ביקורת ספרותית על יומנה של אישה שמנה ומשוגעת מאת סטפני מק'אפי
בזבוז של זמן

---

האינטרנט שינה את חיינו. הרבה טוב הוא הביא. קל מאד היום ללבוש ארשת חשיבות ולהרצות על, נניח, האבקה על ידי דבורים וחקלאות אורגנית, בלי שיהיה לך מושג ירוק איך נראית חקלאות מאיזשהו סוג. אין כמעט נושא שעיון מהיר בגוגל או וויקיפידיה ידידתנו לא יהפוך אותך למומחה. ואם אתה רוצה דווקא לדעת איך עושים - יוטיוב החביב יהפוך אותך לטכנאי ברגע. ומה אם האינפורמציה שמקבלים אינה נכונה, אתם שואלים? אז יישלף הנימוק האולטימטיבי - ואלה שהם מומחים חפים מטעויות? כולה טעות, מה קרה?!
מהצד השני האינטרנט שינה אותנו לרע. הוא מחק את המומחיות. אתה לא צריך להיות רופא מומחה כדי לאבחן את השכנה. גם לא רוקח קליני כדי להמליץ לה מה לקחת. היא פשוט צריכה לפנות לרופא המשפחה ולבקש - בדרך כלל גם לקבל - מרשם לתרופה שהמלצת לה. ואתה כבר לא צריך להיות סופר ולעבור דרך ייסורים שוברת לב של פנייה להוצאות לאור, דחייה, ימים של דיכאון הכוללים קללות של האמ-אמא שלהם, שלא ראו איזה ספר גאוני כתבת, וחוזר חלילה. עשו כמו סטפני מק'אפי: גירסה דיגיטאלית באמאזון, ותנו להורדות של ההמונים להראות להוצאות שדחו את הספר מה זה. ואז - תהיו בטוחים - ספרכם יתורגם להמון שפות, ובארץ הקודש הוצאה אחת תתגאה שעברית היא השפה הראשונה בה יוצא הספר מודפס. אנחנו הרי העם הנבחר.

לא סיימתי את הספר כך שאם תבחרו לנטוש את הביקורת עכשיו אבין בהחלט. חשבתי ש101 עמודים מתוך 295 נותן לי מושג לא רע בדבר טיבו. יכול להיות, כמובן, שעיקר העניין מרוכז מעמוד 102 והלאה, ואתם יודעים למי לא מראים חצי עבודה, כמו שכתב לי פעם אחד על ביקורת לא מחמיאה לספר שאהב. בכל מקרה יש פה גיבורה - מלכה(!) ג'ונס (כנראה שהשם היה "קווין" ותורגם...) שהיא בת 30, בעלת עודף משקל, הבעלים הנלהבת של כלב מיקרו-מיני, עם סיפור אהבה-פרידה-אהבה שנמשך בערך מילדותה, שתי חברות טובות (באמריקאית יש למושג הזה הגדרות מעניינות) לשון מלוכלכת אם צריך או לא צריך וקושי לשלוט בדחפיה, אפילו לשתי שניות כדי לברר מה הסיפור ואיך כדאי להגיב. זהו. על זה הספר.

והספר עצמו: אם הוא היה היומן הממשי של מלכה ג'ונס הוא היה מוכתם (כתמי פיצה ומזונות אחרים שאוכלים בכל מקום ולא בדיוק מקפידים על מה הם נוטפים) מקומט כי מלכה המלכה היא רשלנית, מלא שגיאות כתיב (אז מה אם מלכה היא מורה? מה הקשר בין זה לבין איות?). הספר שבידי באמת נראה כמו היומן שלה. שגיאות כתיב ותחביר יש פה בשפע. היות ואני מאמינה למתרגמת - אחת מעין זיגדון - שבודאי עשתה מלאכתה נאמנה, אין לי אלא להניח שהשגיאות פשוט מאפיינות הכי טוב את אישיותה המלבבת של מלכה.

הספר מצטרף לקבוצת ספרים ספורים - לא יותר מחמישה בשנה - שמגיע להם כוכב אחד. אני בטוחה שמלכה היתה מעריכה את הייחוד, כמוכם.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על יומנה של אישה שמנה ומשוגעת