פרסום הספר הזה מלמדת עד כמה העקשנות והחלומות לפעמים משתלמים ומתגשמים.
למה אני כותבת את השורה הזו? כי ככל שהבנתי מקריאתי בכתבי עת, השכלתי שהסופרת התקשתה למצוא מו"ל, שיוציא לאור את ספר הביכורים שלה.
לאחר מספר טריקות דלת מצד מולי"ם, היא החליטה להוציא את הספר לאור בעצמה. מאז הספר זכה בפרס האקדמיה בשוודיה למותחן הטוב ביותר לשנת 2014 , תורגם לשפות רבות וזכה בשבחי הביקורת.
"תני לי לאחוז בידך" שלח אותי לרענן את זכרוני, בעניין המשטר הצבאי בארגנטינה בשנים האפלות שלה: 1976-1983. ארגנטינה נשלטה על ידי "החונטה הצבאית".
ב-1976 התרחשה הפיכה, והצבא הארגנטיני תפס את השלטון בעימותים אלימים, ע"י תומכיו של הנשיא חואן פרון הנערץ. במסגרת ההפיכה "החונטה הצבאית" העלימה אלפי אנשים, ויש על כך לא מעט סרטים וספרים. אותם נעלמים כונו "הנעדרים" (Desaparecidos). בארגנטינה עד היום מעמידים לדין גנרלים לשעבר בנושא זה.
אני שוב אחזור על עצמי גם בסקירה הזו... מה יש לשוודים האלה שיודעים לכתוב ספרי מתח. האם זה הקור? הלילות הארוכים? החסך בקרני שמש? העננים? מעניין ומסקרן כאחד.
הסיפור "תני לי לאחוז בידך" סב על גבי שני צירים: 1977/78 בארגנטינה, מול 2014 ביקובסברג שבשוודיה. (הווה מול עבר).
ראשיתו בבואנוס איירס 1978, "היא הרגישה חנוקה בחושך ובקושי הצליחה לנשום לאחר שהם כיסו את פניה בברדס מטונף. כנראה שהשתמשו בברדס הזה לפני כן, כי היה נדמה לה שהיא מריחה זיעה. הפרשות של אדם שנכנע לייאוש."
כבר התחלה מסקרנת. למה? מה קרה? מי זו האישה הזו? וברקע היא מאזינה לצלילי מוסיקה עם המילים:
You can dande' you can jive' having the time of your life…""
כל גופה כאב וכל בוקר המוסיקה המשיכה להתנגן:
"see that girl, watch the scene, diggin' the dancing queen…"
(צוטט מעמוד 5)
לא לחינם הובאו הציטוטים הללו... למילים הללו יש משמעות לאישה שפניה מוסתרים בתוך ברדס.
ומשם הקורא מוקפץ ליקובסברג בשנת 2014?
בשעה ארבע לפנות בוקר, ולפני חגיגות האחד במאי, צ'ארלי אריקסון בליווי בחור, יוצאת מהמועדון בו בילתה לכיוון ביתה. מנגד באחד הבתים עמדה לנה בסמוך לחלון, בעוד ברקע בנה מקליד במקלדת, היא הבחינה באנשים נוספים ששנתם נדדה ולפתע... "...צל צנח מולה. היא פלטה צרחה ונסוגה לאחור. אלו היו רגליים פשוקות, עירומות לגמרי, גוף אישה, פה פתוח ועיניים פעורות לרווחה, שיער שהתעופף ואז נעלם. חלל ריק. רגע לאחר מכן היא שמעה חבטה באדמה מטה, ואת הצליל הזה לעולם לא תשכח..."
מה קרה? למה? האם צ'ארלי מעדה? האם מישהו דחף אותה? האם היא התאבדה? מי הבחין בה ביציאתה מהמועדון לפני מותה? אופה ריינר- איש הזוי, חסר בית שמוכר למשטרה.
ההודעה על מותה של צ'ארלי להלן-אחותה, מתבשרת לה בעת שלוות אחה"צ באמצעות המשטרה...
שתי האחיות: צ'ארלי והלן לא היו בקשר והן שוחחו ביניהן פעם בחודש. הלן עזבה את יקובסברג ובנתה לעצמה את חייה. נישאה ליואקים ברמן, יועץ כלכלי ארגוני שהעניק שירותים למשרד אדריכלים. משפחה נורמטיבית פלוס שני ילדים. לפרנסתה הלן עבדה כאדריכלית.
האם אינג'-מארי סאלין, נטשה את הבנות הלן וצ'ארלי. הלן היתה בת שלוש וצ'ארלי בגיל חמש. האם אחרי שנפרדה מאביהן, פגשה את ראמון, פליט שהגיע לשוודיה. הוא נמלט מהמשטר בארגנטינה בשנות ה–70. אינג'-מארי התאהבה בו, וכשראמון החליט לחזור למולדתו, ולהילחם בשלטון המדכא ששרר שם, אינג'-מארי הצטרפה אליו והלכה אחר אהבתה. ללא היסוס היא הותירה את בנותיה מאחור אצל אביהן. הן המשיכו להתחנך לצידה של ברברו זוגתו של אביהן- האלכוהוליסט, גם אחרי שהקשר בין האב וברברו התנפץ.
לאחר ההודעה שהלן נתבשרה על ידי החוקר המשטרתי, היא ניגשה לדירת אחותה, על-מנת לפנות את חפציה של צ'ארלי מהדירה השכורה.
תוך כדי פינוי החפצים, היא נחשפת להרבה כתבות שצ'ארלי שמרה מהעיתונות וכולן עסקו בארגנטינה. תוך כדי פינוי היא גם נזכרה שבשנות השבעים, כשהן היו קטנות אלפי אנשים נעלמו, עונו ונרצחו בארגנטינה.
המלחמה הזו כונתה La Querra Sucia (המלחמה המלוכלכת). בתוך הכתבות היו פרטים על משפטים שעדיין מתנהלים נגד גנרלים מזדקנים. היא לא הצליחה להימנע מלקרוא, ופגשה פרטים על אסירים שעונו במכות חשמל באברי המין, ושעורם נתלש מכפות רגליהם. על בני תמותה שננעלו בחדרים עם כלבי תקיפה ואו שנזרקו ממטוסים בעודם בחיים...
באותן כתבות צ'ארלי שרבטה הערות בשוליים, וגילתה עניין מיוחד בגנרלים שונים שצוינו בכתבות. אחד מהן היה El Tigre (הנמר).
הלן השליכה הכל לערימה בשקית אשפה, ותהתה מה עבר בראשה של צ'ארלי? תוך כדי פינוי החפצים של אחותה הלן הופיע בדירה אופה ריינר. איש תימהוני ומוזר, רזה עם מבט פראי. ריינר אומר להלן: "זה לא כמו שהם אומרים. הדבר האחרון שצ'ארלי רצתה היה למות. אם את לא מבינה את זה, סימן שלא באמת הכרת אותה". (עמוד 36)
החוקר קרווציק מהמשטרה טען להתאבדות. בדוח הפתולוגי לא נמצאו עדויות סותרות להתאבדות. את המשטרה הטריד שהטלפון הנייד נעלם ומאידך גיסא, הממצאים הפתולוגים, הוכיחו שזמן קצר לפני מותה צ'ארלי, נטלה כמויות נכבדות של אלכוהול, ובדמה נמצא מינון נמוך של פלוניטרזפם ושאריות של קוקאין. כל החבלות על גופה העידו שהיא אכן נפלה מגובה רב.
לעומת זאת, את הלן מאוד מטריד שעל דרכונה של צ'ארלי, נמצאה חותמת המעידה על כך שצ'ארלי ביקרה בארגנטינה. מה צ'ארלי חיפשה בארגנטינה חודש לפני מותה? האם היא הלכה לחפש אחרי האימא שהתאהבה באיש מחתרת, שהתנגד למשטר החונטה וברחה עימו לארגנטינה?
מכאן ואילך הסיפור ממשיך לנוע על גבי שני צירי הזמן. והלן טסה בעקבות אחותה לארגנטינה... נשאלת השאלה: מה התגלה להלן בארגנטינה?
ככל שמתקדמים עם קריאת העלילה, נתקלים בקשרים שנפרמים ונקשרים.
ספר הביכורים הנוכחי של טובה אלסטרדאל, עוסק בתמימות, לצד אכזריות, ונוטל את הקורא לשנים האפלות של ארגנטינה מחד, ומאידך ותוך כדי תנועה הוא נוגע במערכות היחסים במשפחה השוודית של ימינו.
אהבתי את הכתיבה, המגוללת לתוכה כמות פיתולים לא מבוטלת כיאה לספר מתח טוב. הדמויות מהודקות, מעניינות ומרתקות כאחד.
לדעתי ספר מתח מעולה שמאחוריו עומד תחקיר לא מבוטל על ארגנטינה בשנות השבעים של המאה הקודמת.
אתם יודעים שאני אוהבת ספרים ששולחים אותי לגלגל בגוגל. נכון? אז, הספר הזה גרם לי לנבור בהיסטוריה של ארגנטינה ומשטר הגנרלים.
הסוף מרגש... ולא פחות שם הספר. אין לי ספק שהספר הזה הוא חגיגה לאוהבי הז'אנר.
לסיכום: יופי של ספר עם מתח משובח, מרתק. מקווה שסקרנתי אתכם. אל תוותרו על הספר הזה!
חברים, ארגנטינה זה לא רק טנגו... זה יותר מזה, וגם את המשפט הזה לא כתבתי לחינם. כשתקראו תבינו...יש לו קשר לעלילה.
לי יניני