ביקורת ספרותית על תשמעו סיפור! מאת יצחק בשביס-זינגר
ספר טוב

---

הופתעתי.
אל הספר הזה לא הגעתי עם ציפיות גם בגלל הביקורות שאני זוכר שקראתי עליו, וגם, ובכן, בלהה רובינשטיין.

האמת היא שכשהתחלתי אותו לא כזה הופתעתי וצורת הסיפורים עם התרגום היו שניהם שילוב קצת יבש, אבל באיזשהו שלב מצאתי את עצמי ממש נהנה, הקצרצרים שבספר רובם מיוחדים, ובאמת שאפשר לומר שבכל הספר הזה יש מכל סגנונות הסיפור של ב"ז: יש את הנועזים עם האהבה בין נשים למשל, יש את האפלים שנוגעים בשדים ודיבוקים, יש את האוטוביוגרפיים, ויש את הסיפורים שסופרו לשם הסיפור, עם כל היופי של האווירה המדוברת.
נכון, הם קצרים ולא בהכרח ממריאים לאיזו עלילה פתלתלה, אבל כן יש בהם משהו מאוד חביב בסיפוריות הזורמת שלהם (בניגוד למשל למקבץ קצרים אחרים שלו שהיו יותר קצרים ועם יותר "מסרים") ואני שמח שבסוף לא ויתרתי על הספר.

רק... מה זה השם של הספר? דערציילונגען והכל, אבל מה העניין עם הסימן קריאה? והכריכה? או שזה רק אני, או שהשפיטה הראשונית של הספר לפי הכריכה - לא כלכך מזמינה.

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על תשמעו סיפור!