ביקורת ספרותית על אור בין האוקיינוסים מאת מ.ל. סטדמן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 30 בנובמבר, 2018
ע"י זה שאין לנקוב בשמו


היה היה ילד קטן. לילד קראו זשל"ב, והוא היה כבן 7. בגילו, לשחק בקלפים היה האופנה. אלה היו קלפי יו גי הו, וזשל"ב אסף אותם באובססיביות.
אבל, מה לעשות, שזשל"ב כל הזמן היה מפסיד, עם כל משחק ומשחק ששיחק, עוד ועוד קלפים? הוא קינא רבות ב"מלך השכונה במשחקי הקלפים", מ', שהיו לו מיליוני קלפים בבית בתוך שקיות מלאות ועמוסות, מכיוון שניצח בכל משחק.

אז הוא עשה כמה מעשים כדי "להתעשר" בקלפים. יום אחד, כשאף אחד מבני המשפחה לא היו בבית, זשל"ב עשה עיסקה עם מ': מ' ייתן לו כמות מסויימת ונכבדה מאוד של קלפים, וזשל"ב יעביר לו דרך החלון, משחק קופסא של 'ששטוס', שהיה מאוד מאוד יקר לאחותו. העיסקה בוצעה, זשל"ב קיבל את הקלפים והביא ל-מ' את משחק הקופסא של אחותו.
כשאמו ואחותו חזרו הביתה, הם גילו את מה שקרה, ואייל נאלץ להחזיר את הקלפים היקרים שאותם קיבל, בשביל שמשחק הקופסא של אחותו יוחזר אליה.

והיה עוד מקרה. יום אחד, זשל"ב התארח אצל חבר טוב בביתו. כשהחבר הלך לשירותים, היה מיד לוקח לעצמו חופן קלפים שהיו על הארון בחדרו של חברו הטוב, וחופן אותם בכיסו. זשל"ב היה מיואש, הוא רצה עוד ועוד קלפים, וזו הייתה הדרך הכי נכונה בעיניו להרוויח אותם.

***

כשלפעמים בן אדם טוב עושה מעשה רע, זה יכול לבלבל. במיוחד כשהמעשה המתואר בספר, מסופר מנקודת מבטו של אותו אדם.

טום ואיזבל, החיים בבדידות על אי מוקף אוקיינוסים במערב אוסטרליה, מגלים סירה שנסחפה לאי, ובתוכה יושב גבר מת ותינוקת חיה. טום, שהתפקיד שלו לדווח על כל דבר שמתרחש באי, בגלל שיכנוע של איזבל, מחליט שלא לדווח. הסיבה לכך, היא שהזוג ניסה שוב ושוב ללדת ילדים, והתינוקות תמיד מתו בלידה. הם החליטו, שאם אלוהים נותן להם מתנה, הם צריכים לקחת אותה ולומר לו תודה. בינתיים, אמה הביולוגית של התינוקת, לא יודעת אם היא חיה או מתה, והאם בעלה, הגבר המת שנמצא על הספינה, חי או מת.

במשך כמה שנים, טום ואיזבל מגדלים את התינוקת באהבה רבה. התינוקת, מחזירה להם אהבה, והחיבור בין השלושה, הוא חזק ומרגש מאוד. לרגע הקורא מתבלבל, וחושב שטום ואיזבל הם הוריה האמיתיים של אותה תינוקת. הקורא רוצה שהיא תישאר אצלם לעד. כי כך אמור לקרות, אם יש צדק בעולם.

אבל אז נכנסת לתמונה האנה, אימה הביולוגית של התינוקת. והקורא מבין שהיא האם שצריכה לגדל את התינוקת הזו. אבל הוא רק מבין, הוא לא רוצה.

כי כשאנשים מבצעים מעשה שהוא לכאורה רע, לפעמים אפשר להבין אותם ולהזדהות איתם, אם יש סיבה למה שהם עשו. ויותר מכך, אם הסופר שמספר את סיפורם, הוא כישרוני כמו מ.ל.סטדמן, שכתבה את הספר הזה, והצליחה לגרום לי לא רק שלא לשנוא את טום ואיזבל בגלל מה שהם עשו, אלא אפילו להבין אותם ולרצות בטובתם.
"זהו סיפור שאין בו צדיקים ורשעים, אלא בני אדם. זהו סיפור שבו הצדק של האחד הוא אסונו של האחר" כתוב בגב הספר, וזה אכן נכון ומדוייק להפליא, ובעיניי אומר הכל.

לסיכום, ספר שהוא מאוד חזק עלילתית וריגשית. כתוב היטב, ובקצב הנכון. אמנם לא ממש בכיתי והזלתי ממנו דימעה כמו שחלק מהסוקרים כאן העידו שעשו, אבל צריך לזכור שזה ספר ולא בצל. כי בצלים גורמים לנו לבכות, אבל רק ספרים יכוולים לגרום לנו להתרגש. ולחשוב. ולהתאהב. כמו שהספר הזה עשה.
מומלץ בחום.

24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דיקלה (שלשום)
חחחחחחחחח מחשבות תמיד אתה שלילי??? חחח
דיקלה (שלשום)
מעולה פלוס ספר וסרט מדהימים
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שבוע וחצי)
תודה, רץ. כן, קראתי את סקירתך היפה. גם אני מזדהה עם תחושות אלה.
רץ (לפני שבועיים)
יופי של ביקורת, אני הזדהיתי עם החייל השב הביתה מהקרב, הלום בנפשו, ואת תיאורי הטבע המתמזגים עם סערות הנפש.
מחשבות (לפני שבועיים)
פאלפ, או בעברית, ספרות זולה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שבועיים)
אירית - תודה רבה. בגלל שהגבתי באיחור, אז שיהיה שבוע טוב...

מחשבות - מה לעשות, כמו שאומרים: "על פיהוק ועייפות אין להתווכח". או: "איש איש, בפיהוקו יחיה" :)

סקאוט - תודה. את מתכוונת לאנקדוטה עם הבצל? לא שמעתי אותה מאף אחד אף פעם, אבל שיהיה. תודה על כל ההמלצות, גם בנוגע לסרט יש תיכנון לצפות. ואגב, זה לא רק ספר לבנות, פשוט כתבה אותו אישה, אבל הנושא מעניין ולא משנה מה המין שלך.

לי יניני - תודה. אצפה בסרט, ואשפוט. (וסקאוט - מתי את תתחברי לצד הארכיאולוגי שלך? XD)

טובי - תודה לך. שמח שגם אהבת את התמונה, יש לה משמעויות כפולות.

חני - תודה. למען האמת, קריאת הספר גרמה לי להיזכר במקרה הזה. הזמן ריפא את הכל מזמן. אבל כן, זה לא משהו ששוכחים בקלות.

פולפ - תודה לך, הבחירה היא שלך אם לקרוא או לא. שמח שהנושא בכל זאת מרתק אותך. לגבי האשמה של האישה...אהבתי חחח

רונדנית - ממש מרגש לקרוא את תגובתך הנלהבת והנפעמת, תודה! מסכים עם כל המשתפכים על הספר, הוא בהחלט ראוי לכך.



רונדנית (לפני שבועיים)
וואוו ממש מרגשת הכתיבה שלך, קראתי את הספר, ראיתי את הסרט הזלתי גם דמעות, מה עוד יש לאמר?
Pulp_Fiction (לפני שבועיים)
כתבת יפה. זה מסוג הספרים שאני לרוב לא מתקרב אליהם. אבל... מודה שהנושא מרתק. על פניו זה באמת מעשה שלא ייעשה. הכמיהה לילד אצל זוגות חשוכי ילדים יכולה להיות אדירה. נראה שבסוף כרגיל - האישה אשמה:)). ועוד סופרת כתבה את זה.
חני (לפני שבועיים)
כמו טובי, זשי גם נהניתי לקרוא!
הספר מרגש ומוליך אותנו הקוראים
לקצוות של מה אסור ומה מותר.
וההגיגים על הקלפים יישמרו לך בזיכרון המון שנים.
Tobby (לפני שבועיים)
תמיד כיף לקרוא אותך זשל"ביק
ויתגדל ויתחדש על התמונה, נייס
סקאוט (לפני שבועיים)
לי- כן. שמעתי שהוא פחות טוב, בשביל זה אני מתלבטת אם לצפות. אני דוחה את הצפייה שוב ושוב על מנת לא להתאכזב כי הספר היה מעולה. כמו סיפור אגדה מודרני כזה. ומוטיב המגדלור...בדיוק כמו שאני אוהבת (:

אם כך, יפה שזשל"בי הצליח להתחבר לצד הנשי שלו (:
לי יניני (לפני שבועיים)
זשלב....סקירה יפה. סקוט....הסרט פחות טוב מהספר. אגב...זה ספר מרגש ויותר ידבר לליבם של הנשים.
סקאוט (לפני שבועיים)
סקירה יפה לספר מצוין. גם אני קראתי אותו [לפני מספר שנים] ואהבתי מאוד. אפילו בכיתי [ אני כזאת רגשנית..] ואהבתי את האנקדוטה בהתחלה למרות שכבר אני מכירה אותה LOL
XD

ודרך אגב, יש גם סרט (: עדיין לא צפיתי בו אבל הוא בתכנון.
ותכלס, יפה שהתרגשת מספר כזה...אממ...נשי? הפתעת (:
ואם כבר, יש עוד ספר שהוא לא באותו נושא אבל מרגש לא פחות שקראתי ואהבתי...קוראים לו " בבקשה תשגיחי על אמא". ממליצה מאוד.

מחשבות (לפני שבועיים)
יפה כתבת לספר שהיה לי פיהוק ענק. לו הייתי בגילך הייתי כנראה מתרגש יותר.
אירית (לפני שבועיים)
סקירה נפלאה !!!!!!
שבת שלום ומבורך .





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ