המפתח של שרה שקדנית יקרה ,
עם חלק גדול של דברייך אני מזדהה מאוד . אכן , ספר די פשטני ורדוד . קראתי הרבה ספרי שואה הרבה יותר מעמיקים ורציניים . עם זאת זהו ספר חשוב המפנה את תשומת הלב לפינה אחת מתוך הרבה הרבה פינות בתוך הנושא הכללי שנקרא " שואה " והוא מקומו של העם הצרפתי בכל הסיפור הזה . הספר מציב מול פרצופם של הצרפתים מראה מאוד לא מחמיאה ואני מבינה שעורר , ביחד עם הסרט " נקודת איסוף " , דיון לא קל בצרפת . לכן זהו ספר שחשוב לקרא אותו . אבל מה שגרם לי לכתוב כאן היא הערתך בעניין הילדים . רציתי להמליץ לך לקרא שלושה ספרים בנושא זה : 1 . מאה ילדים שלי מאת לנה קיכלר . 2 . אנו מאשימים מאת לנה קיכלר . 3 . מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים מאת יוסף ז'מיאן . אחרי שתקראי ספרים אלו לא תחזרי יותר על שאלת האמינות אותה העלית . ילדים , כמו מבוגרים , עשו בתקופה נוראה זו הרבה דברים שממש קשה להאמין שעשו . הכל כדי לשרוד .

"המפתח של שרה"
שקדנית היקרה
אני חייבת לומר שקצת הופתעתי מהתגובה שלך. קודם כל דעתי על הספר היא שהוא אחד הטובים שקראתי לאחרונה ואין מישהו שלא יצליח להתחבר אליו.
את מעירה על השפה וטוענת שהיא פשטנית ורדודה אך לטעמי יש כוונה בשימוש בשפה פשוטה יותר כדי שכל אחד ואחת מכל רובד יוכל להתחבר לסיפור ולהשאב פנימה-ואין ספק שקדנית-הסיפור הזה סוחף אותך ושואב אותך לתוכו-לי באופן אישי לקח שש שעות בלבד לסיים אותו...אכן-הקצב של הסיפור הוא מהיר ודברים מתרחשים כל הזמן-אבל אם חושבים על זה-ככה היו החיים של היהודים אז-נכנסו אליהם הביתה, לקחו אותם ורצחו אותם-לא חיכו לאף אחד...ודרך אגב-גם היום קצב החיים שלנו הוא מאוד מהיר-ולדעתי שוב-הקצב בסיפור מתאים למצב אותו הוא מתאר.
וההערה האחרונה שיש לי להעיר ואולי הכי חשובה-נכון-קשה להאמין שילד בן 10 יכול לעשות את כל הדברים שעשתה שרה בסיפור-אבל זו עובדה! הניצולים של היום היו בערך הגיל הזה כשהצליחו לחמוק בעור שיניהם מהנאצים. אין לנו מושג-ושלעולם לא נדע-למה מסוגל אדם-בכל גיל-על מנת לשרוד..כי יצר ההשרדות הוא היצר החזק מכולם-ואל תשכחי שכאן לא היה מדובר רק בהשרדות של שרה-אלא ברצון העז שלה לחזור לאחיה האומלל..
וכשאדם אחראי לחיים של אדם אחר הוא מסוגל ועוד איך להתגבר על מכשולים.