ביקורת ספרותית על ציפור ישנה - ספריה לעם #448 מאת יוכבד רייזמן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 6 בפברואר, 2016
ע"י מסמר עקרב


אילו הייתי קורא ביקורת על ספר כלשהו מפיו של אדם שמכיר את מחבר הספר, לבטח הייתי פולט נחירת בוז, מוציא מבלוטת הארס שלי איזו טיפה אחרונה של רעל, ומצקצק בלשוני - נו, בטח, עכשיו הקורא הזה יפטיר כלאחר יד את צמד המילים הקלשיאתיות "גילוי נאות", ומיד באותה נשימה יהלל וישבח את הסופר-חבר שלו... אך מה לעשות, נסתרות הן דרכי החיים, והנה אני מוצא את עצמי, נבוך, בצד השני של המתרס. האם היכרותי המבורכת עם מחברת הספר תיפגע באובייקטיביות שלי? מי שמכיר אותי היטב יודע כי נהפוך הוא. דווקא ידידותי עם מחברת הספר הביאה אותי לקריאה ביקורתית יותר, בבחינת בדיקת הספר בציציותיו.

מנהגי הקבוע עוד מימי בחרותי הנשכחים הוא ללוות את קריאת הספרים בשני פנקסים. אם הספר ראוי לכך, אני מעתיק לפנקסים משפטים נבחרים, משפטים שעומדים בפני עצמם וניתן ליהנות מיופיים אף ללא קשר לעלילה: פנקס אחד מכיל אמרי שפר מתוך הספר, ורעהו מכיל משפטים שהתחבבו עלי מבחינת העושר הספרותי הטמון בהם. מיד עם תחילת הקריאה של "ציפור ישנה" ניגשתי והרבתי ציטוטים מהספר לשני הפנקסים, אך עד מהרה הבנתי כי מדובר במלאכה לבטלה, שכן היא טמנה בחובה העתקה של כמחצית מהספר... זאת ועוד: משפטים רבים ענו על שתי ההגדרות, כך שהייתי להעתיק כל אחד מהם לשני הפנקסים גם יחד. ובכל זאת, טעימה קטנה ומשובחת, ממש על קצה המזלג: "פעם הייתי ציפור, עכשיו אני פוחלץ מקורקע", "לטרוף ידע שאין לו כל חשיבות לקיומי השקוף עלי אדמות", "וורידים תכולים משתרגים תחת עורה המחוספס כנחלים בחבל ארץ מבורך במיוחד", "אוכלת בסכו"ם אצבעותיה", "ברוכה השינה הנותנת מפלט מעינויי החיים", "הצליחה לרפא את ההצטננות אך לא את לבי החולה", "צמצמתי את קיומי להוויה קלושה", "החלטתי לקמול ולהניח לה להשקות בלא תועלת את הצמח המסרב לחיות", "היא הייתה חצי אחותו. לאיזה חלק התכוונו, האם נחצתה לאורכה או בגובה המותניים, ואולי חצי יום היא אחותו וחצי לא", "נאחזת בחיים בכל הכוח שיש במי שצפה במוות מתקרב". "הוריה שכנו במוחה כבובות ראווה נטולות פנים", "בובת סמרטוטים בין בובות חרסינה בחלון הראווה של משפחתנו". טוב, קצרה היריעה ודלה היא מהשתרע...

סגולות רבות יש בעיני לספר הנפלא הזה, אך זו הגדולה מכולן היא השילוב המדוד והמדויק בין העצב, הקדרות והתסכול שהם נחלתה של פייגי, הדמות הראשית, לבין ההומור השחור, הציניות והלעג המוסווה אשר מופגן כלפי הדמויות הסובבות את עולמה. מצד אחד זה מכמיר לב, רגיש ומרגש, ומצד שני זה שנון ומצחיק.

היחסים הפנים משפחתיים הם לב לבו הפועם של הרומן המפעים הזה, ובמסגרתם נוכל למצוא הקרבה עצמית מחד, אך המתת אסון על השני מאידך, כעס ותסכול הדדיים, יחסי אהבה-שנאה ובמיוחד יחסים מורכבים מאוד בין אם ובתה. ובינינו - כלום מאפיינים משפחתיים אלו לא טמונים במרקם העדין של כל משפחה, באשר היא?

הדבר מוביל אותנו למעלה נוספת של הספר, והיא האוניברסליות שלו. כל קורא מכל קצות תבל יגלה עניין וטעם בספר הססגוני הזה. נכון, ידידינו הקוראים האוסטרליים או האפריקאיים ירימו גבה משתאה (ומשתהה) לנוכח מילים דוגמת "שטריימל", "קאפוטה", "קאפעלוש" ו- "טיש של הרבה מוויז'ניץ", אך ההוויה החרדית שבאה לידי ביטוי בהן לא תיפגע, לדעתי, כהוא זה בחוויית הקריאה שלהם.

התרגשתי מאוד מן האופן שבו הסופרת היטיבה לתאר את ההתמודדות של דמויותיה עם סוגיות קשות כמו זוועות השואה, שכול, גמגום, מערכות היחסים הנרקמת בין ילדים ואמם החורגת, ואפילו השמנת יתר ועיסוק אובססיבי באוכל.

בספר יש פן גרוטסקי, מגוחך מחד ופרוע מאידך, שמצא חן בעיני מאוד, ושאם לא לוקחים אותו בחשבון, העלילה עלולה להיראות מעט הזויה מבחינת התרחשותה. לאחר שנותנים עליו את הדין, ההנאה מהספר מקבלת בעיניי משנה תוקף.

בראש כל פרק מופיעה שמה של הדמות שמככבת בו. אהבתי מאוד את הכתיבה בשני קולות, הן בגוף ראשון - כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפרקים המובאים מפיה של פייגי, והן בגוף שלישי מפיו של המספר הכול יודע - כפי שהדברים מופיעים בשאר הפרקים. פרק הסיום נושא את הכותרת "כולם", ובו מגיעה הדרמה המשפחתית לשיאה. הסצנה המסיימת את הרומן, ובה שיחת טלפון בין פייגי לאחיה גבריאל, טומנת בחובה באופן מרוכז במיוחד כאב וסבל בד בבד עם הרבה הומור שחור.

אפילו עטיפת הספר יפהפייה, ובחינה שלה לימדה אותי כי מדובר בציור שמן על בד של הסופרת עצמה. אהבתי את כפל המשמעות הטמון בשמה - "זו חליפתי, זו תמורתי". מחד חליפה כמערכת לבוש (המונחת על הקולב כחליפה שאין לה הופכין...), ומאידך חליפה כדבר הבא במקום דבר אחר ומחליפו (כמו בסדר כפרות ליום כיפור, משם לקוח שם הציור). הבחנתי בנקל שהכפתורים הרכוסים בחולצה הלבנה אינם תואמים את החורים המשובצים בה, דבר שמקנה לה מראה גרוטסקי שמשתלב היטב ברוח הדברים.

אינני חסיד של ספרים עבי כרס באשר הם. כמובן שיש ספרים עבי כרס טובים, והאחרון שבהם אשר התענגתי עליו היה "לבד בתיאטרון המוות". ככלל, ספרים עבי כרס מעוררים בי רתיעה, הן מבחינה פיזית (פשוט לא נוח לאחוז בהם בשעת הקריאה...), והן מבחינה נפשית (חשש כבד לחטוף תנומה במהלך הקריאה הארוכה...). החיסרון היחיד של הספר "ציפור ישנה", מבחינתי, מגיע דווקא מהכיוון ההפוך: הוא קצר מדי... 243 עמודים ותו לא, ועוד עמודים כאלו קטנים, מסדרת "ספרייה לעם" של עם עובד. מצד שני, שלא יטעה אתכם מיעוט העמודים. המרקם של הספר כה טעון, דחוס וצפוף, והוא משול בעיניי לתרכיז סירופ שלא מהלו אותו במים. לדידי, מעלה נוספת בין מעלותיו הרבות.

מצאתי בכתיבתה של רייזמן מזיגה של איכויות הכתיבה של שלוש הסופרות הישראליות האהובות עלי: יהודית רותם, מירה מגן ומאיה ערד. יוכבד היטיבה לשלב את מצוקות הנפש, הרגישות והחמלה האנושית שמאפיינות את כתיבתן של רותם ומגן, בד בבד עם ההתייחסות הצינית לדמויות, שבאה לידי ביטוי בכתיבתה של ערד.

לצערי הרב הספר הנפלא הזה הוא היחיד פרי עטה של רייזמן. כמי ש- "חטא" בעצמו בחטא הכתיבה, מי כמוני יודע עד כמה רבים הם המשאבים הפיזיים והנפשיים שתהליך המורכב הזה טומן בחובו, ובכל זאת אני רוצה לנצל במה צנועה זו כדי לפנות בתחינה נרגשת לסופרת: אנא זכי אותנו בפרוזה נוספת!!!
32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
כאמור, מצער.
כל טוב גם לך.
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
ההערות שלך לגיטימיות, אכן
(כלומר, במידה שלגיטימי בעיניך לומר לאנשים שהם מזייפים ומשקרים כי אתה, בוחן הלב והכליות, יודע יותר טוב מהם מה הם חושבים ומרגישים. ניחא).

אבל להשתמש בויכוח פרטי שלך עם מגיבים אחרים באתר שאתה חלוק על דעתם, תוך הנחה שלהיסטוריה הפרטית שלך איתם אין כל השפעה על מה שלדעתך ניתן ללמוד מהן, ותוך הנחה שעוזרי המחקר אינם מושפעים כלל מהיכרותם ומאופי הקשר בינם לבין אחד מהמגיבים (הלא הוא אתה...) זה בעיני מעורר תהיות, בלשון המעטה, על רמתו של המחקר.

לתומי חשבתי שכאשר עורכים מחקר העושה שימוש בחומרים מפורומים ואתרים מסוג זה באינטרנט, אוספים חומרים באופן אנונימי לחלוטין, מאתרים שהחוקר אינו מעורב וכותב בהם.
מצער להיווכח שזה לא כך, מכיוון שאני מתקשה להאמין שאין לזה השפעה על רמת המחקר.

אין לי בעיה עם שימוש בהודעות מכאן לצורך המחקר, בין אם ביידוע ובין אם לא ביידוע המשתתפים, זה אתר פתוח וכל מי שכותב כאן ובאתרים מסוג זה צריך לקחת בחשבון שכל מי שרוצה יכול לעשות שימוש כזה או אחר בדברים.
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
חגית (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
תודה רויטל.
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
אני אכן לא מכירה את המחקר אלא יכולה רק לנחש את הכיוון הכללי שלו, ע"פ מה שכתבת עד היום.

אבל זה לא משנה.
לבחור לעצמך נושא למחקר מתוך אתר שבו אתה מכיר היטב (וירטואלית) את הכותבים ואף התווכחת, ולא תמיד במילים עדינות, עם חלקם, זה קצת, ובכן, מעורר תהיה לגבי המעורבות הרגשית שלך.
והתגובות שלך עכשיו, לאחר שהמחקר הסתיים (על פי מה שכתבת כאן:http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=95110) מראות שמה שכתבת בזמנו לא היה אך ורק לצורך המחקר אלא דעתך האישית, כלומר יש לך יחס רגשי עמוק לשאלת יחסם של חברי סימניה לספריהם של (חלק מ)סופרי סימניה.
אני תוהה איך אפשר לחקור ברצינות איזושהי שאלה שקשורה לנושא הזה, כאשר אתה עצמך צד בדיון.
חגית (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
מי אמר לא נעים???
לא ראוי!
כנראה שאתה לא-מאוד מתוחכם, ולא רק הסגנון שלך...
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
גם לי שאלה רצינית, שאולי.
מתי התחילו אצלכם שם במדעי החברה לעשות מחקרים בהם החוקר כל כך מעורב רגשית בנושא המחקר?

(וכמובן, אני מקווה שהתגובה הזו שלי תופיע גם היא במחקר שלך. אין צורך בציטוט מדויק).
חגית (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
שאולי אל תטנף לי את הדף עם המילים שלך, הן לא ראויות להיקרא בכלל, שלא נאמר על להכתב.
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
חגית (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
מסמר עקרב, הביקורת שלך ריגשה אותי לא פחות מקריאת הספר עצמו.
ביקורת איכותית.
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
חבל רק שכתוצאה מחיבתי העזה לעוגות ידי טופחת על כרסי התופחת...
קארן (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אגב, תמיד העדפתי עוגת שוקולד על פני עקרבים.
שמחה שגם אתה.
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
קארן, אם הפנים שלי נראים (או נראות? אוף, תמיד מתבלבל. יש פה מורה ללשון באזור?) עכשיו כמו עגבנייה בשלה, זה רק בזכות המחמאה שלך - ולא שאני ראוי לה... תודותיי!!!
קארן (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מסמר עקרב,
שיפצת את סיקורך כפי שכתבת, ובצורה יפה. ניכר כי התרשמת ואהבת עד מאוד את הספר.
אך הרשה לי להגיד לך שלטיב ואיכות כתיבתך אין מקום לשיפוץ, הגעת לטופ.
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
לכולם...
עם סיום הקריאה אצה לי דרכי ומיהרתי לכתוב את התרשמותי מהספר. עד כדי כך הרושם שהוא הותיר בי היה עז. עד מהרה הסתבר לי שהחיפזון שלי היה בעוכריי, שכן תובנות רבות המשיכו ועלו בי לאחר כתיבת הסקירה. שיפצתי אותה (כאילו שהמגילת אסתר שלי ממילא לא הייתה ארוכה דיה...) ואהיה מאושר אם תקראו את דבריי החדשים.
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
חני יקרה,
צרור תודות ענק מכל עומק הלב על המחמאות משובבות הנפש!!!
הספר "ציפור ישנה" עודנו מהלך לו בהגיגי נפשי ומעורר בי תובנות חדשות. בימים הקרובים אוסיף על הסקירה שהבאתי פרטים נוספים ואם תחפצי לקרוא אותם, אשמח מאוד.
חני (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
סקירה נפלאה לפתוח אתה את הבוקר לפני שמתחילים להתניע,ואם אתה כותב כה יפה אני בטוחה שספרך הוא יפיפה,הוא חייב להיות,אני אשמח לקרוא אותו ברצון.
ולגבי הסופרת,הספר ממתין לי על המדף ואני כבר קצרת רוח להתחילו.
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אוקי יקרה,
קיצור שמי התקבל בברכה...
שמח שאת שותפה לדעתי ביתרונות שטמונים בקריאת ביקורות מוערכות טרם קריאת הספרים עצמם. כפי שכתבתי, אני עצמי די חדש פה, אך כבר הספקתי למצוא כמה כותבים איכותיים שאת ביקורותיהם אני גומע בשקיקה, ואת עצמך ביניהם.
לצערי עתותיי אינן בידיי, ואת מעט הזמן הפנוי שיש לי מעדיף לנצל לקריאה ולכתיבה. לפחות אם ישאלו אותי על סרט טוב, אוכל להמליץ...
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אנחנו, שלושתינו, מסכימים חלקית ומעט חלוקים. כמו מסמר (זה בסדר לקצר את שמך ?) אני רואה בעיקר יתרונות בלקרוא דעות אחרות (בוודאי של כאלו שאני מעריכה את דעתם) בטרם אפנה לספר. סומכת על עצמי שאת דעתי הפרטית אגבש, וקרה לא פעם שחלקתי על ביקורות שקראתי קודם, אף קרה קטלתי ספרים ששובחו.
כך, תמיד אשמח גם לשמוע או לחלוק דעות גם לגבי כל יצירה בכל תחום אמנותי אחר.
אני תמיד שמחה את כוונת היוצר בכל תחום, את הרקע - את דעתי כבר אגבש לעצמי.
ואם תרצו ככה באגביות "על הדרך" המלצה בתחום אמנותי אחר, לסרט מעולה שראיתי בסופ"ש הזה - "האישה ששרה" - אני נותרתי ללא מילים - מופלא. קשה. מרגש.
אפרתי (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
ברור שמה שאנחנו עושים פה נוגד את מה שכתבתי וגם אני עושה את זה...
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
יחד עם זאת אני מוצא בחלק מן הביקורות באתר (הכוללות פרשנויות אישיות של כותביהם) כלי שרת בידיי בבואי לבחור ספרים ראויים לקריאה. אני אמנם די חדש פה, אך כבר למדתי להכיר כמה כותבים (וקוראת שורות אלו בראשם) שאני אוהב לקרוא את ביקורותיהם דווקא לפני קריאת הספרים. האם הדבר פוגע בגיבוש הדעה האישית שלי על הספר? יכול להיות, אולי אפילו באופן בלתי מודע, ועדיין אני מוצא בהן עזר רב בבחירת הספרים - שכן המבחר הוא ממש עצום.
אפרתי (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אני עצמי אוהבת לקרוא ניתוחים של יצירות אומנות כי זה מעשיר אותי, וברור גם שמוסיקה ואומנות פלסטית אבסטרקטית, מצריכות הסבר. אבל ספר או סרט או הצגה, כדאי לנתח לבד לפני שקוראים פרשנויות אחרות. כך מגבשים אותה ואז מעשירים אותה על ידי קריאת פרשנויות אחרות.
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אפרתי, תגובה נפלאה, וזה כל היופי שבאמנות.
אפרתי (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אנשים שואלים ושאלו אותי פעמים רבות על משמעות הציורים הסוריאליסטים שלי. בעקרון, אני שונאת להסביר ואני אומרת שכל יצירה ביחד עם האדם שצופה בה או קורא אותה או שומע אותה, הופכת ליצירה חדשה. ואם 1000 איש או עשרת אלפים איש נחשפו ליצירה שלך, מדובר באלף או בעשרת אלפים יצירות חדשות. ואם אני אסביר למה התכוונתי, צמצמתי מאוד את המשמעויות של היצירה.
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אוקי יקרה,
תודה רבה!
אכן, הצדק עמך, ואני חושב שבכך טמון היופי שבספרות: כל קורא לוקח את הדברים באופן שהוא מבין. אין "נכון" ו- "לא נכון", וגם אם קורא מסוים מבין את הדברים באופן שונה מזה שאליו התכוון הסופר, אין בכל כל פסול.
אף אני ואף אמי קראנו את "ציפור ישנה". שנינו גם יחד אהבנו אותו מאוד, אך כל אחד מאיתנו הבין אותו אחרת לגמרי. אפילו על משמעות הציור שמופיע על העטיפה דעתנו היו חלוקות...
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מעניין איך שכמעט כל מי שכותב על הציפור הישנה, קרא אותה מעט שונה ולוקח את הספר לכיוון קצת אחר.. מחמאה למחברת שהצליחה ליצור במבחר צבעים ובשלל גוונים...
סקירה יפה...
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אנקה, אלפי תודות. מאוד מעריך ומוקיר!
שאולי, לא כל כך הבנתי - האם לדעתך הפגנתי יוהרה בביקורת שלי על "ציפור ישנה"? עברתי על הדברים ולא מצאתי שום רמז לכך. בכל אופן, אם לדעתך בדבריי הייתה גלומה יוהרה, מבקש את סליחתך.
אנקה (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
עקרב, אתה כותב נהדר ! ביקורת משובחת לעילא ולעילא.
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
שאולי, אכן הפגנתי יוהרה. אני חושב שלזכותי יאמר שכתבתי לאחר מכן בפירוש (אנא בדוק ותיווכח במו עיניך) כי אני מכה על חטא ושאני מתנצל.
קארן (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
יש אנשים שהיוהרה יפה להם
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
קארן (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מקווה שבזאת סגרנו את פינתנו "המעליבים"
שיהיה לכולנו שבוע טוב וגשום (לאוהבי החורף כמוני)
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מחשבות יקר,
בביקורת אחרת שלך הטחת משפט בנוסח "צריך לפתוח חלונות. לא רוצים זגוגיות מנופצות כשמטיחים ספר בשאט נפש". איזה משפט שנון! איזו הברקה לשונית! תאמין או לא, אף אני שטחתי בעברי הלא רחוק ביקורת מעליבה ופוגענית כלפי ספר שחשבתי שהוא רדוד ושטחי (אעפ"י שכלל לא טרחתי לקרוא אותו), ועוד הוספתי (חטא על פשע...) ותקפתי את הנחלצים להגנתו. כשהבנתי שפגעתי באנשים, מיהרתי להתנצל. הלקח החשוב שלמדתי הוא שגם בבואנו לכתוב את דעתנו הייחודית ש- "איננה מחפשת את הרוב ואיננה מתיישרת עם שום קו", עלינו לעשות זאת בעדינות, בצורה שקולה, קל וחומר כאשר מדובר בספרים ישראליים שמחבריהם עמלו קשות על עשייתם הספרותית ומן הסתם עשויים לקרוא את דברינו. כמי שחטא בעצמו בחטא הכתיבה אני יכול לומר לך שתהליך הכתיבה דורש הקצאת משאבים עצומים, פיזיים ונפשיים כאחד, וכי הוא קשה מאוד ולפרקים מתסכל. אז גם אם התינוק שנולד מההריון הקשה הזה הוא לדעתך האישית כעור פנים, בבואך לציין זאת בפני שאר הקוראים, במטותא ממך עשה זאת בעדינות, שמא תעליב את אמו... בנוגע לתינוק הספציפי הזה, ה- "ציפור ישנה" הוא, לדעתי האישית, תינוק יפהפה, מקורי, ייחודי מאוד, כתוב בשפה עשירה, מכמיר לב מחד וציני מאוד מאידך. הספר ראה אור ב-1998, אז כעת, בגיל 18 בדיוק, עם הגיעו לגיל בגרות, לא נותר לי אלא לקוות כי בקרוב יוולד לו אח קטן...
קארן, את נפלאה. התרגשתי מאוד למקרא דברייך.

קארן (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
תזכור שגם מאחורי "ספרי הזבל", עומד אדם.
אדם עם רגשות ועשייה מרובה.
מורי (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מעליבה את מי? אם אני מתכוון להעליב מישהו אלה רק ספרי זבל, ממש לא את סוקריהם.
קארן (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
עם המחשבות שלך לבטח אין (לי) כל בעיה.
הבעיה היא עם הדרך... איך נאמר בעדינות.. לא תמיד נעימה.
אני יכולה להוסיף מעליבה?
מורי (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
רק שאני לא מחפש את הרוב בהכרח ולא מתיישר עם שום קו. אני זה מחשבות והמחשבות הן אני.
קארן (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מסמר עקרב או מסמר הערב( תבחר לך)
התגובות אכן משקפות את טיב הסיקור שלך ואת האיכות הספר.
העם אמר את דברו !
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מחשבות יקרות,
לדעתי האישית, הצנועה והבלתי מחייבת בעליל, הספר רק הולך ומשתבח ככל שהעלילה מתקדמת. סליחה מראש על חוסר הענווה המשתקף מדבריי, אך כפי שנוכחת בוודאי לדעת, רוב התגובות שקיבלתי מוכיחות כי אינני בדעת מיעוט...
קארן (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מחשבות... חסרת לי השבת הזו.
מורי (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
הספר התחיל נהדר ממש עד שהתחיל לייגע והפך למטרד ממש.
קארן (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
זה מוכיח כי חוק ההתיישנות על ספרים טובים, לא תקף
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
שילה, תודה רבה על תגובתך. אני מאושר שהביקורת שלי מקבלת הדים חיוביים, ואני מקווה בכל לבי שהיא תזכה את הספר בעדנה מחודשת - שכן הוא ראה אור לפני 18 שנים תמימות...
shila1973 (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
המממ.... נשמע טוב
לאחרונה צפיתי בשטיסל וכל העולם החרדי ומנהגיו מאז ומתמיד סיקרנו אותי.
בהחלט אחפשו.
תודה על חוות דעתך המעניינת!
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
שמח מאוד על תגובתך, נתי. נקווה כולנו, ואני מרשה לעצמי לנהוג בעזות מצח ולדבר בשם רבבות קוראים פוטנציאליים, שהסופרת שומעת את קול תחינתנו...
נתי ק. (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי... מסכימה עם הקריאה הנרגשת שלך בסוף הסקירה. בסקירה שלי השמעתי קריאה דומה, אך טרם קיבלנו ספר נוסף:-(
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
נעמי יקרה, התקלת אותי... אם אציין את שם ספרי תיחשף לה זהותי. מספיק קוראים כבר חשפו אותה והביכו אותי (פואנטה, את רשאית לטפוח לעצמך על השכם...) בכל אופן, תודה רבה על המחמאה!
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אלף תודות, קארן יקרה. בטוחני כי תיהני מהספר!
נעמי (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
כתבת יפה.
איך קוראים לחטא שלך?
קארן (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מרגשת עד מאוד.
כתובה בצורה רהוטה.
יש לי החשק כבר עכשיו לקרוא את הספר.
כנראה שאין לי ברירה אלא להתאפק עד מחר





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ