ביקורת ספרותית על אור בין האוקיינוסים מאת מ.ל. סטדמן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 26 בספטמבר, 2015
ע"י מירי


מומלץ מאוד, מה שכן יש לקחת בחשבון שזה ספר קצת קשה, מהבחינה של מוסר וצדק בעולם הזה..כל מעשה מוביל אותנו לנתיב טוב או רע. הדמויות ישלמו מחיר כבד על מעשה, שהם חשבו לנכון לעשותו בזמנו...לא אגלה יותר מכך..כל קורא יכול לשפוט את הדמויות בעצמו לטוב ולרע, להתחבר לדמות זו או אחרת..הדבר היחיד, שאיני מסכימה עמו, והוא כתוב על גבי הספר; שאין בספר אנשים צודקים או טועים..אני הרגשתי שבהחלט ישנה טעות מוסרית, שנעשתה ע''י אחת הדמויות. טעות היא כמו פצע עמוק, אם לא מתקנים אותה בזמן הפצע לא נרפא לעולם.
ספר מעורר חשיבה רבה על החיים, על מוסריות בעולם הזה, על מה באמת שייך לנו והוא שלנו ומה שייך לאחרים ועל כוחה של אהבה וחיבור עצום לאדם, שלמענו אתה יכול ללכת רחוק מאוד בעולם הזה.
כתיבה יפה ומנוסחת באופן יפהפה, תיאורים מרגשים, שחודרים עמוק עמוק לנשמה.

3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מירי (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
תודה נצחיה.
נצחיה (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
תודה על תגובתך הרצינית.
מירי (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
כל מחבר מחזיק בדעה מסוימת ברגע כתיבת הספר והוא משחיל אותה בספרו. תמיד ניתן להרגיש את הדעה של המחבר בספרו על המצב בעלילה/ על הדמויות/ על הנעשה. בספר זה, טענת מ.ל סטדמן, הייתה להציג את המצב כאילו אין בו צודקים או טועים...השאלה אם הקורא מרגיש כך גם? על הקורא, או לקבל את דעתו של כותב הספר או לא להסכים לה. אני הרגשתי מלכתחילה טעות גורלית שנעשתה בידי אחת הדמויות, שגרמה לטראומה ולסבל כבד יותר בהמשך.

כשאני בוחרת לקרוא ספר, אני תמיד קוראת את התקציר בגב הספר ומנסה להוציא מתוכו את "הקול" של המחבר. כשנתקלתי ב"אור בין האוקיינוסים", שמתי לב מיד לכתוב שאין בו צודקים או טועים וזה משך את תשומת לבי; לבדוק האם ייתכן הדבר?! וכך התחלתי לקרוא את הספר. כאדם, המאמין בבורא עולם, נקרא לו אפילו כוח עליון כלשהו ביקום וכאדם, בעל מצפון חזק בתוכי, הבנתי שזה היה אסון לרצות אושר עבור עצמך על סמך אושרם של אחרים; לגנוב אושר של אחר רק כדי להשביע את הרצון העמוק הפנימי שלך, לא משנה עד כמה הוא חזק. אולי אפשר לשאול אותי, מאיפה אני רואה כאן גנבה?! אענה: עצם העובדה שקיים סיכוי קלוש של אחוז אחד שהבעלים של אותו הדבר שרצית כל חייך חי נושם קיים סובל ונקרע מרוב געגועים, ולמרות הידיעה הזאת שזה ייתכן אתה בוחר להפוך את "הדבר לשלך- היא גנבה בעיניי. לא הייתה התחשבות בסבלה האמתי של האם האמתית, שבטח נקרעה לגזרים מרוב אבדה ענקית בחייה- התינוק שלה. לא היה רצון בכלל לחשוב האם היא קיימת ולהתחיל לחפש אותה, לדאוג איך היא מרגישה וכמה היא בטח אומללה, לפחות לחפש אותה כדי שהמצפון יהיה שקט אחר כך שאם היא מתה, התינוק בידיים טובות..הדבר היחיד שעלה היה שכנראה טבעה..ולמה? כי היה רצון לספק את "התאווה" הפנימית הכמיהה לילד בכל מחיר, על חשבון אושרה של האם האמתית.
נצחיה (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
אם "אין צודקים או טועים" איך הרגשת שיש טעות מוסרית שנעשתה על ידי אחת הדמויות?



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ