ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 24 בפברואר, 2016
ע"י לי יניני
ע"י לי יניני
לנתק טלפונים, להכין כוס תה עם לימון, ולהתכרבל עם התינוק החדש של ליעד שהם: "למראית עין".
אני יושבת כמה דקות עם עצמי, וחושבת מאיפה ואיך מתחילים לכתוב סקירה, במיוחד שמדובר על ספר מתח תוצרת כחול לבן.
כמו בכל ספר מתח טוב יש כאן קצב, מתחיל לאט ומתגבר אט אט, כמו ריקוד סירטאקי בקטנה.
לליעד שהם יש מתכון לקוקטיל טוב, שהוא משתמש בו בכל ספריו. ליעד יודע למזג את המינונים הנכונים, להקציף את החלבונים ולתת קצב לעלילה הנרקמת. יופי של כישרון, ליטול בכל ספר בעיות כאובות, שהחברה הישראלית מתמודדת איתן, לתוכן להכניס מעט "תבליני דמיון", גרגירי פלפל שאטה לעטוף את הכול בצבע... הכחולים של המשטרה והירוקים של צה"ל ואז... יש! יש מרקחת! יש ספר!
כמו בכל ספר מתח ישראלי טוב יש אנשים "טובים", "רעים", "חשודים", "אנשי ארץ ישראל היפה" וכאלה שהם "למראית עין"... וכמו שאומרים החברי: "כאילו כזה"...
הפעם ליעד שהם בחר להכניס אותנו להתנחלות "גופנה" שבהרי בנימין.
בפרולוג מתגלה לקורא, בסצנה מאוד קצרה, דמותו של מאיר גוטליב. מאיר, המחנך וראש הישיבה התיכונית, קיבל על עצמו בכל יום שני וחמישי לטבול במעיין בגופנה.
מאיר גוטליב, נשוי לחנה, ללא ילדים ולכן התלמידים היו עבורו כילדיו. הוא אהב אותם אהבת נפש ושמר איתם על קשר גם בתום לימודיהם. מאיר הוזמן והיה שותף, לשמחתם, חתונות, בריתות וכו. האירועים רק חיזקו אותו והיו עבורו תזכורת שיש שכר לפעולתו.
תוך כדי טבילה במעיין מחשבותיו סבו סביב היותו חסר ילדים, וחנה אשתו כבר בת 40. בכל טבילה חש כאילו נפתח עבורו דף חדש... הוא חייב למהר הביתה ולטפל בעניינו של אביתר. עליו לגלות מה נער יודע... מה הוא גילה... אוי ואבוי אם הנער יפצה פה...
עמוד 13: "גופו נדרך לפתע. רעש עלה מן השיחים. מישהו נמצא על ידו. הוא היה יכול לשמוע אותו, את נשימותיו. הוא הביט לצדדים. חושך מוחלט. ובכל זאת הוא חש בנוכחותו. מי שם? צעק...". "הוא חש שאין לו אוויר, שיניו נקשו מפחד ומקור. שוב רשרוש בן השיחים. "מי זה?" ...
בשביל לדעת מי זה תצטרכו לקרוא לבד...
הסקירות לספר מתח בשבילי הם כמו טעימה מעוגת תפוחי עץ, בליווי גלידה שאני מאוד אוהבת...אי אפשר לפזר מידע נוסף...עד כאן...
לדמותו של מאיר גוטליב שטבל במי המעיין מצטרפות דמויות נוספות:
יוחנן- בן 40, חזר בתשובה ומקבל חיבוק ענקי מהקהילה. בשבילו גופנה נראתה לו "גן עדן".
יואב-בנו של רב הישוב שעזב את הישוב, הוריד את הכיפה ופנה לעיר הגדולה.
ענת-המוכרת לנו מהספרים: "עיר מקלט" ו"אם המושבות" איזה כיף שליעד החזיר לנו את ענת נחמיאס.
רגע לפני שענת רצתה להודיע על התפטרותה מהמשטרה, התיק הזה תפס אותה! אילן חורי, ראש הצח"מ שטיפל בתיק הרצח של הרב מאיר גוטליב, פונה לענת ומבקש את עזרתה. למה?
כי כולם חושבים שהרצח של מאיר גוטליב בוצע על רקע לאומני. אילן חורי בטוח שמדובר ברצח על רקע פלילי. נוח למתנחלים להאמין באופציה הראשונה. האפשרות שמישהו מהישוב הסתכסך עם הרב לא נתפסת אצל המתנחלים.
ענת נחמיאס נכנסת לפרשת הרצח הזו כשוטרת סמויה, בתחפושת בת הזוג של יואב טנא. שניהם באים יחדיו לבקר את הוריו של יואב בישוב גופנה. שימו לב! לענת וליואב אין הרבה זמן, ועד צאת השבת הם חייבים להוכיח שלא מדובר בפיגוע על רקע לאומני! האם הם יצליחו?
לדמויות הראשיות שצוינו לעיל, מצטרפות דמויות מישניות נוספות וחשובות לא פחות: יוסי הרשב"צ, אביתר, חנה, יעל, נפתלי, הרב טנא, צופית, ודבורה- אימא של יואב, "פולניה" עם חושים, ולא פחות חופרת מ"האימא הפולנייה" של ענת נחמיאס, רק שדבורה היא במהדורה דתית.
הספר מחולק לפרקים קצרים, שכל פרק כתוב מנקודת מבט של דמות אחרת. טקטיקת כתיבה שאני אוהבת אותה, משום שהיא מקיפה את העלילה מזויות ראיה שונות. יחד עם זאת, בכל סוף פרק תיסתתר לה שאלה כמו: "למה יואב טנא לא רצה ללון את הלילה אצל יעל ונפתלי?" "מה סודו של אביתר"? "מי האיש שנפגש עם חנה ליד ביתה"? ועוד. תתכוננו... "רב הנסתר על הגלוי"...
הסיפור מהווה הצצה לתוך חברה סגורה בישובי ההתנחלות: ההווי, האשראי שהחברה הדתית נותנת לחבריה, החיסיון, ההגנה, העזרה ההדדית, המעשים שהשתיקה יפה להם, פחד, סודות ושיתופי הפעולה בינם לבין עצמם. למרות זאת לא תמיד יושיטו לך יד בגופנה... עמוד 290: "בגופנה יושיטו לך יד, יתמכו ויעזרו אם תקלע לצרה. אבל לא לכל צרה. יש צרות לגיטימיות, כמו מחלה, מוות, הסתבכות כלכלית. ויש כאלה שהן לא. הבעת ספק באמונה, זה לא.... " ממול יש גם את החוזרים בתשובה... גם להם לא קל...
בחברה הדתית מאוד מוכרת התופעה של המנהיג, רבי, מחנך... מעניין לקרוא איך חש "האבא של גופנה" שהוביל את גופנה במשברים ובוויכוחים, כאשר יואב מבין שהקברניט הפעם פספס את הקרחון... (עמוד 296)
ספר מרתק, עם חוקרת דעתנית, אמיצה וראש על הכתפיים. הקריאה רציפה עם עריכה מצוינת, אין כאן רגע דל. אהבתי את שילוב הפיתולים שהעסיקה את התאים הלבנים במוח.... ו-איזה סוף מפתיע wow! תקראו!!!
"אם לא היה לנו את ליעד שהם, היו צריכים להמציא לנו אותו".
הכתיבה של ליעד אמיתית! אין מטאפורות ודימויים תשכחו מסמלים ספרותיים. כתיבתו ברורה, בהירה, ללא כחל ושרק וקישוטים למיניהם. הוא מצליחה לגעת, להכאיב ולהותיר את הקורא מהורהר...
מומלץ בחום.
לי יניני
נ"ב: אני מקווה שבספר הבא נמשיך לפגוש את החוקרת ענת נחמיאס... אנחנו מתבגרות ביחד
:-)
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
שין שין. תודה גם אני כמוך... מעדיפה שהדמות הראשית תהיה אישה
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
חני מסכימה איתך
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אברהם תודה רבה...איזה כיף לי
|
|
|
אברהם
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אני לא מסכים לגבי התה עם לימון (זה רק לירושלמים) פעם הייתי כזה.
אבל אני מסכים ששכנעת אותי, בקלות רבה, לחשוב על קריאת הספר ואף לקרוא אותו. דרך הצגתך את המחבר, הדמויות והכרונולוגיה של הסיפור שבו את לבי כבר ממבט ראשון על הביקורת היפה שלך, וקראתי שוב ונתחזקה דעתי שהפעם בשונה מפעמים קודמות שרק אמרתי בחצי פה (החצי השני של הפה הכין שיעור לשבת), גם התחום המטופל נוגע להווייתי - אקום ואקרא. אני בדרך כלל משתדל לקצר בתגובות כי אני לא איש של ביקורת, הפעם המילים פשות התהוו על המקלדת. ביקורת משובחת, לטעמי, תבורכי. |
|
|
שין שין
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
תענוג של ביקורת.
סיקרנת אותי מאוד, אני אוהבת ספרים בהם הדמות הראשית היא אישה.
|
|
|
חני
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
ליעד כותב טוב נקודה .סקירה יפה לי
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
תודה לכל המגיבים
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
תודה לכל המגיבים
|
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
לי מקסים האופן שאת מתארת את האווירה והדמיות של הספרים.
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
לי,
התגובות גלשו חיש מהר לסוגיות מעט אחרות מהעיסוק בספר עצמו, כך ששכחתי לכתוב לך - כל הכבוד על הביקורת היפה. טוב, מוטב מאוחר... |
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אהוד, אסכם את טיעוני בנאום ההגנה במשפט הבא: אם תציץ בדרוגים שלי באתר זה, יתברר לך
כי אולי ל-5 ספרים מתוך למעלה משלוש מאות נתתי פחות מ-3 כוכבים. וזה אומר הכל.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
נוכל גם לסכם
בלהגיד: "אנו גאים מטבענו וצנועים בעל כורחנו"
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אפרתי וכל החברות והחברים,
בואו נסכם שחוות דעת לא חייבת להיות על דרך השלילה,
ודרכי במשך שנים היא להוכיח את זה. אז אני לא רוצה להישמע יומרני, עם כל הכבוד אותי לא צריכים ללמד איך לכתוב. תבקרו באתר שלי ותבינו. www.ebp.co.il |
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
גלית, הציטוט על המועדון מוכר וידוע
את השאר לא הכרתי/זכרתי. תודה, תמיד במקום:) |
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
לא חייבים להסכים:)
אני מאמינה שנעשתה עבודת תחקיר, אבל לא סומכת על התוצאות שלה.
לעבודת תחקיר כזו, יש נטיה להיות מושפעת מנטיות הלב, האמונות והדעות הקדומות שכבר היו לסופר. ספציפית הנושא שהערתי עליו (היחס למי שאיבד את אמונתו) - ובכן, אני מאמינה שאני מכירה אותו טוב יותר ולעומק יותר מאשר ליעד שהם, גם אחרי התחקיר שלו. ולא הבנתי מה אלו האופציות לבחירה שהזכרת. |
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
גלית, תודה רבה!
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אפרתי אין בעיה ...מסכימה
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
לי, אם את דורשת תשלום עבור הלוקיישן, אנחנו נתחלק באופן יחסי...
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
רק עכשיו ראיתי את כל התכתובת Wow. ...
רויטל אני לא כל כך מסכימה איתך משום שנעשתה כאן עבודת מחקר לפני כתיבת הספר.
לשאלתך בעניין האופציות לבחירה כך נרשם בספר בעמוד 290. |
|
|
גלית
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
נכון גאוני?
בכלל כל האמירות שלו -או אלו שמיוחסות לו ראויות לעיון והפצה
https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%A6%27%D7%95_%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%A1 |
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
נהדר! כל אחד פנינה.
|
|
|
גלית
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
בבקשה אפרתי : שלושה במחיר אחד
"כתיבת הביקורת גזלה ממני זמן כה רב, עד שלא היה לי פנאי לקרוא את הספר."
"ברגע שלקחתי ליד את ספרך פרצתי בצחוק גדול. יום אחד אולי אקרא אותו." "אני לא מוכן להיות חבר במועדון המוכן לקבל אנשים כמוני." |
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
נשמח לציטוט.
|
|
|
גלית
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
האם זה המקום לצטט את גראוצ'ו מרקס בעניין חברויות במועדונים?
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
...ובלי לקבל 50% הנחה - אבל כן לקבל הנחה (דעה) קדומה...
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
ברור... כל חיינו נהיה חברי מועדון. בלי דמי חבר ובלי ששאלו אותנו אם אנחנו רוצים להצטרף.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
למה ברוכה הבאה? אני חברה ותיקה...
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אב"פ, הוויכוח הוא מפני שהפתיע אותי מאוד שדווקא אתה סובר שזו התיימרות לבקר באופן שלילי
וכי יש קשר כלשהו ליכולות הספרותיות שלנו. כשאני הולכת לקונצרט או להצגה אני אהיה מבקרת נוקשה, גם אם אני זייפנית איומה או שחקנית סוג ד'. ואני מתייחסת ברצינות לביקורת, גם אם היא על ספר במשקל נוצה. אני אשים פה קישור לביקורת שלי על ספרו של ליעד שוהם מסדר זיהוי, והיא תקפה לגבי שאר ספריו, גם אם לא קראתי אותם. וכל כך למה? כי סופר מצויין יכול לכתוב ספר אחד מצויין וספר אחד בינוני, אבל סופר בינוני לא יכול לכתוב ספר מצויין.
http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=43435 אף אחד לא ייבחן על הקריאה... ורויטל, ברוכה הבאה למועדון. המתנחלים, הדתיים, החרדים, הרוסים, האתיופים... לי היקרה, סליחה שניצלנו את הבמה שלך. אבל לפחות זכתה הביקורת שלך לחשיפה טובה. |
|
|
רחלי (live)
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
לי ביקורת מעניינת, יש לי את ספרו הקודם " אם המושבות " עדיין לא יצא לי לקרוא, אחרי הביקורת שלך
אעביר אותו למדף הראשון תודה לך
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אפרתי, אני לא מבין על מה כל הויכוח שהיה
אם את מבינה את כוונתי (זה הרושם שנוצר לי מדבריך האחרונים, על ספר גם אם משקלו כנוצה) או שסופסוף משהו מדבריי הצליח בכל זאת להתחלחל.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
משהו בניסוח הפריע לי
ואני לא יודעת אם זה הניסוח שלך או שזה הספר: "נוח למתנחלים להאמין באופציה הראשונה. האפשרות שמישהו מהישוב הסתכסך עם הרב לא נתפסת אצל המתנחלים." הפריע לי השימוש המכליל בשם "המתנחלים". לכ-ל המתנחלים בארץ היתה דעה מוצקה על רצח שהתרחש בישוב ספציפי של אדם שרובם לא הכירו...? או שמדובר רק על תושביה של אותה התנחלות מסויימת? נסי להחליף את ההתנחלות בכפר ערבי... "נוח לערבים להאמין באופציה הראשונה. האפשרות שמישהו מהכפר הסתכסך עם.. לא נתפסת אצל הערבים." לא צורם? אני בספק אם הספר באמת מהווה "הצצה לתוך חברה סגורה בישובי ההתנחלות". בלי לקרוא - מניחה שהוא מהווה לכל היותר הצצה לתוך האופן בו ליעד שהם מדמיין חברה כזו. למשל המשפט: "הבעת ספק באמונה, זה לא" מאוד לא מאפיין התנחלויות. בשכבת הגיל שלי ושכבות הגיל הקרובות אלי היו לא מעט שחזרו בשאלה בתקופת גיל ההתבגרות/קצת אחרי. אף אחד לא נידה אותם, הם התקבלו ע"י החברה והמשפחה באופן טבעי ביותר. המשיכו להיות חלק מהחבר'ה לכל דבר ועניין. (אולי בגלל זה חלקם חזרו אח"כ שוב לדת). לגבי ליעד שהם - קראתי רק חצי ספר שלו, לפני כמה שנים. לא משך אותי להמשיך לקרוא הלאה, מאז לא ניסיתי שוב. (אבל גם לינווד ברקלי לא הרשים אותי במיוחד). |
|
|
גלית
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
מה שאפרתי
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
מסכים עם כל מילה. ומעלה נוספת של ברקלי היא שספריו לא חוזרים על עצמם, בניגוד לסופרי מתח רבים אחרים. הרלן קובן, למשל, חוזר על עצמו לעייפה שוב ושוב, לטעמי.
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
הוא עד כדי כך מחלחל לתוך הכתיבה של עצמו, שאני בטוחה שהוא אדם מקסים גם בחיים.
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
צודקת... מכל מלמדיי השכלתי. וסליחה אישית לברקלי, שספריו הם באמת כיף של דבר: נקראים בנשימה עצורה, כתובים בשנינות הומוריסטית, מפתיעים ולא מופרכים מבחינה עלילתית, כפי שקורה לעתים קרובות בספרי מתח.
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אני לא שוקלת את טיבו של הספר על פי הרושם שהוא ישאיר לדורות הבאים, או המקום שהוא
יתפוס במדף הספרים הנצחי. מבחינתי, אם הוא כתוב בכישרון והוא מהנה, הוא זכאי לניקוד גבוה, כמו שמאמר בעיתון, שמחר יעטפו איתו דגים, יכול להיות יצירה ספרותית מרגשת ומבריקה. לכן, פרוייקט רוזי, לדוגמה, זכה אצלי לחמישה כוכבים, למרות שהוא ספר במשקל נוצה. אבל הוא מלא קסם, מבריק, משעשע וכתוב בתועפות כישרון. וספר אחר (בל נזכיר שמות), שנחשב לקלאסיקה ספרותית, יכול לעלות לי על העצבים, כי הוא אולי יצירה חשובה, אבל לא מהנה.
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
ספרי המתח של ברקלי מרתקים, יש לו כישרון כתיבה, הזרימה של הכתיבה שלו מצוינת, יש לו חוש הומור שנון במיוחד - עד כאן מסכים אתך לחלוטין. אני קורא את ספריו בשקיקה, פשוטו כמשמעו. אך האם ספריו הם בעלי ערך ספרותי ניכר? האם הוא מתעלה מעל הסוגה הספרותית הצרה לה הוא שייך, סוגת ספרי המתח, ומעניק לקוראים ערך מוסף מבחינה ספרותית? לדעתי האישית (והבלתי מחייבת, כמובן) התשובה שלילית.
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
בעניין לינווד ברקלי, אני לא מסכימה אתך. לטעמי הוא סופר מצויין, והאגביות שבה הוא כותב, תואמת
את ההישג הספרותי שלו. ראשית, ספרי המתח שלו מאוד מרתקים. שנית, יש לו חוש הומור נהדר. שלישית, יש לו כישרון כתיבה. פשוט, לא מפואר, אבל הזרימה של הכתיבה שלו מצוינת. רביעית, הוא כותב על אנשים פשוטים בפרברים, וצורת הכתיבה מאוד מתאימה לתוכן. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ולא אפסיד שום ספר שלו. בניגוד לבאלדאצ'י, לדוגמא, שהוא כותב לא רע, אבל בהחלט לא טוב.
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אפרתי, מסכים אתך לחלוטין שקביעת סולם ציונים באתר ודירוג הספרים על פיו הוא דבר חיוני, מתבקש ונעדר כל שמץ של יומרנות. אף אני, ממש כמוך, נותן ציון לספר על פי איכותו הספרותית, בשילוב ההנאה שהוא העניק לי. ספרי המתח של לינווד ברקלי, למשל, אהובים עלי במיוחד ומסבים לי הנאה רבה - אך מבחינת איכותם הספרותית הם בינוניים מאוד, בעיניי. לכן, חרף הנאתי מהם, אתן לרובם שלושה כוכבים ולא חמישה או אפילו ארבעה.
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אב"פ, צר לי אם אני לא מסכימה איתך, גם הבנתי אותך היטב. האתר הזה הוא אתר לביקורת ספרים.
כל אחד ידרג על פי הבנתו. אפשר לדרג על פי מידת ההנאה שמפיקים מהקריאה. אני בחרתי לדרג על פי איכותו של הספר, בשילוב ההנאה שגרם לי. אם הספר יהיה משובח ומישהו יתרשל בהגהה, שגיאות הכתיב יזכו להערה, אבל לא להורדת הציון. אני לא חושבת שקביעת סולם נחשבת יומרנית ומי, אם לא אנו הקוראים, נדרג, הלוא לשם כך נקבעה שיטת הכיכוב. לכן, אם תדרג ספר בחמישה כוכבים ואני חושבת שמגיעים לו שלושה, לא אגיד שאתה טועה, אלא שלדעתי הוא ספר בינוני. וגם אני נהנית לפעמים מספרים לא משובחים, בגלל כל מיני פאראמטרים אחרים, אבל להעמיד את עצמנו כלא ראויים לדרג, זה נשמע לי ממש לא הגיוני. ודרך אגב, בשיעורי ספרות הייתי ממש טובה. האם זה מקנה לי רשות להגיד שליעד שוהם לא יהיה מועמד לפרס ספרותי?
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
תה עם
לימון אני לא אוהבת אבל תמיד בעד לנתק טלפונים.
את ליעד שהם טרם 'טעמתי' אבל ההתלהבות שלך מדבקת :) |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אפרתי, לא הבנת את הכוונה שלי.
כמובן שצריך לשמור על כללים מסויימים (למשל שלא יהיו בהם, בספרים שגיאות כתיב) אבל מעבר לזה לא צריך לנתח את הספרים שאנחנו קוראים עד כדי כך. לא דיברתי על בינוניות (ומי יכול לקבוע סולם בלי להישמע יומרני), כל שאמרתי הוא שאם היתה לנו הנאה כלשהי מספר זה מספיק, וזה לא סוד שיש כאלה שנהנים גם מטיפוס על שרפרפים ולא רק על טיפוסים בפסגות ההרים. אני מקווה שעכשיו הבנת אותי, ואם לא זה גם כן לא נורא.
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אנקה תודה. איזו תמונה.... מי זו? הבת שלך? מאמי של תמונה
|
|
|
קארן
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אנקה תכתבי לנו המון
התמונה ממיסה אותי !!!!!!!! תענוג לעיניים |
|
|
אנקה
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
לי, ביקורת יפה. נהניתי לקרוא אותה.
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אוי, לא, אב"פ, הרי לא נתחיל לחלק 5 כוכבים רק מתוך רחמנות או בגלל שהיינו תלמידים
בינוניים בשיעורי ספרות. אנחנו יכולים להיות תלמידים גרועים, אבל ממי שמפרסם ספר אנחנו דורשים להיות מצויין, ואם הוא בינוני אנחנו נגיד את זה. אם סופר מעביר סיפור נטו זה מספק אותך? אני מתפלאת. זה לא שאני לא יכולה ליהנות מסיפור בינוני, אבל אני עדיין אציין שמדובר בסיפור בינוני ולא חשוב אם אני יודעת לחבר משפט תקני, או לא.
ודרך אגב, גם מסופר ספרי מתח אני מצפה להיות כותב מעולה כמו צ'יילד, נסבו ואקונין, למרות שאני יכולה לקרוא את לארסן, ג'יימס, גרישם או באלדאצ'י. |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
בואו לא נתיימר יותר מדי מעל הסופרים שאנחנו קוראים.
אפשר לחשוב שאנחנו היינו תלמידים מבריקים כלכך בשיעורי הספרות ועוד יותר מזה בדקדוק. אם סופר מעביר סיפור נטו ויש בזה הנאה אז יש לו את זה. זה הכל.
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
ליעד שוהם כותב בסדר. לא קראתי את הספר הזה, אבל הוא באמת לא מתיימר להביא איזו
ספרות משובחת או ערך מוסף. בעיני הוא פשוט. יכול להיות שהקריאה מהנה, אבל איך כתבת? אין מטאפורות ודימויים, תשכחו מסמלים ספרותיים.
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
ספר קליל אבל גם יש בו מעט מ... תלוי איך מסתכלים עליו וכמה רוצים להתעמק.. קארן תיהני !
|
|
|
קארן
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
לי ,
ביקורת נהדרת, סקרנת אותי לגבי הספר |
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אב"פ זה ספר חדש. יצא לחנויות רק בתחילת החודש. ספר טוב, עכשווי. אני גם מאוד אוהבת
את הכתיבה של ליעד. לשוודים יש את לארסון לנו יש את ליעד שהם
:-) |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
תודה יניני, יופי של חוות דעת !!
ליעד שהם כותב נפלא. את הספר הספציפי הזה עוד לא יצא לי לקרוא אבל אני מתכוון לכתיבה שלו בכלל ולסגנון שהוא כותב בו כיום, כי בתחילת דרכו הוא היה בכיוון אחר ולא שבזמנו הוא לא היה מוערך, לפחות בעיניי.
|
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
