ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שישי, 2 באוקטובר, 2015
ע"י Huck
ע"י Huck
טוב, נשברתי והפסקתי באמצע. זה לא ספר קשה לקריאה, ומי כמוני אוהב לקרוא ספרי היסטוריה. אבל כמה חטאים בספר אחד זה יותר מדי בשבילי: גם כתיבה רשלנית, גם לא ברור מתי מדובר בהגיגי הכותב ומתי הוא מסתמך על מקורות אחרים, וגם, לקחת נושא כל-כך מרתק, גם אם הוא כולו בדיה ומיתוס, ולמרוח אותו כמו מסטיק? כל-כך הרבה חזרות מייגעות על מידע שנאמר עד שבסוף הולכים לאיבוד.
בקריאת הספר התרשמתי שהמחבר קבע לעצמו מטרה והחל לסמן סביבה עיגולים, לא משנה כמה מופרכים יהיו הסבריו. נראה שהוא לא עשה כל מאמץ לסנן את מקורותיו. התוצאה היא אמנם סיפור פנטסטי - ממלכות עצומות וחזקות של צאצאי עשרת השבטים שהוגלו ממלכת ישראל במאה ה-8 לפנה"ס, והתקיימו אי-שם בהרי אפגניסטן בימי הביניים. ממלכות אלה הטילו חתיתן על הממלכות סביבן, בניהן השתתפו במלחמות הכיבוש של ג'ינג'יס חאן (!) וחלק מצאצאיהן יצאו במסע מופלא חזרה לארץ ישראל... אך לכיוון מזרח! כשכוונתם היתה להקיף את הארץ, על-סמך מפות מופלאות שהיו ברשותם עוד מימי שלמה המלך! בדרכם המופלאה הזו הגיעו עד ליפן וקוריאה. הדי ממלכות אלה ניכרים עד היום בשמות ומנהגי השבטים באפגניסטאן ובארצות נוספות (אגב, באפגניסטאן מדובר על אותם שבטים בדיוק שהם בסיס הכוח של תנועת הטאליבאן).
סיפור מופלא לכל הדעות, חבל רק שבסיס העובדות והמקורות כל-כך רעוע. אציין רק עובדה פשוטה אחת - כמעט כל המקורות ההיסטוריים המזכירים את צאצאי עשרת השבטים ומקומות יישובם אי-שם באסיה (אם לא כולם, אני נזהר שמא פספסתי אחד) נכתבו מאות שנים לאחר פרשת הגלייתם. הראשון והפורה מכולם הוא הנוסע בנימין מטודלה, שביקר באזור במאה ה-12 - כמעט 2000 שנה (!) לאחר הגליית השבטים. שאר המקורות הם מאוחרים אף יותר - בעיקר מהמאה ה-19. האין זה מפתיע שבתלמוד אין שום אזכור שאינו אגדי המתייחס לשבטים אלה? אם אכן היו קהילות כאלה, מה מנע מהן להגיע לארץ וליצור קשרים עם הישוב היהודי בימי בית שני והמשנה, כפי שעשו יהודי בבל ללא כל הפרעה?
למעשה, ניתן היה לכתוב ספר מרתק הרבה יותר (אולי נכתב, אך לא קראתי). כיצד נוצר מיתוס זה וכיצד עבר גלגולים שונים בדתות שונות? כיצד קרה שקהילות שונות החלו לייחס לעצמן מוצא מעשרת השבטים ומהו באמת מקור המנהגים היהודיים או הקרובים לרוח היהדות שמקיימות קהילות שונות ברחבי אסיה? אולי זהו הד לתקופה בה היהדות היתה דת מגיירת? אולי אלו מסורות שהתגלגלו דווקא דרך התפשטות האסלאם והנצרות? האם היתה השפעה לפעילות מיסיונרית במאות האחרונות על העצמת המיתוסים הללו?
אפשר היה לכתוב גם ספר המבוסס על המיתוס הזה, מן רומן היסטורי בדיוני. אפשר היה לכתוב ספר היסטורי רציני על הנושא. הספר הזה הוא לא זה ולא זה, וגם אינו כתוב בצורה מעניינת במיוחד.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
אני מסכים - קביעת תזה - מחייבת להוכיח אותה באמצעות מקורות, ארכיאולוגים, הייסטורים, וביולוגיים וכ"ו,
אם אלה לא קימים, אז ברור שלא מדובר בספר היסטוריה רציני
|
|
|
Huck
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
יעל, אינני היסטוריון, אבל לעניות דעתי יש מדע היסטוריה, המנסה לנפות את המיתוסים מגרעין האמת של האירועים והתהליכים. בכל מיתוס סביר להניח שיש גרעין של אמת (אנחנו יודעים גם ממקורות חוץ מקראיים על הגליית ממלכת שומרון), אבל נראה לי שבספר זה המחבר רק ניסה להוסיף עוד קליפות למיתוס במטרה להעצים אותו במקום לנסות ולגלות מה הגרעין האמתי בו. זה נחמד כאשר כותבים רומאן, אבל הספר הזה מתיימר להיות מחקר היסטורי, אולי מדע פופולרי, אבל בכל זאת מדע.
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת מעניינת מאד.
אני חושבת ש"היסטוריה" היא ברובה מיתוס הטווי סביב מאורעות שהשאירו את רישומם בזמן מסויים, והפרשנות עליהם תלויה בריחוק המפרש מהמאורעות שקרו. מצד שני אני רחוקה מאד מלהיות מומחית בנושא, כך שדעתי אינה נסמכת, כמובן, על מקורות ומדע. |
|
|
Huck
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
בת-יה, אני מודע למגבלות של ההיסטוריה כמדע, אבל החורים בספר הזה זועקים לשמים. יש עוד הסברים למה ישנן קהילות המקיימות מנהגים יהודיים. המחבר התאהב במיתוס של עשרת השבטים, וזה בסדר, אבל זה די צורם שהוא מקבל כל מקור התומך במיתוס זה באופן מוחלט ופוסל בזלזול דעות אחרות, אלטרנטיביות. יש כאן פער לא מוסבר של מאות שנים במקורות על עשרת השבטים, פער לא סביר בהתחשב בעוצמתם וגודל אוכלוסייתם של השבטים האלה, לפי טענת המחבר.
אולי מראש לא הייתי צריך לקחת את הספר הזה ברצינות, אבל בכל זאת היתה זו הוצאה מכובדת. |
|
|
בת-יה
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
חבל שלא אהבת את הספר. היסטוריה היא לא מדע מדוייק ולכן היא לא תמיד מתבססת על 100%הוכחות בשטח.
חלק גדול ממנה מתבסס על סיפורים, אפילו אגדות, ושאריות של מנהגים. הרבה מאוד היסטוריונים מתבססים, למשל, על כתביו של יוספוס פלביוס, ומה? האם אפשר להסתמך על כתביו של אדם אחד בעל אינטרסים? ודרך אגב, אף אחד לא יודע מי כתב את התנ"ך, אז האם העם היהודי זו סתם המצאה? יכול בהחלט להיות שלא כל מה שכתוב בספר נכון, אבל כשבתוכנית תעודה רצינית בטלוויזיה מראים מוסלמי אפגני לובש טלית, והוא עוד מסביר שזה לבוש מאבותיו כי אומרים שזה שומר עליך, כדאי בכל זאת לבדוק מה קורה. שבת שלום.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
Huck
ביקורת יפה ומשכנעת. אהבתי את הפואנטה בסופה.
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
