הרמן ווק ולא זוכרת מילה אחת מתוכנו. רק שמו התקבע במוחי משום מה. רוחות מלחמה ומלחמה וזיכרון, ספרים נהדרים!
רויטל ק. (לפני שנתיים)
איזו נוסטלגיה...
מצאתי אותו בספריה, כשהייתי בת 16 או 17, אבא שלי חשב שאין סיכוי שהספר עוד רלוונטי ויכול לדבר למשהי מהדור שלי, אבל לקחתי בכל זאת בגלל רוחות מלחמה ומלחמה וזכרון שלו.
ונהנתי, למרות שכבר אז היה מיושן...

(ואם במקרה טרם קראת את רוחות מלחמה ואת מלחמה וזכרון - זה הזמן).





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ