ביקורת ספרותית על המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה (מהדורה לנוער) מאת מארק האדון

---

נכון ל2011, אחד מתוך מאתיים ילדים מוגדר כאוטיסט. 80% מהם בנים.
אבל מה זה אוטיסט?
יש כל כך הרבה צורות שבהן אוטיזם יכול להתבטא. בגלל זה קוראים לזה "הספקטרום האוטיסטי".
קשיים שכליים, קשיים חברתיים, קשיים מוטוריים.
אבל העניין הוא שלא משנה כמה לומדים, לא משנה כמה קוראים על אוטיזם- לעולם לא נוכל להבין מה אדם אוטיסט מרגיש בלי להיות אוטיסטים בעצמנו.
יש הבדל גדול בין לדעת שיש אוטיסטים עם קשיים ביצירת אינטראקציה עם אחרים, לבין לא להבין מה האדם שמולך רוצה ממך.
יש הבדל גדול בין לדעת שיש אוטיסטים בעלי צורך עז בשגרה, לבין לאבד את זה כסדר היום משתנה.

מסתובבים בינינו אנשים שהם ממש כמונו, אבל לא בדיוק. לכולם יש מוח, לכולם יש ריאות.
לכולם יש לב.
אבל אולי אחד ייבהל אם משהו יקרה בצורה לא נכונה.
אולי אחד יתעלם ממך אם תשאל אותו שאלה.
אולי במוח של אחד מהם רצות כרגע חידות מתמטיות מסובכות שעוזרות לו להישאר רגוע, ואתם לעולם לא תדעו.


החיים של כריסטופר מתוכננים עד לרמת הדקה.
החל ממתי הוא עושה שיעורים ומתי הוא משחק במחשב ומתי הוא מצחצח שיניים עד מה הוא יאכל ביום שני הבא וזה שהוא יעשה בגרות של 5 יחידות מתמטיקה ויוציא 100 כי הוא יכול.
והוא יודע שכשקשה לו הוא פשוט יצרח ויתגלגל על הרצפה וירעד או ילך למקום קטן וידמיין שהוא בחללית או ישכב על הדשא וישים את הידיים ככה שהוא יראה רק את הכוכבים ויחשוב שהוא בחלל.
הוא אוהב כלבים ואת שרלוק הולמס ואת החלל ומתמטיקה ואת החולדה שלו טובי.
הוא אוהב חידות ומספרים ואת הצבע אדום.
הוא לא אוהב צבע צהוב וצבע חום כי זה צבע של קקי ואם יש רצף של 3 מכוניות אדומות יהיה לו יום טוב ואם יהיה רצף של 3 מכוניות צהובות אז יהיה לו יום שחור.
הוא לא אוהב מטפורות כי זה שקר כי מישהו אומר שהוא מת מצחוק הוא לא באמת מת.
הוא לא אוהב כשהשגרה שלו משתנה.
אבל זה בדיוק מה שקורה.

קראתי את הספר הזה בגיל מוקדם. 11 בערך.
לא הבנתי הכל. לא הבנתי למה 3 מכוניות אדומות זה יום טוב ו3 מכוניות צהובות זה יום שחור ולמה הוא צורח בחנות ועושה לאמא שלו בושות ולמה ולמה ולמה.

גם אם היום אני מבינה שכריסטופר לוקה בתסמונת אספרגר ושההתנהגויות שלו הן תוצאה של כך אני לעולם לא אבין איך המוח שלו פועל, לא באמת.
אבל הספר בהחלט קירב אותי לזה.


"העולם מלא בדברים מובנים מאליהם שבני האדם פשוט אינם מבחינים בהם."
כריסטופר שם לב להכל. הוא משנן את המודעות בתחנת הרכבת. הוא משנן את מפת גן החיות.
כריסטופר הוא נער מיוחד. הוא אדיש לפעמים ולא תמיד יודע מה עושים במצבים מסוימים, אבל הוא אינטיליגנטי, בעל דמיון מפותח ועולם פנימי עשיר.

כריסטופר הוא נער מיוחד. וזהו ספר מיוחד.

***הערה חשובה: המידע שיש לי על אוטיזם לקוח מאתרי אינטרנט. אני מתנצלת אם המידע שגוי***

» ביקורות נוספות של BookLover
» ביקורות נוספות על המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה (מהדורה לנוער)