ביקורת ספרותית על ארי ודנטה מגלים את סודות היקום מאת בנג'ימן אלירה סאיינז
ספר טוב

---

ספר מיוחד כתוב בכישרון שאינו מותיר בזמן הקריאה רגע דל.
העלילה מדברת על שלב קצר יחסית בחיים והוא הנעורים. תקופה של כמה שנים של חיפוש, בלבול וחיפוש הזהויות האישיות לסוגן:, בראש וראשונה המינית, והדמות של הבוגר שתבקע ממנה בסופה.
מדובר בשני נערים, ארי ודנטה, בנים למשפחות אקדמאיות, ממוצא מקסיקני, בני שבע עשרה מאל פאסו שבטקסס שבארה"ב.

הסיפור מתמקד בעיקר בארי, ילד מופנם שמזדהה עם התמונה המפורסמת של ז'ריקו :" רפסודת המדוזה".
סיפור על ניצולי אוניה במאה ה 19 שהאצילים תפסו את סירות ההצלה והשאירו את האחרים לצוף ברפסודה ללא מים ואוכל, דבר שהביא לקניבליזם, מוות ואכזריות.( רצוי מאוד לקרוא את ההסברים עליה, הם מרתקים, היא מוצגת בלובר).

איך אומר דנטה לעצמו:"... הצטערתי שדנטה ואני חיים בעולם של נערים ולא בעולם של כמעט גברים".
בשיחה עם אבא שלו משוחחים השניים:
"ארי? הקול של אבא שלי היה רך. ארי, ארי, ארי.
אתה יוצא למלחמה הזאת בצורה הכי גרועה שאפשר".
" אני לא יודע איך להלחם אותה , אבא."
"אתה צריך לבקש עזרה," אמר.
" גם את זה אני לא יודע לעשות".

המוטיב הדומיננטי בעלילה הוא הכעס לצורותיו השונות: סמוי, כבוש, מפחיד את ארי ומתפרץ עד כדי איבוד שליטה.
גם המלחמה , במקרה זה מלחמת וייטנאם, מגדירה משמעויות של אלימות ומחירים שהיא גובה מהפרט הלוחם, חברו שנינטש והמשא שאתו חוזרים הביתה.

ועדיין הספר אינו מלנכולי, הוא כאמור ספר של חיפוש זהות של הגבר שיבקע מתהליך הנעורים.

וכרגיל אני נשבה בכתיבה שיש בה מטבעות לשון ודימויים:
גברת קינטנה , אמו של דנטה, נראית לארי:"..היא כאילו החזיקה את השמש בתוכה. מעולם לא ראיתי אישה יפה ממנה.....אבל היא נראתה צעירה יותר באור הבוקר. אולי זה מה שהיא היתה, אור הבוקר".

ד"ר צ'רלס, רופא כירורג, מייעץ לארי, על התנהגות בחיים, ושואל אותו :
"חשבת על מה שאמרתי לך?"
"כן", אמרתי.
"נו?"
"אני חושב שקיבלת החלטה טובה מאוד להיות רופא מנתח. אם היית פסיכולוג, היית ממש גרוע".

בקיצור ספר טוב, שמצליח לתאר מערכת שלימה של משפחות, ילדים מתבגרים והתמודדות עם מצבים שאותם כדאי לקרוא בספר.
ספר מומלץ.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על ארי ודנטה מגלים את סודות היקום