ביקורת ספרותית על רכבת היתומים - פרוזה # מאת כריסטינה בייקר קליין

---

ספר אומנותי. הסופרת מספרת שני סיפורים בו זמנית. שני הסיפורים דומים במהות אולם רחוקים 60 - 70 שנה זה מזה. צעירה שהתקשרה עם זקנה בנסיבות מיוחדות אשר הגורל הפגישם לא בלי סיבה. ניתן לומר כי גורל הצעירה כגורל הזקנה. האחת מפרה את השנייה. למעשה הסיפור של ויוויאן הזקנה מתחיל 90 שנה קודם ושל מולי הצעירה אחרי 70 שנה, אולם שני הסיפורים משתלבים לבסוף ומסתיימים ביחד. תוך כדי העברת הספור חווים אנו הקוראים את ניחוח ההיסטוריה של ארה"ב בערים הרחוקות והנידחות בתחילת המאה הקודמת. הסופרת מעבירה מסרים כבדי משקל של יתמות ומשפחות אומנות האמורות לטפל בפגועי גורל אך מנצלים את מעמדם להשפלה והתעמרות נוספת באותם מוכי גורל. ספר חובה. הספר לא ימוש מידי הקוראים גד לסיומו המפתיע.

» ביקורות נוספות של ג'ורג'
» ביקורות נוספות על רכבת היתומים - פרוזה #