ביקורת ספרותית על החלומות שהורגים אותנו מאת דוידי רוזנפלד
ספר בסדר

---

תודה לך דוידי, שהנעמת את זמני בתקופה לחוצה. האזנתי לקולך ונהניתי מכל רגע. כן בתקופה לחוצה, הראש אינו פנוי לנושאים עמוקים, והנה קבלתי לפגישה עם אוירה ישראלית עכשווית, עם חוש הומור ציני, אשר אהבתי מאוד את סגנונו.

זוהי היכרותי הראשונה עם ארז בראון, חוקר פרטי, המחפש מלבד נעדרים גם את האושר והסיפוק בחייו האישיים.
ארז בראון, נשלח לחפש אחר מוטי בן עזרא, שברח עם הכסף של הלקוחות שלו בלי להשאיר כתובת ואחרי רננה ניסנוף, אישה צעירה ועשירה, שלבעלה אין מושג איך ולמה היא נעלמה. בדרך מתגלים כמה סודות של רננה ובעלה.
בחייו האישיים הוא מנסה לתקן את יחסיו עם אשתו, כל כך נהניתי להאזין לטיפול הזוגי. לתסכולך ביחסה של אשתך (ארז בראון), הרגשתי כאילו אתה מחלק מעט טיפים קלים לחיים זוגיים מאושרים יותר.
אהבתי את יחסך לאימך החולה באצלהיימר, האנושיות שבך שבתה אותי. אהבתי לשמוע אותך שר עם אימך לבנך , ומסייע לה במצוקתה (עת לא זכרה את המילים).

החוזקה של הספר הינו באווירה על פני העלילה.
ספר חביב המשלב הומור ציני.

» ביקורות נוספות של צילה
» ביקורות נוספות על החלומות שהורגים אותנו