ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 12 בדצמבר, 2014
ע"י גוטי
ע"י גוטי
טוב, אז היתה שואה ואת זה כולם יודעים. והכי "אכלו אותה" האשכנזים ובעיקר אלה שהיו במחנות.
אבל היו חיים גם לפני השואה שלא רק המלחמה בלעה את אותם חיים, אלא בעיקר הענק - דוד בן גוריון שהגה רעיון נהדר ושמו "כור ההיתוך". אלא מה? אותו כור היתוך לא התיך כל כך טוב ומה שיצא הוא שהתרבות האשכנזית פשוט נעלמה לה לתוך הכור וזהו.
והיתה תרבות שלימה. עצומה. עשירה בחומר וברוח, בעיקר ברוח. והיתה מן אוירה כזו שכבר לא קיימת בשום מקום. ואל תגידו לי: ניו-יורק שניו-יורק! כי שם זו תרבות דומה אבל ש ו נ ה!!!! מאוד שונה. כי שם זה אמנם מעט יידיש אבל היא מתובלת באנגלית ומה לזה ולתרבות היידית? כלום! אין עיירה, אין עוני, אין כפרים, אין בוץ, אין שלג, אין טווסים על הגגות, אין חתונות רחוב, אין כליזמרים, אין גביר, אין פריץ, אין משוגע הכפר, אין זונת הכפר, אין כיכר השוק, ואין ואין ואין.
ואנחנו בני הדור השלישי והדור הרביעי, רק זוכרים שברים מעטים מאוד מאותה תרבות נשכחת. בעצם רסיסי רסיסים ולא עוד.
אך.... כמה חבל!!!
אז זהו שלא צריך כל כך להתאבל, כי ממש לכאן נכנסת הסיפורת, ממש לכאן נכנס מר יצחק בשביס זינגר היקר!
כבר בסיפור הראשון, אנחנו מגיעים לעיירה טורבין שהיא ליד העיירה יאנוב (אותה עיירה ממנה באה אמא שלי, אליה נסעתי בשנה שעברה במסע לפולין) אפשר להתפוצץ מצחוק רק מהשמות של האנשים:למשל זהו סיפורו של היהודי פלטה (פלטיאל בן שניאור זלמן) שקטל כבר ארבע נשים, ויש את הבת של הרב פאליק, וזישה המרפא, והנערה פינקל, וזלטה הכלבתא שגם נקראה זלתה קוזק, או זלטה הגסה ועוד.... ואם לא הבנתם מהשמות מה מתרחש אז הרי ברור כי אותו פלטה קוטל הנשים פוגש את זלטה הקוזק! האם הוא יצליח לקטול גם אותה? כמובן שלא אגלה. את הסיפור הזה מספרת סבתא אחת לבני המשפחה.
וכמובן שיש הרבה דמיון פרוע, כמו למשל בסיפור על אותו פריץ ש לאות אבל על אשתו שכה אהב ישן כל ימי חיו בארון מתים בבית הקברות עד שבא גל מים ענקי ו..., או החתן שנמצא בכמה מקומות בו זמנית ועוד ועוד סיפורים מצחיקים ומלאי דמיון.
ובנוסף לצחוק ולתעתועי הדמיון יש גם המון פילוסופיה יהודית. זינגר ברוב חוכמתו מכניס מעט משנה ומעט גמרה וגם דברי תורה לא חסר והכל בחן, בחסד וברחמים גדולים על אותו קורא חילוני באשר הוא.
צרור הסיפורים ב "תשמע סיפור" (או, הר א-מיינסה) מעביר אותנו לאותו עולם יהודי ססגוני ומלא חיים בעיירות ובערים הגדולות ברחבי פולין שלפני ההשמדה, וההמשך ידוע לכולם!
אז מה בכל זאת נשאר לנו?
נשאר הסיפור, נשארת המעשייה, נשארת הבדיחה, נשארת תמונה בדמיון, נשאר התיאור, נשאר המיתוס, נשאר הפולקלור ונשאר ונשאר.. ובעצם חלק מכל מה שנשאר הוא בזכות הסופר המוכשר, חתן פרס נובל לספרות, היהודי היקר - יצחק בשביס זינגר. שמתאר באהבה גדולה ובכשרון יוצא דופן את המציאות כפי שהוא הכיר מקרוב וכפי שהוא אסף מכל מני מספרי סיפורים, וכאלה לא חסרו ולא יחסרו אף פעם בקרב בני עמנו.
אז אמנם זה לא אותו הטעם בדיוק. אבל המתכון ישנו, וגם רשימת התבלינים והם בודאי ישארו חקוקים בספרי תולדות עמינו לעולם ועד.
ספר מהנה, מצחיק ומקסים ואני כמובן ממליצה בחום!!
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
גוטי
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
תודה לך אוקי! בת-יה, גם וגם. זה נכון מה שאת אומרת אבל בכל זאת מחיקת ״הגלות״ לדעתי היתה טעות ענקית. ולך שילה תודה ותהני!!
|
|
|
shila1973
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
העלת חיוך על פני!
קיבלתי את הספר ליום הולדתי וכעת אפנה אליו בשמחה!
תודה לך. |
|
|
בת-יה
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
אהבתי את הביקורת שכתבת, אבל לא מסכימה איתך שהתרבות היידית נעלמה בגלל כור ההיתוך. התרבות הזאת נעלמה ברגע שנעלמו העיירות. לניצולי השואה שעסקו בשיקום חייהם לא היה הזמן לסיפורים, ויותר מכך: הם רצו לשכוח.
|
|
|
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
יופי של ביקורת... :)
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
