המחבר שמואל מורד איננו סופר.
הוא עלה לארץ כילד קטן מעיראק והוא מביא לכאן את זיכרונותיו כילד ונער באנקדוטות וסיפורים קטנים
משנות החמישים ברמת גן שבה כדוע היה ריכוז גדול של יהודים יוצאי עירק.
אישית אני אוהב מאוד ספרי זיכרונות בייחוד כשכאן מובאים אליי ניחוחות של ימים תמימים שלא ישובו עוד.
בתי הספר של פעם בתי הקולנוע של פעם ואפילו המאכלים ובראשם הסביח המפורסם של רמת גן.
בסך הכל ספר נחמד וקריא ללא שום יומרות ספרותיות שגם מהווה בצורה מסויימת יד להוריו של המחבר.
נהניתי לקרוא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
