ביקורת ספרותית על אור בין האוקיינוסים מאת מ.ל. סטדמן
ספר טוב

---

וואוו...ספר ששואב ממך כל רגש אימהי גלוי ונסתר ♥
זהו סיפורם של זוג החיים בבדידות על אי קטן,
שכל כמיהתם הייתה להביא ילד משותף לעולמם.
וכך הם מנסים...והציפייה שהנה זה קורה..
מתנפצת כמו אדוות גלים במים סוערים.

האכזבה, הייאוש, התחושה של חוסר ערך
מחלחלת בכל גופה של איזבל, היא נואשת.
ואז מתרחש נס.
תינוקת רכה בימים מוצאת את דרכה בתוך דוגית
היישר לחוף בו נמצא ביתם.
האם זה מענה אלוהי, או דרך מקרה...ומפה מתחיל הסיפור.

הספר מציב דילמה מוסרית גם בפני הקורא/ת,
מה נכון לעשות? את מי ניתן יותר להבין?
האם אנחנו נוטים להאמין במה שרצוי לנו ?
האם ניתן לסלוח? שמירת טינה מזיקה רק לנוטר?
הבחירות שלנו בחיים הן מתוך היגיון או רגש?

ציטוט:
"אנחנו חיים עם ההחלטות שעשינו, זה נקרא אומץ לב.
להתמודד עם התוצאות של הטעויות".

ספר מצוין שמעורר רגשות לכל הכיוונים,
הסיפור הזכיר לי איכשהו את פרשת הילדה 'קרולין ברונה',
שנחטפה ב-1986 ע"י רשת פשע בברזיל
והגיעה לישראל להורים ישראליים שאימצו אותה מבלי לדעת על החטיפה.
ואז לאחר כשנתיים הם נאלצו להחזיר אותה לשכונת המצוקה בה נולדה.
סיפור קשה שבזמנו תפס כותרות בכל העולם.

הערה:
הסיפור למעשה מתחיל בעמוד 70, אז לא להתייאש :))
נ.ב. מסתבר שגם קיים סרט לספר!!!! טרם צפיתי.

» ביקורות נוספות של michalus
» ביקורות נוספות על אור בין האוקיינוסים