ביקורת ספרותית על סוגר מעגל - סיפורו של קצין בסיירת מטכ"ל מאת כפיר אדם

---

כפיר אדם הוא בן גילי. יליד 1959 ומספרו האישי בצה״ל הוא כמה ספרות אחרי. אני התגייסתי בספטמבר 1977 והוא בסביבות מאי 1978. כמה חודשים אחרי.
הגיוס שלנו לנח״ל היה ענק. מחזור ס״ח בספטמבר 1977 כלל עשרות גרעינים מכל התנועות האפשריות- מהשמאל השמאלי- השומר הצעיר ועד לתנועת הנוער של חירות- תתפלאו לשמוע שיש גם קיבוצים של התנועה הזאת. כפיר אדם הוא בן מושב והוא נמצא אי שם במרכז המפה הפוליטית של ישראל.
בטח תשאלו מה לפתיח הזה ולספר- סוגר מעגל?
ובכן, ככל שאנחנו מעמיקים לחפור במסופר בספר אנחנו מוצאים יותר ויותר ניכור בין הלך הדעות של החבר כפיר אדם לאנשיו בני הקיבוצים- ובמיוחד בני השומר הצעיר.
אדם מעלה את ההשערה שהחינוך הקיבוצי בקיבוצי השומר הצעיר פתח פער ענק בין האידיאולוגיה הציונית ( סוציאליסטית או אחרת) שנבעה מחינוך שקטע את הקשר בין האדם הישראלי- יהודי ( הציוני) , לבין האדם הישראלי שהדת היהודית לא מהווה לגביו עניין כל שהוא, והוא הקצין עם הזמן תוך נטישת האידיאולוגיה הציונית .
כהוכחה לדבריו אדם מציין את הפער הענק שנוצר בין קבלת האחריות הציבורית - לאומית לבין ההחזקה בשאיפות לשיפור העמדה הפרטית, ונטישה של לקיחת האחריות על הדרך.
אדם מתאר את הקונפליקטים שאליהם הוא נכנס עם אותם חברים שכל עיניינם מסתכם בהשגת השגים אישיים , תוך נטישת האחריות הקולקטיבית.
ומדוע הוא מתאר את המצב הזה?
ובכן , סיירת מטכל בנויה על רצפט שבמרכזו מונחת האחריות הקולקטיבית.
הסיירת מחולקת לצוותים כאשר המטרה היא שכל צוות יהיה עצמאי ויוכל להסתדר לבד בשטח מבלי שיהיה קשור ותלוי בעזרה מצוותים אחרים.
הוא מתאר אומנם מבצעים כמו לדוגמה ; אנטבה, ביירות וכו׳ שבהם השתתפו צוותים אחדים, אבל ל כל צוות היתה משימה מוגדרת והוא לא היה תלוי בביצועים של צוות אחר.
כאן מתחילה בעצם הבעיה מכוון שצוות שמונה עשרה לוחמים מוגבל מאוד בסוגי הלוחמה שבה הוא יכול להשתתף, אז מה עושה סיירת מטכל בזמן מלחמה?
אדם מספר בסיפרו את עלילותיו במלחמת שלום הגליל ( לבנון הראשונה), ובאמת צצה לה הבעיה כפי שהוא מתאר שלוחמים פחדו או לא רצו להשתתף בהסתערות על האוייב הסורי בגיזרת הרי הלבנון.
הנימוק המרכזי לכך ( שהיה בפיהם) שהם לוחמים מיוחדים שבאים לידי ביטוי בימים שאין בהם מלחמות.
אדם יוצא נמרצות נגד האוחזים בדעה זאת ואין הוא מתבייש לצאת נחרצות נגדה בסיפרו. כמו שאין הוא מסתיר שבניגוד לצפוי הוא הסתער בראש לוחמיו שאליו מתלווים שני לוחמים, והאחרים התיישבו לצפות בתוצאות
של ההסתערות.
מאד אהבתי את גילוי הלב בספרו. אדם איננו מתבייש להודות בטעויות, הוא איננו מסתיר את כשלונותיו כמו גם את הצלחותיו ואין הוא מסתיר את אופיים האמיתי של הלוחמים, המצוינים בחלקם והאחרים הרופסים, האדישים, והאגואיסטים.
ספר מעולה שמגלה טפח ומסתיר טפחיים.
מומלץ ביותר.
טוביה

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על סוגר מעגל - סיפורו של קצין בסיירת מטכ"ל