ביקורת ספרותית על תשמעו סיפור! מאת יצחק בשביס-זינגר
בזבוז של זמן

---

תשמעו סיפור. בתשמעו סיפור! אין סיפור.
אני אוהב את מה שיב"ז כותב אם זה בהעבד, שושה, הקוסם מלובלין, שונאים סיפור אהבה, מלך השדות וכך הלאה. לא שאני שבוי אוטומטי בקסמיו, אבל הוא כותב טוב, כותב יצרי וזה מדבר אלי.
תשמעו סיפור! אמור להביא לפנינו את יב"ז האנקדוטלי, זה המביא את ריחות השטעטל, ניו יורק וורשה. למרבה הצער, וזו לא הפעם הראשונה, מנסים לסחוט עוד טיפה מלימון סחוט היטב. לפעמם מתקבלת עוד טיפה והיא חמוצה להפליא ומחמיצה את האוכל במקום להחמיא לו ולהדגיש טעמיו.
אמרתי בעבר ואני לא נלאה מלומר זאת שוב: לא כל אחד הכותב ספרים באורך מלא יכול גם לכתוב סיפורים קצרים. מופאסאן יש רק אחד. הספר הזה כל כך ריקני שסיפוריו נטולי שורת מחץ, אין טוויסטים שומטי לסת, אין סיפור קטן ומעלה חיוך והגרוע מכל, כמו ממתק גרוע, הטעם נמוג מיד לאחר הקריאה ולא מותיר אחריו זיכרון, כמיהה וערגה (קרייבינג, בעברית).
בלהה רובינשטיין ניכסה לעצמה לאחרונה את תרגומי יב"ז. חייב לציין שהיא אולי רוצה שיבינו אותו היטב, אבל הטקסט מושטח לגמרי ואסור לשכוח שזה מישהו הכותב באידיש, הלשון העסיסית בתבל.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על תשמעו סיפור!