<mark>כפיר אדם</mark> הוא בן גילי. יליד 1959 ומספרו האישי בצה״ל הוא כמה ספרות אחרי. אני התגייסתי בספטמבר 1977 והוא בסביבות מאי 1978. כמה חודשים אחרי.
הגיוס שלנו לנח״ל היה ענק. מחזור ס״ח בספטמבר 1977 כלל עשרות גרעינים מכל התנועות האפשריות- מהשמאל השמאלי- השומר הצעיר ועד לתנועת הנוער של חירות- תתפלאו לשמוע שיש גם קיבוצים של התנועה הזאת. <mark>כפיר אדם</mark> הוא בן מושב והוא נמצא אי שם במרכז המפה הפוליטית של ישראל.
בטח תש

הנושא צריך להיות מרתק ומבטיח,התוצאה היא שאני נשאר אדיש.
א. יש כאן מוטיב חוזר ונשנה של המאמץ בגבולות יכולת אנוש.
ב. היות ואי אפשר לדבר על הפעולות ובצדק, מדברים מסביב וזה משעמם.
עם זאת המרכיב האנושי בא לידי ביטוי בספר-
-בעיקר בני קיבוצים ומושבים
- דור שני לאנשי היחידה
-פרוטקציה אצל בנות היחידה (רק בנות של..)

לזכותו של <mark>כפיר אדם</mark> יאמר שהוא מציג בצורה כנה ואמיתית את היחסים האנושיים שם.
וכמו