ביקורות ספרים על הספר למראית עין - ענת נחמיאס #3

ספר טיסה מומלץ! העלילה ב2 משפטים- רצח בהתנחלות מבודדת שולח את ענת נחמיאס קצינת המשטרה שמוכרת לנו מהספרים הקודמים אל נבכי ההתנחלויות והפוליטיקה הפנימית. בד בבד היא נקשרת רגשית אל בן הרב שיצא בשאלה שעובד כעת בשב"כ ומצטרף אליה לחקירה. קראתי כשמונה מספריו של ליעד שוהם, וממש כמו מקבילו האמריקני הרלן קובן הספרים נקראים בשטף, ובשקיקה.  הוא שומר על רמת מתח סבירה לאורך כל הספר ועל אף שלעיתים ניחשתי מיהו הרוצח או האיש הרע  באמצע הספר, יש הפתעות וטוויסטים גם בסוף.אז למה רק 3 כוכבים? כי זה ספר טיסה קלאסי, קרא ושכח... את 'למראית עין' קראתי כשיצא כבר לפני מספר ש... המשך לקרוא

נתוש

זה הספר השני של ליעד שהם שיצא לי לקרוא, אחרי אם המושבות גם הספר הזה משך אותי מהרגע הראשון, ליעד שהם יודע לתאר את החברה שהוא כותב עליה ואת הסביבה שהוא כותב עליה בצורה מדוייקת שגורמת לנו להזדהות עם הסופר ועם הדמויות ולהבין את המצב, בהחלט ניתן לראות שנעשה תחקיר בכל ספר שבו הוא כותב, ובספר על זה הציונות הדתית, ומעבר לזה פשוט ספר מתח שמותח אותך עד הרגע האחרון, נהניתי מאוד מהקריאה ... המשך לקרוא

תומר

ספרי ליעד הנם ספרי מתח מזן מיוחד. יש לו הרבה ספרים מעולם המשפט שזה הבית שלו ואולם בספר זה צלל הסופר לעולם שלא הכיר ולפי הכתוב למד את הנושא באופן המעולה ביותר. לא התבלבל בכל הנושא הדתי שבא לידי ביטוי בספר. גם למד יפה את אורחות חיי המתנחלים שלרבים מהציבור זהו עולם זר ומנוכר. רק בזה כבר תרם תרומה גדולה לתרבות שאינה מכירה את חיי המתנחלים מקרוב. תוסיף את העלילה שאף היא מתאימה ביותר לחיים המיוחדים של המתנחלים והינה סוערת ומרובת פיתולים וקבלת ספר מעולה. לסופר זה שכבר יש לו כמה וכמה ספרים טובים נכון עתיד ספרותי גדול. המתחיל בספר כמעט ואינו יכול להניחו עד סיו... המשך לקרוא

ג'ורג'

לעיתים קרובות, הנאה מספר אינה עומדת ביחס ישר לרמתו ולטיבו. כמו שאני יכולה ליהנות מפלאפל, למרות שאני יודעת שלא מדובר בהפקה קולינרית יוצאת דופן (אם נתעלם מהעובדה שהשמן ממוחזר ונסמוך רק על בלוטות הטעם והריח), כך אני יכולה ליהנות מספר בינוני למהדרין, אם הוא גורם לי הנאה באופן כלשהו. את ספריו של ליעד שוהם אני מכירה היכרות שטחית. קראתי שניים מהם, ורק בגלל שאני אוהבת להשתכשך לפעמיים בביצה המקומית קראתי אותם עד הסוף. אתם יודעים איך זה, ארץ קטנה עם שפם. מצד אחד, כל הזיופים צועקים הצילו כשמדובר ביצירה ישראלית, ומצד שני, שמות המקומות, האנשים, המנהגים, משלנו הם, ... המשך לקרוא

אפרתי

כנראה שמדובר ברם אורן החדש שכותב וכותב בלי סוף ובלי עומק! איך ליעד? איך? איך שכחת שלענת היו עיניים ירוקות בספר הקודם?איך הן הפכו לחומות בספר הזה? איך היא הפכה לגרושה אם בקודם היא לא התחתנה בסופו של דבר? איך אתה מצפה שנתייחס ברצינות לספרייך אם אתה מזלזל בנו? בנוסף על זאת, למה הסופים שלך צריכים להיות כל כך ברורים מהתחלה? לא הבנת את הקונספט של מתח? של טויסט בעלילה? ואחרי כל זאת אני ממש לא מתחייבת שלא אקרא יותר את ספרייך כי הם ספר טיסה מעולה, הזמן פשוט עף איתם... המשך לקרוא

שרון

זהו ספרו הרביעי או החמישי של ליעד שוהם שאני קוראת, חיפשתי ספר קליל וקצבי כמו כל ספריו, ודווקא הוא אכזב. הסיפור היה מבולבל ומסורבל, יותר מדי פרטים - הסיפור של יוחנן שלא היה ברור לי במלואו, אביתר והנערים, הרצח, והפרשייה הלא גמורה בין ענת ליואב. עדיין סיימתי לקרוא אותו מהר (בעיקר חיכיתי לסיום כי אני לא מסוגלת להפסיק קריאה של ספר באמצע...), והוא היה בסך הכל *בסדר*, אבל הכל היה מאוד צפוי בסך הכל. ... המשך לקרוא

לנה

מקריאה של התקציר בגב הספר נראה כי סיפור המתווה הינו סיפור מעניין וסוחף. כמו כן, מהיכרות קודמת עם ספריו של הכותב יודע הקורא כי ספרי המתח שלו כתובים בצורה קלילה, נעימה וסוחפת, ספרי מתח שנעים ונוח לקרוא ודפיהם חולפים מהר. אולם, ייתכן כי היכרות מוקדמת זו עם ספרים קודמים היא זו ההורסת לקורא - בספר זה, כמו בספריו הקודמים וייתכן אף כי בצורה נדושה אף יותר, חוזר ליעד שהם על נוסחתו בנוגע לכתיבת ספרי מתח: סיפור העלילה כאן הינו סיפור שאמור לסחוף את הקורא, אולם הצגת הדמויות, סיפור האירועים ממספר נקודות מבט ואף התפניות האיטיות, הנדושות ולפעמים הדי צפויות בעלילה גו... המשך לקרוא

הילה

ליעד שהם לוקח אותנו באמצעות עטו המושחזת אל עולם שרחוק ממני שנות אור, כתל אביבית-חילונית שכמותי, בהתנחלות מבודדת בהרי בנימין. אני מודה שהיה לי יותר מוזר לקרוא על תושבי הישוב גופנה מאשר על תעלומות הרצח המתרחשות מעבר לים ובשפה אחרת. שהם פתח לנו צוהר לעולם שרובנו לא מכירים היטב: הניואנסים הקטנים ביותר של "המתנחלים", הפוליטיקות הפנימיות בתוך המשפחות, הגבולות האסורים שהנערים חוצים למרות הדבקות בדת... במידה מסוימת, אני רואה בספר הזה יותר רומן, אולי אף סיפור משפחתי, מאשר מותחן. ואולי זו הסיבה שפחות התחברתי. שלא תבינו לא נכון, הספר כתוב היטב וניכרת בו עבוד... המשך לקרוא

דנה

ספר כמתנה. מתבקש, מצד אחד, ודי נדוש. מצד שני, זו מתנה מאד אישית בעיניי. ובגלל שאני מוכרת לציבור כקוראת בלתי נלאית, אני מקבלת די הרבה ספרים כמתנה. הספרים עצמם לא תמיד מעניינים, אבל תמיד מעניין לנסות להבין למה בחרו לי דווקא את הספר הזה. בסופ"ש האחרון אותגרתי, עם לא פחות מחמישה ספרים שקנו לי במתנה. "למראית עין" הוא אחד מהם. כנראה נבחר בגלל שגרתי בישוב קטן. וזה די מתבקש. מקום בו כולם מכירים את כולם, והתדמית חשובה כל כך, הוא כר פורה לספרי מתח. כמנהגם של ספרים, הסיטואציה נראית מעט קיצונית, וההקפדה על "מה יגידו" אולי מעט מוגזמת. מצד שני, יכול להיות שהיא לא מוגזמת, ו... המשך לקרוא

נורית

במבט ראשון נראה שהרצח בהתנחלות גופנה הוא כמו שאנו אוהבים להגיד “על רע לאומני”, אולם מבטה של הבלשית ענת נחמיאס מעמיק אל מתחת לפני השטח ומגלה את הסודות בהתנחלות ובחברה הישראלית, בסופו של דבר אלימות היא אלימות היא אלימות. גם “למראית עין“, ספרו האחרון והטוב ביותר לטעמי של מחבר ספרי המתח ועורך הדין ליעד שהם, עוסק כמו ספריו האחרונים בפצעים הפתוחים של החברה הישראלית, ששהם לא מהסס לצלול לתוכם. ליעד שהם, למראית עין, הוצאת כינרת, 2016 הבלשית ענת נחמיאס, אחת מהבלשיות המעטות בספרות הישראלית, הכוללת את ליזי בדיחי של שולמית לפיד ואת אליאנה של אורנה קזין, ל... המשך לקרוא

עורכת ספרים - שלומית ליקה

לנתק טלפונים, להכין כוס תה עם לימון, ולהתכרבל עם התינוק החדש של ליעד שהם: "למראית עין". אני יושבת כמה דקות עם עצמי, וחושבת מאיפה ואיך מתחילים לכתוב סקירה, במיוחד שמדובר על ספר מתח תוצרת כחול לבן. כמו בכל ספר מתח טוב יש כאן קצב, מתחיל לאט ומתגבר אט אט, כמו ריקוד סירטאקי בקטנה. לליעד שהם יש מתכון לקוקטיל טוב, שהוא משתמש בו בכל ספריו. ליעד יודע למזג את המינונים הנכונים, להקציף את החלבונים ולתת קצב לעלילה הנרקמת. יופי של כישרון, ליטול בכל ספר בעיות כאובות, שהחברה הישראלית מתמודדת איתן, לתוכן להכניס מעט "תבליני דמיון", גרגירי פלפל שאטה לעטוף את הכול ב... המשך לקרוא

לי יניני