ביקורת ספרותית על העץ הנדיב מאת של סילברסטיין

---

~~~הזהרת ספוילר~~~
אז כילדה בת 13, אולי תחשבו שאני תמימה ואין טעם לקרוא את הביקורת שלי.
אבל אולי הייתי מציעה לכם מאוד לקרוא אותה.
קראתי מספר ביקורות לפני שהתחלתי לכתוב את הביקורת, אני מודה, יכול להיות שבגלל זה הביקורת שלי תושפע קצב מביקורות אחרות אבל פשוט הייתי חייבת לכתוב גם את שלי.
אני מתחילה בזה שהוא מתוכנן בצורה מושלמת, שורות קצרות ונוחות ציורים חמודים כמו כל ספר ילדים (אני לא אומרת שהוא ספר ילדים.)
אני מנחשת ששל (הסופר) לא התכוון להכין ספר ילדים מראש ,בגירסא באנגלית הוא כותב את העץ כנקבה (והמבין יבין) אבל לא נתייחס לעובדה הזו.
נתחיל בכך שבתחילת הסיפור הכל היה טוב ויפה- הם היו משחקים ביחד ו"הוא אהב ילד קטן אחד...והילד אהב את העץ מאוד מאוד".
היו יחסי גומלין נורמליים ורגילים לגמרי.
אבל הילד גדל וכבר לא בא לשחק עם העץ.
והוא בא לאחר מספר שנים בבקשה לכסף, העץ נתן את תפוחיו והילד הלך ולא חזר פעם נוספת.
ואז הילד עוד פעם חזר בבקשה לבית, העץ נתן את ענפיו והילד הלך ולא חזר פעם נוספת...
מתחיל להיות חשוד לא? כן, חשבתי ככה (זה כזה דומה לאילומינאטי...לא משנה)
עכשיו הסיפור חוזר עוד פעמיים בהם הילד הולך להרבה זמן, חוזר, מבקש משהו ונעלם.
עוד הפעם..חשוד לא?
בדיוק!
ואני לא אומרת בשום אופן שהילד היה צריך להחזיר לו משהו (לעץ) ממש לא!
אני אומרת שיש בעיה תלותית לילד.
הוא בא אל העץ רק כשהוא צריך משהו ואת זמנו הפנוי הוא מבלה בעניינים שלו ולא חושב לרגע על העץ (אני משערת.)
ומכאן אני אומרת- החברות או הקשר שיש בניהם לא בריא בשום אופן.
לקראת סוף הספר העץ מתערער קצת "והעץ היה מאושר...אבל לא מאושר ממש" ואחרי זה והילד חוזר אליו פעם נוספת והעץ מאמין לו כמו מטומטם שהילד צריך אותו באמת והוא באמת אוהב אותו!
מה שמלמד את הילד ללכת ולדאוג למישהו שהוא אוהב רק כשהוא צריך משהו.
מה שממש לא בסדר.
בעיקרון הספר כתוב בצורה יפה והוא מאוד מושך, אבל אם מתעמקים בו אפשר למצוא הרבה רמיזות ודברים שהם לא בסדר.
בזה סיימתי את דבריי
נ.ב- מי שלא יודע מה זה אילומינאטי, בבקשה אל תשקיעו אנרגיה ותשאלו אותי בתגובות מזה. תעשו לי טובה, תחסכו לעצמכם זמן ותפתחו ויקיפדיה. ואני לא אומרת את זה כדי להיות לא נחמדה.
תודה על ההקשבה.

» ביקורות נוספות של תולעת36
» ביקורות נוספות על העץ הנדיב