ביקורת ספרותית על המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה (מהדורה לנוער) מאת מארק האדון
ספר מעולה

---

את הספר קראתי כבר פעם שנייה בעקבות המלצה של בחור שיצאתי אותו הוא אמר לי שהוא נורא אהב את הספר, משום מה התחלתי לקרוא אותו דווקא לפני הפרידה שלנו אבל המשכתי אותו בתקופת הפרידה היה לי קשה לקרוא בו בגלל תחושת הגעגוע אליו. אני זוכרת שהוא נורא אהב את הספר, והוא דיבר איתי על הספר הרבה.חייבת לציין שהבחור לא אובחן בתסמונת האוטיסטית שבה הדמות נהראשית מיוחסת יכול להיות שהוא אהב את הספר דווקא מנקודת התצפית שלו. כהרגלנו לחשוב שהדמות הראשית היא דמות של ילד הלוקה בתסמונת כלשהוא ונקודת המבט שלו קצת שונה ומעוותת. אבל הפעם קראתי את הספר בתצפית שונה, נגיד תצפית של אדם שאופן הראייה שלו שונה משל כל אדם אחר. העמדתי פנים שהבחור שכתוב בגוף ראשון הוא פשוט ילד רגיל שאוהב מתמטיקה ומעדיף לראות את העולם בתבנית הזאת שהכול ניתן לפתור ע''פ משוואות או טבלאות סטטסטיות, שיש היגיון לכל דבר, אבל הדמות מגלה שאין היגיון ולא תמיד יש פתרון לכל בעיה. הסיפור הוא שהילד מגלה שמישהו רצח את הכלב של השכנים ואבא שלו מנסה להסתיר את הסיפור מעלים את אימו כריסטופר (הילד) מנסה לפתור את זה ועושה איזה מין מחקר בלשי שבסופו של דבר הוא מגלה שמי שהכי קרוב אליו הוא בעצם צריך לפחד ממנו, והוא מגלה בדרך כואבת מהי העצמאות. ובסופו של דבר הוא מגלה שפתירת הפתרונות האלה במתמטיקה זה הדבר היחיד שמייצב אותו על הקרקע בעולם שאין היגיון והוא מחפש היגיון במשוואות, ואני חושבת שכל בן אדם יכול להתחבר לכריסטופר גם אם הוא אפילו לא לוקה בתסמונת אספרגר, ספר מקסים ומומלץ ולא משוחדת בכלל, תמיד היה לו אותו בבית אבל הסתכלתי עליו באופן אחר.

» ביקורות נוספות של אורי החמודה
» ביקורות נוספות על המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה (מהדורה לנוער)