ביקורת ספרותית על רכבת היתומים - פרוזה # מאת כריסטינה בייקר קליין
ספר טוב

---

ספר מרגש, יש בו קטעים עצובים שקשה לעצור את הדמעות אך לפנינו גיבורים אמיצים, מלאי אופטימיות ותקווה שנלחמים למען השגת חיים נורמליים מלאי חום ואהבה. נהניתי מכל רגע, ממליצה בחום!
הספר מכיל שני סיפורים במקביל שמשולבים זה בזה שויש בהם הרבה קווי דמיון.
הספר מתחיל בשנת 2011 כאשר מולי, ילדה ממשפחה אומנה, יתומה מאב שאמה מכורה לסמים, גונבת ספר מהספרייה ומקבלת עונש. היא מחליטה לבחור בעבודה בקהילה אצל ויויאן, קשישה בת 91 ממיין, על פני ריצוי העונש בכלא. ויויאן רוצה לסדר את הארגזים בדירתה שלא פרקה מיום כניסתה לשם. היא לוקחת את מולי שתעזור לה לסדר אותם וכך נפרש לאט לאט סיפורה המרגש של ויויאן מתוך הפריטים שהיא מוצאת בארגזים: תמונות, מכתבים. גם ויויאן היתה יתומה ועברה בין משפחות אומנה.
ויויאן נאלצה לנסוע ברכבת היתומים בשנות ה-20, 30 בארה"ב. היא נסעה יחד עם עוד ילדים יתומים לחפש להם משפחות אומנה. ויויאן עברה בין בתים שונים, חיים לא קלים כולל נסיון לאונס.
ויויאן ומולי מתקרבות זו לזו דרך הסיפורים וביחד מצליחות לעזור אחת לשניה לחולל שינוי משמעותי בחייהן. מולי עוזרת לויויאן להגשים את חלומה ולפגוש מישהי משמעותית בחייה וויויאן משמשת למולי מורת דרך לחיים ונותנת לה תמיכה אימהית.
זהו סיפור אנושי מצמרר, סיפור מרגש על חברות, כמיהה למשפחה, לחום ואהבה. סיפור שמלמד כי עלינו להיות אופטימיים ולהעריך את החיים כי הגורל קבוע ודבר מוביל לדבר ואפילו אם הדרך לא קלה, אם לא נתייאש בסוף נגיע לאושר. סיפור מלא תקווה.

ממליצה בחום! אל תפספסו את הספר המרגש הזה!

» ביקורות נוספות של תושיק
» ביקורות נוספות על רכבת היתומים - פרוזה #