הביקורת נכתבה ביום רביעי, 16 במרץ, 2011
ע"י רוזי
ע"י רוזי
הספר הזכיר לי את ילדותי, תחילת הסיפורים הם משנות החמישים בהם מתוארים חוויות מביה"ס , המפגש וההכרות של האוכל הישראלי וההנאה מהתבשילים שהוגשו במסעדת ביה"ס, בית הקולנוע והקסם שבצפייה בסרטים כשעדיין לא היתה טלוויזיה, השעורים הפרטיים לריקוד לשם הביטחון העצמי, בהמשך מספר על ההתבגרות הנישואים והעבודה כעורך דין וקבלת החלטות בהתאם למקרים שבהם ניתקל. הפרק האחרון מוקדש ל-"אבא" וממנו הכי התרגשתי, אביו התייתם מאב בעודו בן 10 כילד סבל מעוני רב ומגיל 14 החל לפרנס את משפחתו , בהמשך למד את השפה האנגלית ששימשה אותו כל חייו , בתחילה עבד אצל סוחרים שהזמין בעבורם סחורות מחו"ל,כשעלה ארצה עבד בשגרירות הבריטית . ההשכלה היתה ערך עליון בעבורו והיה מצוטט משפט משיר ערבי "היתמות האמיתית איננה מאב או מאם אלה יתמות מן התרבות וההשכלה" מממליצה בחום לי זו הייתה חווית קריאה
11 קוראים אהבו את הביקורת
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
