ביקורת ספרותית על מסע תענוגות אמיתי בארץ הקודש מאת עידית שכטר־פייל (אהוד בן פורת)

מסע תענוגות אמיתי בארץ הקודש - עידית שכטר־פייל

ביקורת ספרותית על מסע תענוגות אמיתי בארץ הקודש מאת עידית שכטר־פייל

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 23 בפברואר, 2016
ע"י אהוד בן פורת

אני מניח שכמה שכבר למדו להכיר את הטעם שלי בספרים ירימו את גבותיהם בפליאה איך אני קורא ספר כזה? אז אני מוכרח להודות שאחת לכמה זמן אני "חוטא" (במרכאות) גם בקריאת ספרים כאלה שמרחפים מעליהם סימן שאלה לגבי מי הוא קהל הקוראים שלו הם יועדו. דבר ראשון שמצא חן בעיניי בספר הספציפי הזה עוד לפני שהתחלתי לקרוא אותו הוא המחווה לספר של מארק טוויין, אני יכול לומר את זה להגנתי רק שלתומי חשבתי שהספר יהיה יותר מעיין מתכונת מחודשת לתלאות שמארק עבר בביקור שלו בארצנו. אני לא פוסל את זה שאם זה היה ספר אחר של סופר/ת אחר/ת הייתי חושב שנעשה בו סתם ניצול מסחרי אבל לא יודע למה הפעם חשבתי אחרת ולא שאני מכיר באופן אישי את עידית, הקריאה בו לא שינתה את דעתי, הרעיון של המחווה יפה ...

יפה מאוד אפילו, רק שהספר לצערי מנציח את הסטיגמה שבנות המין השני בניגוד לנו, הגברים יוצאות למסעות (אחרי שהן בטוב לבן משתכנעות סופסוף לצאת מהבית ולוא דווקא לאחד הקניונים המסחריים) אך ורק למען התענוגות ולא בשביל השכר האחר שלא פעם אפשר להשיג ממסעות שכאלה. אני סובל מנכות (לא ממש סובל אלא מתקשה במשימות מסויימות, אפילו ביום-יום) אז לצערי אני נמנע מלצאת למסעות בכלל, ובמשך 12 שנות לימודיי היו טיולים שנאלצתי להכיר בעובדות שיש מסוג יעדים שאני לא יכול להינות מלהגיע אליהם. עם זאת והאמת שרק לפי זה אני שופט - כשאני קורא ספר מהסוג הזה אני בדרך כלל אוהב לחוש יותר במסע, בתיאורים מהשטח שלצערי לא ממש מורגש בספר והאמת קצת הורס לי באמינות אבל לזה עוד אגיע לקראת סוף דבריי.

הבעיות שלי עם הספר הן בכלל אחרות. דבר ראשון השפה שבו היא כמובן עברית אבל ישנן דרכי מחשבה ושימוש בצורות הבעה שנכונות בעיקר לדור הצעיר שאני לא בטוח שידבר לקהל קוראים מבוגר ואם בכלל יעבור את מבחן הזמן, כי נניח שהיום אנחנו עוד יכולים לדעת את ההקשרים שלהם והם במידה מסויימת יכולים לעלות בנו חיוך אבל אין מחשבה לעתיד, כאילו 'מה אתה חושב על המחר תהנה מההווה' אבל אין לי ספק שאיזכורים לאמירות (כמו מי אמר למי בקשר למה - כמו שאמרו לנו בזמנו בבית הספר היה בהחלט עוזר).

בשנה האחרונה אני קורא את הספרים שאני בוחר לקרוא בנסיעות בהלוך ובחזור מהעבודה, כך שאני זוכה מדי יום לשעתיים נטו של קריאה. הספר בנוי מפסקאות, ומילה שמסיימת פסקה אחת מתחילה באותה מילה של פסקה אחריה וזה מקל עליי בכל פעם למצוא את הנקודה שבה עצרתי את הקריאה. אני ממש נהנה להתחיל את היום שלי בקריאה. הקריאה בחזרה עם סוף היום קשה יותר, עם ספר כזה עוד יותר, כי אני חוזר הביתה רעב והדמויות בספר מתענגות בכל פעם על מאכלים אחרים.

נראה לי שאחרי שאני אסיים את הספר הזה, עד לסופו לשם שינוי (כן, אל תגלו לאף אחד אבל יש ספרים שגם אחרי שהחלטתי לרכוש אותם נשבר לי מהם כבר באמצע) ולא רק עד שאגבש את דעתי עליו אני אנסה את עידית באחד הספרים הנוספים שהיא כתבה. עכשיו אני חוזר לנקודה שהבטחתי לכם שאחזור אליה, בעניין של דמויות גם אם ניתנת התחושה שהסופרת, עידית כתבה עליה ועל חברותיה, לי אישית קשה להחליט אם אכן זה אודות חוויות שהיא עברה או כשם ספר אחר שלה "סיפור אמיתי שלא קרה".

14 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של אהוד בן פורת
» ביקורות נוספות על מסע תענוגות אמיתי בארץ הקודש

טוקבקים

+ הוסף תגובה

אהוד בן פורת	אהוד בן פורת (לפני 9 שנים ו-6 חודשים) תודה רבה, חני !! אני שמח שאהבת את הסקירה שלי על הספה הזה, היה חשוב לי לרכוש אותו ולהציב אותו בספריה הפרטית שלי ליד הספר של מארק טוויין. אני באופן אישי לא מכיר הרבה ספרים שנכתבו בהשראת ספר אחר (אני לא אומר שאין) ומעצם המחווה היפה הזאת הוא ראוי למקום אצלי, ואני מקווה שגם קוראים אחרים ידעו את נקודות הזכות שלו (קצת) מעבר לספר קריאה רגיל.
חני	חני (לפני 9 שנים ו-6 חודשים) אני עושה מכל מסע קטן מסע גדול ..ואם לא אדאג למסעות כייפים בשבילי אף אחד לא ידאג. אנחנו כל הזמן במסע ,כל החיים זה מסע גדול ואני מאחלת לך מסע מהנה. סקירה פילוסופית ויפה
אהוד בן פורת	אהוד בן פורת (לפני 9 שנים ו-6 חודשים) רץ, אני מודה לך מאוד על תגובתך. אני מוצא את דבריך מרגשים, חשוב שאתה נותן לבנך גב (כמובן מבחינת תמיכה) אני מאחל לך שהוא ימשיך במסלול ההחלמה ויעניק לך רק אושר. באשר אליי תאמין לי שבגיל צעיר הייתי הרפתקאן ולגלות אפילו את האיזור סביבי היה מרתק אותי. אין ספק שלוא זה היה רק תלוי בי הייתי כבר יוצא למקומות אחרים אבל צריך להכיר בעובדות שלטיולים מאורגנים הם לא בשבילי בעיקר בגלל שמקציבים בהם זמן ולא כלכך עושים מה שרוצים ועד היום למעט פעמים בודדות לא מצאתי שותפ/ה שאוכל להיות איתו באותו ראש, ואני לא פוסל את זה שלהיות בראש אחד איתי זה לאחר משימה בפני עצמה.
רץ	רץ (לפני 9 שנים ו-6 חודשים) לעולם אל תוותר על התשוקה למסעות, כל מסע וגם הקטן ביותר הוא בסיס לשינוי ושמחת חיים. משהו אישי, בני דור נפצע קשה מאוד, בעודו בשיקום, רתוק למיטתו הוא נרשם לטיול ג'יפים של חברים, פצועים ותיקים מבית הלוחם, אני שדאגתי לו שאלתי דור איך זה. תשובתו הדהימה אותי, אני חושב חיובית, עוד שבועיים אני יוצא מהמיטה ויוצא לדרך חדשה.