ביקורת ספרותית על תני לי לאחוז בידך מאת טובה אלסטרדאל
ספר מעולה

---

הכותרת שבמעלה הכריכה של הספר מיד משכה את תשומת לבי: זוכה פרס האקדמיה בשוודיה למותחן הטוב ביותר לשנת 2014. זכרתי אותה מספר אחר שקראתי, שלוש שניות של אנדרס רוסלנד וביורג הלסטרום שזכו בפרס מתישהו בעבר ושלוש שניות שלהם היה בהחלט אחד המותחנים המרתקים והמהוקצעים שקראתי בשנים האחרונות. יודעים משהו שם בוועדת הפרס על ספרי מתח, אז כמובן שרכשתי גם את תני לי לאחוז בידך, למרות שהשם לא ממש מעיד על מתח כלשהו. יותר רומן/סאגה משפחתית.
לא טעיתי.
כלומר יש בספר הזה מתח, יש טוויסטים, אבל בעיקר יש בו סאגה משפחתית מפותלת ומעבר בין תקופות. שוודיה של ימינו ודרום אמריקה, בעיקר ארגנטינה, של שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80.
העלילה מספרת על הלן אריקסון שהתנתקה ממשפחתה. את אביה האלכוהוליסט היא ניערה מחייה, אמה נעלמה כשהייתה בת שלוש לאחר שהתאהבה בפליט מארגנטינה ואחותה צ'רלי נכנסה ויצאה מחייה בהתאם למצבי רוחה. כשצ'רלי נופלת אל מותה מהקומה ה-11, הלן מקבלת את הבשורה באדישות. היא אפילו לא ממהרת לתחנת המשטרה כי זה מתרחש בערב חג כלשהו, אלא רק למחרת. למעשה, אם לא הייתה צריכה לפנות את חפציה של צ'רלי מהדירה השכורה שבה התגוררה, כנראה שהעסק לא היה מעניין אותה, אבל אז גם לא היה לנו סיפור.
שכן תמהוני מעורר בהלן את הספק הראשון שאולי צ'רלי לא התאבדה. חותמת בדרכון המעידה שצ'רלי ביקרה לפני מותה בארגנטינה מגדילה את הספקות וכשחברתה הטובה של אחותה מספרת לה על אתרי ההכרויות שבהן שוטטה צ'רלי ועל כך שגילתה משהו בנוגע לאמא שלהן, הלן מתחילה לחקור את העניין באובססיביות. היא יוצאת לדייטים עם הגברים שאחותה נפגשה איתם, בלי לומר דבר לבעלה, ונוסעת לארגנטינה כדי להתחקות אחרי מעשיה של צ'רלי שם. רק אז מתברר לה כמה אטומה הייתה לגורלה של אמא שלהן ועד כמה מיהרה לשפוט את מעשיה. כמובן שהעלילה הולכת ומסתבכת. היא נוגעת בחיי הנישואים של הלן ובתשוקתה הסמויה להיכנס לנעליה של אחותה התוססת וחסרת המעצורים.
אז מתח מסחרר אין כאן ומי שמחפש ספר בסגנון של "שלוש שניות" עלול להתאכזב. אבל בהחלט יש כאן ספר מוקפד, עמוס בפרטים על אירועים מהעבר הלא כל כך רחוק של ארגנטינה שמעוררים השתאות על אטימות שלטונית ועד כמה היא היא יכולה להיות אכזרית. "תני לי לאחוז בידך" הוא ספר שכתוב מצויין, מרתק מאוד וקשה להניח אותו מהיד מהמילה הראשונה ועד האחרונה. הוא גדוש בתיאורים נפלאים, הדמויות מושלמות ומעוררות רגש כלשהו, ובאופן כללי אפשר להבין את ועדת הפרס של האקדמיה בשוודיה שהעניקה לו את הפרס. ספר מצויין. ממליץ מאוד לקרוא.

» ביקורות נוספות של קורא בסופש
» ביקורות נוספות על תני לי לאחוז בידך