• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
החיים שנועדו לי

החיים שנועדו לי

מאת קריסטין הרמל

הביקורת של מירי

תמונה של מירי
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
החיים שנועדו לי

החיים שנועדו לי

מאת קריסטין הרמל

הביקורת של מירי

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של מירי
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2015
סדרה:פרוזה
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
פלפלית צהובה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 10 שנים

“ממש נהנתי לקרוא אותו. מהעמודים הראשונים הספר זורם ונכנסתי לתוכו. יכולתי לצפות את מה שיקרה אבל עדיין”

18/36
ביקורות על החיים שנועדו לי
הבאה
אלינור
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 8 שנים•7 דקות קריאה

ביקורת בעקבות קריאת ספרה של קריסטין הרמל "החיים שנועדו לי"..מחשבות, תהיות ובעיקר (המלצה לא שגרתית) לקרוא את ספריה:)
"עוד לפני שפגשתי אותך ידעתי שנועדתי להיות שלך"..
האם תהיתם אי פעם, מדוע ספרים מסוימים מגיעים לידינו ואחרים לא? מדוע אנו קונים ספר כזה ואת האחר מזניחים? או מדוע אנו עוברים ליד המדף כמה וכמה פעמים בעודו הוא שוכב שם ( הספר ) ואפילו לא מבחינים בו..רק אולי כעבור זמן מסוים..האם זה הגוף שלנו..מוחנו..תת מודע אלוקים או מה שזה לא יהיה שמחליט שדווקא את הספר הזה אנו חייבים לקרוא בנקודת הזמן הזאת?
אני מאמינה שכן..אנחנו עיוורים לאותם הספרים שלא משרתים אותנו ספציפית לנקודת זמן מסוימת, אולם פוקחים את עינינו לספר הנכון דווקא כשאנחנו זקוקים לו יותר מתמיד.

לפעמים אני תוהה, בעיקר כשאני קוראת רומן האם אני משלה את עצמי כשאני מתאהבת בגיבור הראשי..האם אני מפנטזת על אהבה כל כך יקרה אמיתית שאולי שייכת רק לעולם הספרים..האם אני קוראת בעצם כדי לשקוע בה בתוך העלילה וכך בונה לעצמי חיים מקבילים..חיים בהם זו לא בושה לאהוב מעל לראש, חיים בהם אני יודעת שאוהבים אותי כפי שאני ולעולם לא ינטשו אותי..חיים בהם לא רק אני אדע שעוד לפני שפגשתי אותו כבר ידעתי שנועדתי להיות שלו..אלא גם הוא ידע זאת לעולמי עולמים.

כך קרה שגם אני קבלתי לידיי את הספר המשמעותי עבורי בנקודת הזמן הזאת..ומתוך ההבנה העמוקה וההארה מתוכו בחרתי לשתף אתכם בכמה נקודות. קרוב לוודאי שרבים ידלגו על הפוסט הזה ואולי אפילו לא ישימו לב אליו..אחרים אולי לא יבינו מה מסתתר מאחורי כל מילה ומשפט..נשמות מסכנות..אך לאלו מכם ששמים לב לפרטים..חיים את החיים ולא שוכחים להתבונן בפרטים, כנראה שהוא יהיה מועיל ואולי גם אתם תפיקו ממנו משהו חשוב או תעמיקו את מחשבתכם ותופתעו לגלות שגם אתם כמוני מחפשים את האוצר העיקרי של החיים.

לאלו שיודעים זאת ולאלו שלא, אני עומדת להפוך לתרפיסטית בקרוב..עם תקווה רבה לעבוד עם קהל אנשים ילדים ולהיות שם בשבילם..דווקא כשזה כל כך לא אופנתי להיפתח ולדבר על רגשות, אני אהיה זו שתנסה לדגדג בנבכי הנשמה ולנסות להוציא את המירב והטוב מהאדם. הרבה פעמים תהיתי..( תהיה כנראה המילה שתחזור עוד הרבה בפוסט הזה ) כיצד אני יכולה לנסות "לרפא" נשמה לעזור לה להגיע לאוצר המדהים- הרוגע והנחת הפנימית, כשבעצם הסוד הכמוס יוצא לאור: גם אני משתוקקת אליה..לשלווה הפנימית. אני חולמת איך אני מושיטה את ידיי לעברה וקוראת לה להיכנס ולשכון בחיי..כיצד אוכל לתרום לאנשים, כשבעצם אני מרגישה חור ריק פעור אי שם בתוך לבי?

והתשובה לא איחרה לבוא..בזכות הכוח העליון שפקח את עיניי וגרם לי לבחור בספר "החיים שנועדו לי" של קריסטין הרמל..מפתיע שכישרון הכתיבה שהוענק לה ויכולת חשיבה עמוקה הם שעודדו אותה לכתוב את הספר כדי שהוא למעשה יצא לאור ויגיע לידיהם של אנשים בנקודות זמן שונות אך משמעותיות לחייהם.

הרבה מאתנו מאבדים משהו יקר בחיינו..ובין אם מדובר באדם שיצא מחיינו או אדם שכבר באמת לא אתנו, שנהרג, זה פותח חלל ריק בלבנו ואנו אבודים כי למעשה מתחיל להיות כל כך קשה להמשיך. אנו מנסים להיאחז בעבר והרבה פעמים מתוך הצורך למלא את החלל הריק אנו נחפזים ובוחרים במשהו העיקר למלאו..לא מתוך ההקשבה האמיתית למה שנשמתנו זקוקה אלא מתוך הרצון למלא את הספייס הריק וכך אנו חוזרים על אותו מעגל כל פעם מחדש ובעצם חוזרים על אותן טעויות. גם הדמות הראשית קייטי בספר החיים שנועדו לי בחרה אמנם לא מיד אך כעבור זמן למלא את החלל הריק בלבה..היא נכנסה לזוגיות עם אדם די מקסים, לפי כל הקריטריונים של הסביבה- גבר מושלם ומצליח. אך הבעיה שדווקא כשהוא הציע לה הקול הפנימי לא השאיר אותה במנוחה..במקרה שלה הוא התבטא בחלומות, בהן היא התעוררה מוקפת בזרועותיו של הגבר האהוב שלה, בבעלה שנהרג לפני שנים רבות מאוד. איני רוצה להרוס את העלילה למי שיקרא..אגיד רק שהייתה ביניהם אותה האהבה שאני משתוקקת לזכות בה..אהבה כל כך טהורה ואמיתית..הם לא פחדו להיות אנושיים ולהתמסר לרגש האמיתי. הוא קיבל אותה כמו שהיא עם המוזריות שלה והייחודיות והוא זה שעודד אותה להגשים חלומות, גם אם בעיני הסביבה המודרנית הם נחשבים לשטותיים כי אינם רציונליים. זה מסוג האהבה שאינך לובש מסכות, אינך מפחד להתבדח לעשות פדיחה ולדעת שהאדם האהוב עליך יעשה הכל כדי שדווקא הוא יצא מגוחך העיקר לא לגרום לך להרגיש רע או נבוך..מסוג האהבה שאינך חושש מחוסר הבנה כי האדם תומך בך ואינך מפחד להראות לו עד כמה אתה רגיש.

קייט חולמת על בעלה כי בעצם בעולם האמיתי היא נמצאת עם אדם שאינו מספיק עמוק כדי להבינה. החלומות גורמים לה לפקוח עיניים ולהבין שהיא עדיין מחפשת אותו..את אותה האהבה שהייתה ביניהם וההזדהות וההבנה. בן זוגה הנוכחי די מושלם ופחות עמוק..מבחינתו הכל רציונלי ופחות מקשיבים לרגש..הוא גם אינו תומך בה בהחלטתה לעזור לקהילת חירשים כמתנדבת..הוא אינו מבין מדוע היא ממשיכה לרצות ילדים גם כשהיא מגלה שאינה תוכל להפוך לאימא. מבחינתו זה סימן שהיא לא נועדה מלכתחילה להיות אימא. הוא אינו מבין מדוע חשוב לה לדעת אם אי פעם הוא הרגיש בדידות בבית הספר או רגעי שמחה..כי מבחינתו זה כל כך סתמי לדבר על שנים עברו וכיצד זה תורם עכשיו כששניהם מבוגרים ותקופת בית הספר רחוקה לה.. הבעיה שהוא אינו עמוק. הוא אישיות די שטחית שמסתפקת בדברים גשמיים של כאן ועכשיו. אך עיניה של קייט נפקחות והיא מבינה שהיא מילאה את החלל הריק העיקר למלאו, כדי לא להרגיש בדידות..אמנם החלומות מזכירים לה שהיא חפצה לאהבה אמיתית לאותו הרגש שהיה לה עם בעלה שנהרג. החלומות חוזרים על עצמם והם מוחשיים כל כך שהיא אינה יודעת היכן היא באמת חיה. היא בטוחה שהיא בוגדת בבן זוגה כשהיא נמצאת עם פטריק בעלה שנהרג בחלומות..היא חיה בשני עולמות.. בחלומות ובחיים כאן. היא מחליטה לבחור בחיים שלא נועדו לה- להמשיך לחיות עם בעלה בחלומות..שם לגדל את הילדה שלהם שתיוולד ושם להיות מי שהיא הייתה אמורה להיות לולא תאונת הדרכים שקרתה.

היא נפרדת מבן זוגה אחרי שהיא מתעוררת. הבעיה שהיא מתחילה לראות בחלומותיה שהיא בוחרת נתיבים בחיים שבהם היא לא מגשימה את עצמה עד הסוף..היא אף מבינה שהיא לוקחת את החיים כמובנים מאליהם בתוך חלומותיה..כי הרי היא לא חוותה בחלומותיה את תאונת הדרכים כי היא לא קרתה..החיים בחלומותיה ממשיכים כפי שהיו צריכים להמשיך אם לא הייתה ת.דרכים. היא קולטת שהיא לא עוצרת לשניות כדי להרגיש ולחוות את הרגעים של חייה ואילו עכשיו כשהיא מטיילת בחלומותיה היא נאחזת בהם..היא קולטת שבתוכם היא לא מגשימה את עצמה כפי שזה קרה אחרי האובדן על אף האהבה הטהורה בינה לבין בעלה.

"כל פעם כשנוצר חלל הוא מתמלא במשהו שהופך אותך לשונה משהיית קודם, זה משנה את מסלול החיים שלך". לצערי אובדן הוא כל כך קשה בחיים אך הוא באמת מתמלא במשהו שהופך אותך לשונה. הרצון העמוק לחוות אהבה אמתית הוא הדרייב שלי. האובדן הרבה פעמים בא ללמד אותנו משהו עלינו. קייט בוחרת להפסיק זוגיות לאחר חלומותיה, שבעצם תמיד היו שם בתת מודע, מתוך הרצון להעניק לעצמה אפשרות לאהוב ולהיות נאהבת כפי שהיה לה עם פטריק. היא מבינה שעל אף אהבתם האמיתית היא ראתה שהיא לא הייתה מגשימה את עצמה ותורמת לאנשים הזקוקים רק לה. האובדן הוא למעשה זה שגורם לה לעלות למסלול בו היא תביא תרומה לרבים..והזוגיות הנוכחית שלה קיימת לא מתוך רצון אמיתי לחוות אהבה אמתית אלא מתוך צורך למלא חלל ריק.

גם אני החלטתי להפסיק זוגיות שלא שירתה אותי, אולי אף עשיתי טעויות זהות כשניסיתי למלא חלל..גם אני כמו קייט חיה בעולם נוסף, בו אני מתעוררת בחלום לצד זרועות מוכרות לי שמקיפות אותי באהבה אמתית ולוחשות לי שהגבר שלי עוד לפני שפגש אותי ידע שהוא שלי ואני שלו..מתוך האהבה הטהורה הזו לגבר שבינתיים הוא פרי דמיוני בחלומות. אני מחליטה לנתק את מה שלא משרת אותי במציאות...והחלל הריק הרי הוא זמני והוא יתמלא רק בזכות אהבת אמת שאני אבחר בה כדי להפסיק לחיות בתוך החלומות.

החלל הריק לא נועד כדי למלאו בכוח ברגע שהוא מופיע. החלל הריק אמנם מעיד על רגש בדידות אך הוא גם מעיד על הצורך להתחבר לאמת הפנימית. ברגע שלא תסו למלאו בכוח יופיע האדם שלו חיכיתם ורק אם תתנו לזה לקרות..בלי לחץ ובלי מרדף.
ברגע שתתחברו לקול הפנימי שלכם תגלו שהחיים מסתדרים איך שהם אמורים להסתדר, השלווה היא מתוך הידיעה שבחרתם מסלול נכון מסלול שיקרב אתכם להגשמת החלומות, כי הפעם ואולי בפעם הראשונה בחיים אתם מחליטים לבחור באהבה שאתם מייחלים לה ולא במה שבא.
אתם חייבים להבין שעליתם על מסלול נכון ואם לא כל החלקים התיישבו במשבצת המדויקת זה רק זמני. השלווה היא מתוך ההבנה שלקולכם ולחלומותיכם יש בסיס הגיוני ושהם אלה שדוחפים אתכם למסלול הנכון שבו היא תופיע..הברוכה והיפה, השלווה הטהורה.

ובהחלט..גם כשיש חלל בלב ( המקום הפנוי לאדם מיוחד שימלא אותו ) יש לאדם אפשרות להעניק המון ולתרום לחייהם של רבים..

לעמוקים שבינינו- ממליצה בחום לקרוא את הספר וגם את הספרים הנוספים שלה!!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של המורה יעלה
המורה יעלה
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של אפרתי
אפרתי
3קוראים|גיל ממוצע67|100%נשים

על המבקרת

תמונה של מירי

מירי

חברה מזה 18 שנים
13 ביקורות•55 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרי הדרכה•קלאסיקה לילדים
תמונה של מירי
מירי
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות13
לייקים שקיבלה55
דירוג ממוצע4.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת7ספרי הדרכה2קלאסיקה לילדים1

דיון על הביקורת

5 תגובות
מירי
מירי•לפני 8 שנים

תגובה ליעלה-

מסכימה איתך, העיקר לזכור ללכת לעבר הלא נודע עם האמת הפנימית, לא להזניח אותה, לא לבגוד בה והכל יהיה בסדר!!
המורה יעלה
המורה יעלה•לפני 8 שנים

ולפעמים

אנחנו פשוט ממצים משהו, אבל עדיין קשה ללכת לעבר הלא נודע...
מירי
מירי•לפני 8 שנים

תגובה ליעלה

תודה ששיתפת את המקרה שלך, יעלה. זה בהחלט כל כך מעניין, כיצד ספר מסוים מגיע לידינו בעוד האחר נשאר לו אי שם בחנות, על המדף ובעוד מקומות.. אני מאמינה שהבדידות היא חלק חיוני, ללא ספק מעציב, אך חשוב..שעוזר לנו להתמקד בקול הפנימי שבתוכנו, להיפתח לאפשרויות חדשות. בסופו של דבר אנו יוצאים מחוזקים יותר ואנו צוברים ניסיון בלשמוע סוף סוף את הצרכים שיש בתוכנו ופועלים למען הגשמתם של החלומות והשאיפות האמיתיים שלנו.
המורה יעלה
המורה יעלה•לפני 8 שנים

התחברתי

למה שכתבת "החלל הריק לא נועד כדי למלאו בכוח ברגע שהוא מופיע"... זה מזכיר לי שכשהתגייסתי נאלצתי להתנתק מחברה טובה שהיינו עושות הכל ביחד. ואז הייתה תקופה באמת של בדידות כזו שלא הייתה נעימה, אבל בלעדיה כנראה לא הייתי נפתחת לאפשרויות החדשות שאכן היו לי בצבא. ובחירת ספר היא תעלומה. יש כל-כך הרבה גורמים שמעורבים בזה. יכול להיות שאני אקנה ספר כי המוכרת המליצה וגרמה לי לסמוך עליה, או שיש לי מטרה ספציפית, או מטרה לא ספציפית... אבל אני יודעת בכללי מה אני רוצה, ועדיין - אני חושבת שהספרים הטובים באמת הם לא "מה שהיה לנו בראש" שאנחנו מחפשים. הם אף פעם לא, לא ידענו שנצא איתם.
מורי
מורי•לפני 8 שנים

קריסטין הרמל מבזה את השואה.

5 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של מירי

לבד בברלין

לבד בברלין

הנס פאלאדה

אכן, סיפור מסעיר על שני אנשים, על בעל ואישה גרמנים, שמנסים להגן על הצדק בעולם הזה ולעצור את הזוועות הנעשות ליהודים ולכל מי שבוגד בהיטלר ובמדיניותו. הספר מבוסס על אירועים אמתיים מתקופת מלחמת העולם השנייה בברלין. על אף שקריאתו של הספר זורמת וסוחפת, הוא מורכב וכבד וככל שמתקדמים עם הקריאה, ובמיוחד כאשר מגיעים לעמודיו האחרונים, מבינים עד כמה היו נוראים מעשי המשטר הנאצי ועולות המחשבות 'כיצד ייתכן שהאנשים האלה היו כה לא אנושיים, כה אכזריים שקשה לי לקרוא להם אנשים, לא מגיע להם להיקרא אנשים'. מה שהכי נגע ללבי בספר זו הציטטה הבאה, הלקוחה משיחה בין שתי דמויות נוספות בספר..היא כל כך נגעה ללבי, משום שהיא כל כך אמתית ואכן מעוררת מחשבה עמוקה על ההתנהגות שלנו בעולם הזה -
"שנית, ידידי היקר, היית צריך לדעת שזה לא משנה שמעטים נלחמים נגד רבים. העניין הוא בכך שכאשר מזהים שעניין מסוים הוא אמתי, חייבים ללחום למענו ולא משנה אם אתה או אדם אחד שבא למלא את מקומך הוא זה שיזכה לקטוף את פירות ההצלחה. אני לא יכול לשבת בחיבוק ידיים ולהגיד: האנשים האלה באמת חזירים, אבל מה אכפת לי?"[.............] "התרחקנו מאוד זה מזה! מלמל קארל הרגזל בעגמומיות. אני לא גוזל שום דבר מאף אחד בזה שאני מאושר". ( *קארל נשוי ועומד להפוך לאבא). "דווקא כן, אתה גונב! אתה גונב את הבנים מהאמהות, את הבעלים מנשותיהם, את החבר מהנערה, כל עוד אתה מסכים לכך שהם נורים באלפיהם מדי יום ביומו, בכך שאינך מזיז אצבע כדי לגרום לרצח להיפסק. כל זאת אתה יודע היטב, ואני שואל את עצמי אם אתה לא כמעט גרוע יותר מכל נאצי מושבע. הם טיפשים מכדי לדעת איזה פשע הם מבצעים. אבל אתה יודע זאת היטב ובכל זאת לא עושה כלום! האם אתה לא יותר גרוע מהנאצים? ברור שאתה יותר גרוע!".
*** ועכשיו שאלה למחשבה עבורנו, אמנם המלחמה מאחורינו ועדיין: האם אנחנו עשים מספיק למען הצדק בעולם הזה?
ספר מומלץ ומעשיר את הידע אודות התקופה של מלחמת העולם השנייה וההתנגדות של חלק מהגרמנים האמיצים, ביניהם הדמויות האמתיות הראשיות בספר, לנאציזם.
תודה לאוטו ולאליזה המפל, הדמויות שעליהן נכתב הספר. תודה לאומץ לבם ולשאיפה ורצון להביא צדק ואור לעולם הזה, מעשיהם מעידים על היותם גיבורים אמתיים. יהי זכרם ברוך.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•מירי
רשימת המשאלות

רשימת המשאלות

לורי נלסון ספילמן

לאחר המלצות רבות החלטתי לקרוא את הספר. חייבת לציין שהרעיון, העומד מאחורי כתיבת ספר זה, הוא רעיון נפלא המצביע על כך שאל לנו לשכוח ללכת אחר משאלות לבנו ולהגשימן. הכתיבה קלילה ואכן זורמת, אמנם היא זו הקובעת בסופו של דבר אם הספר ייהפך לאיכותי או לזול, במידה והעלילה אכן טובה מלכתחילה. לצערי הרב, קללות, שהיו מפוזרות לאורך עמודים נפלאים של הספר ובחירתה של הסופרת להכניס לתוך ספרה מספר סצינות זולות יחד עם מילים "זולות", כל זה העניק לספר בסופו של דבר מימד זול. כל סופר משקף את מה שהוא חושב לנכון וכך גם כל סופר בוחר מה הוא יכתוב ומה הוא ישמיט מפרקי ספרו. לצערי בחירתה של הסופרת לתאר את הדמות הראשית בספר זה, כדמות טובה שבסך הכל רוצה להגשים את ייעודה בחייה ולנסות לקרב קהל קוראים שיזדהו עימה, עומד בניגוד טוטאלי לאופייה האמיתי של הדמות הראשית. צר לי שהסופרת בחרה להעניק אופי זול לדמות הראשית בשם ברט, על ידי כך שהיא מסוגלת לחשוב רע על אמה, לקלל, להחשיב את חברותיה הטובות כחברות באמת הכי טובות; למרות שבואו נתבונן רגע באחת החברות. הסופרת בוחרת לתאר אותה כאחת עם ידיים קצרות, ששוכבת עם גברים מיליונרים ונהנית מעושרם ומה שקורה בסופו של דבר שברט עוד תופסת אותה עם בן זוגה לשעבר בדירה. האם ברט, זו דמות שאני אמורה להזדהות עמה? דמות, שמתמזמזת פעם עם עורך דין, האחראי על צוואת אימא, פעם עם חבר, שאחיה משדך לה ובכך גורמת לו לרצות להציע לה מבלי שהיא בעצמה רוצה בכך, והאמת שוברת לו את הלב במתן תשובה שלילית. או בואו נזכר רגע בהגשמת אחת ממשאלותיה, להופיע במופע סטנד-אפ; הרי זו הסופרת שבחרה לכתוב מה הדמות תגיד בסטנד- אפ ולדעתי בחירתה להצחיק את הקהל באמצעות הומור נחות וזול מחסירה מערכו של הרעיון, שבבסיסו נכתב ספר זה וחבל מאוד. לא ציפיתי לכך.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•מירי
אמנות ההקשבה לפעימות הלב

אמנות ההקשבה לפעימות הלב

יאן-פיליפ סנדקר

אין לי מילים, אחד הספרים המרגשים ביותר שקראתי! ספר עצמתי ביותר...מעטים ביותר זוכים להרגיש את האהבה באמצעות כל חושיהם ומעטים אף יותר מאוהבים באופן כזה, שפעימות הלב של אהבתם, הופכות למשמעותיות כל ימי חייהם ולאן שהם הולכים פעימות אלו מלוות אותם. אל תפחדו להתמסר לאהבה ולבטוח ברגש האהבה!!! ואל תפחדו לאהוב ולהיות נאהבים, אין רגש חזק יותר מאהבה ביקום! ספר מומלץ ביותר!!! הסיפור כתוב בסגנון אגדה יפה ביותר ומתרחש בבורמה.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•מירי
אור בין האוקיינוסים

אור בין האוקיינוסים

מ.ל. סטדמן

מומלץ מאוד, מה שכן יש לקחת בחשבון שזה ספר קצת קשה, מהבחינה של מוסר וצדק בעולם הזה..כל מעשה מוביל אותנו לנתיב טוב או רע. הדמויות ישלמו מחיר כבד על מעשה, שהם חשבו לנכון לעשותו בזמנו...לא אגלה יותר מכך..כל קורא יכול לשפוט את הדמויות בעצמו לטוב ולרע, להתחבר לדמות זו או אחרת..הדבר היחיד, שאיני מסכימה עמו, והוא כתוב על גבי הספר; שאין בספר אנשים צודקים או טועים..אני הרגשתי שבהחלט ישנה טעות מוסרית, שנעשתה ע''י אחת הדמויות. טעות היא כמו פצע עמוק, אם לא מתקנים אותה בזמן הפצע לא נרפא לעולם.
ספר מעורר חשיבה רבה על החיים, על מוסריות בעולם הזה, על מה באמת שייך לנו והוא שלנו ומה שייך לאחרים ועל כוחה של אהבה וחיבור עצום לאדם, שלמענו אתה יכול ללכת רחוק מאוד בעולם הזה.
כתיבה יפה ומנוסחת באופן יפהפה, תיאורים מרגשים, שחודרים עמוק עמוק לנשמה.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•מירי
צלה של הרוח

צלה של הרוח

קרלוס רואיס סאפון

ספר בעל עלילה מרתקת-אהבה טרגית בשילוב מתח ומסתורין..
התאהבתי בשתי הדמויות המרכזיות: חוליאן קאראך ודניאל סמפרה ולא יכלתי לעזוב לשניה את הספר! העלילה מקבלת כל פעם תפנית חדשה ,המשאירה את הקוראים במתח וציפיה לעתיד לבוא בהמשכה..
הספר נמכר במיליוני עותקים ברחבי העולם וזכה בפרס הספרותי היוקרתי ביותר בשפה הספרדית.
ממליצה מאד לקרוא את הספר!!!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•מירי
סוד המזל הטוב

סוד המזל הטוב

אלכס רובירה

זה אחד מאותם הספרים שאני ממליצה שיהיה בבית של כל אחד ואחד:-) את כל הכללים למזל הטוב תוכלו למצוא באגדה "התלתן הקסום", הנמצאת בספר "סוד המזל הטוב".
נ.ב: חשוב לציין שהספר הוא לא לילדים, כי רק אדם מבוגר יהיה מסוגל להבין טוב מאוד את המסר מאחורי המילים. את האגדה יצרו 2 יועצי שיווק: אלכס רובירה ופרננדו טריאס דה בס, והספר מדבר על יצירת תנאים להצלחה בחיים, בעסקים ובכל תחום אחר. הגיל הממוצע שצויין לקריאת ספר זה שגוי!

לפני 17 שנים•
★★★★★
•מירי
הערכה עצמית

הערכה עצמית

פטרישיה קלגהורן

עצם הרצון בחיים מספקים יותר, הוא הסיבה להערכה עצמית טובה יותר. הבונוס של הערכה עצמית חיובית וחזקה הוא, שאתם נעשים פחות תלויים בהערכה של אנשים אחרים.

הספר מורכב מ-8 חלקים עיקריים, כאשר בכל חלק מספר פרקים.בספר זה תוכלו למצוא דרכים לבניית ביטחון עצמי, להכיר טוב יותר את האינדיבידואליות שלכם, להקשיב יותר לאינטואיציה שלכם, להעריך את עצמכם בתוך מערכות יחסים, לדעת להתמודד עם שינויים, דאגות ועוד...

לפני 17 שנים•
★★★★★
•מירי
סוד ההצלחה האמיתית

סוד ההצלחה האמיתית

שאקטי גווין

" אנחנו מייחסים חשיבות לכסף, כיוון שאנחנו רואים בו אמצעי להשגת הדברים שאנחנו מעוניינים בהם. אך, לעתים קרובות, אנחנו שוכחים שהכסף הוא אך ורק האמצעי ואנחנו הופכים אותו אט אט למטרה עצמה"....

ספר טוב מאוד, המציע שלבים להצלחה אמיתית, בוחן גישות שונות להצלחה ומתמקד בכך שאנשים חומרניים מתעלמים מחשיבות העולמות הפנימיים ומתמקדים אך ורק בחיצוני בלבד.
רובנו חשים בתוכנו כמיהה עצומה, אולם איננו יודעים בדיוק למה- כל זה בגלל שרובנו חיים בלי לדעת באמת מהם שאיפותם והצרכים שלהם האמיתיים.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•מירי
שערו של בטהובן

שערו של בטהובן

ראסל מרטין

בהחלט ספר מומלץ לכל מי שאוהב/עוסק באמנות.
בספר זה חייו של בטהובן מפורטים עד לפרטים הקטנים, כמו כן אפשר לקבל מידע גם על המלחינים השונים שהיו בתקופתו.

ספר מאוד מעניין, על איך ששערותיו של המלחין הגדול בטהובן עברו ונשמרו משנים לשנים.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•מירי

ביקורות נוספות על "החיים שנועדו לי"

החיים שנועדו לי

החיים שנועדו לי

קריסטין הרמל

עד כמה אנחנו קשורים לעבר? באיזה אופנים? בעת פרדה מאהוב או אהובה אפשר לחוש כאילו העולם התפרק והתפורר לאבק; כאילו האוכל איבד כל טעם והחושים חדלו לתפקד; כאילו כולך שק רוטט שנדקר מכל הכיוונים במחטים, שוב ושוב, וכאילו כל זה לא ייגמר לעולם. וכבר שכחת איך זה כשלא כואב, כי אתה בטוח, יודע, מרגיש, שהכאב הוא אל זמני. כאילו אין לך היסטוריה. כאילו הארוע הטראומטי הוא כל העבר, ההווה והעתיד שלך. כאילו כל החיים כאב לך וכל החיים יכאב לך. נקודה כזו היא לא מקום טוב להתחיל לכתוב ממנו, כי בעולם חסר זמן ומרחב, שכל כולו כאב מסמא, אין אפשרות לעצב נרטיב. כי נרטיב תלוי בזמן. לכן חייבים לצאת מהאבל כדי להצליח לכתוב טקסט נרטיבי, סיפורי.
הקטע של המציאות האלטרנטיבית, החלומית, ב"החיים שנועדו לי" כמעט מקבל נפח משל עצמו, כמעט יוצר פינג פונג עם עולם המציאות, בתרגיל מתחכם-מחוכם נוסח "היינו שקרנים". אבל יש פער מטריד בין הגמישות, האיזון והמלאות שבהן מתנהלת העלילה לבין הקלישאיות של היחסים בין הדמויות ועיצוב הסמלים. כמעט לא עובר עמוד בלי מסרי "אני צריכה אותך" או "חיי מושלמים רק איתך", או הדולר הסמלי שהיפטרות ממנו היא בגדר החזרת תודה לעולם על הטוב שזה העניק - טריק ספרותי שחוק בסגנון "אבני הסליחה" של לורי נלסון ספילמן.
ועדיין, זה ספר שיש בו נקודות אותנטיות ומעוררות מחשבה, נקודות שבהן רבים יכולים למצוא את עצמם. אלה בדרך כלל הנקודות שבהן הספר נפרד מהנוסחתיות השגורה שלו, מהכתיבה בסגנון הרב-מכר, ומנסה להיות לא מושלם; להתפרע; להתייאש; לחרוק שיניים. אלה הנקודות הטובות יותר של הספר. נכון, גם בהן ניכר המאמץ ונשמרת הנוסחתיות; גם שם ברור שהחריגה המבורכת הזו לא באה לסופרת באופן טבעי; ועדיין, זה ספר בעל כוח מסוים, שמתבלט קמעה בין שלל רבי המכר.

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•אהוד
החיים שנועדו לי

החיים שנועדו לי

קריסטין הרמל

עד לפני שנים ספורות כשהייתי חולמת חלום בלהות בלילה זה היה על מישהו קרוב לי שמת או שקרה לו משהו איום ונורא. חלמתי הרבה פעמים על המוות של הורי, והחלומות היו מוחשיים עד אימה. הייתי מתעוררת שטופת זיעה עם דפיקות לב חזקות, ואז הייתה תחושת המציאות מופיעה ועמה ההבנה וההקלה עם הידיעה שכל זה רק חלום. לפני שנתיים הורי נפטרו. אני חולמת לעיתים תכופות שאני איתם, והחלומות מפורטים, כמו סרט, חלקו שידור חוזר של אירועים שקרו, חלקו מתאר עלילה חדשה, פשוט מתאר את חיינו ביחד מיום שנפסקו בפתאומיות. אני מתעוררת עם חיוך, מתחפרת בשמיכה בתחושת נעימות ורוגע, ואז מכה בי המציאות בבעיטה חזקה. זה רק חלום. הם אינם. הם באמת אינם. כל שאני רוצה הוא לחזור לחלום, אבל זה לא אפשרי. מי שלא חווה אבדן של אדם קרוב לא יוכל לדמיין את גודל הכאב.

קייט היא אישה בת 40 שחייה עצרו מלכת מיום שבעלה נהרג בתאונת דרכים לפני 12 שנים, לאחר ארבעת חודשי נשואים בלבד. קייט מתגעגעת עד כאב לבעלה ולא מצליחה להמשיך את חייה מבחינה אישית. היא מעבירה אותם מבלי לחיות בהם ממש, תוך געגועים והתרפקות על שהיה ואיננו. הספר מתחיל בנקודה שסוף סוף קייט מאורסת לדן, הגבר המושלם לכאורה. מיום האירוסין קייט מתחילה לחלום על בעלה המת, פטריק, חלומות מוחשיים עם צבע וריח וטעם. קייט חולמת את פטריק כפי שהיה אמור להיות כיום. בחלום קייט ופטריק הם הורים לילדה כבדת שמיעה בשם האנה. החלומות של קייט הם אמיתיים כל כך עד שהיא מרגישה שהם מציאות אלטרנטיבית, החיים שנועדו לה. קייט חייה לסירוגין בשתי הדרכים, זו שנכפתה עליה, וזו שרצתה. הבעיה היא שקייט נשאבת עוד ועוד לחלק הדמיוני, עד שקשה לה יותר ויותר לחיות את המציאות. ובעצם מה היא המציאות? קייט מגלה שפרטים בחלומה מתגלמים בחייה האמיתיים. כיצד זה יתכן?

דעתי על הספר חלוקה. מצד אחד הוא קריא מאוד וסוחף. היה לי קל להזדהות עם הכאב של קייט, ביחוד בימים אלו של פסח, אחרי עוד ליל סדר שחגגתי ללא הורי, עם משפחתו של בעלי ששוב עשתה ככל יכולתה לגרום לי להרגיש לא שייכת. מהבחינה הזו הסוף הצפוי והקטשי התאים לי ביותר. מצד שני, הספר מאוד רדוד ומתוק עד בחילה. הוא לא באמת מתמודד עם השאלות שעולות עם הקריאה – מהו האושר? האם חיים עם בין זוג אחד אכן יכולים להיות מושלמים? יש דבר כזה בכלל? במקום זה הספר מספק תובנות בשנקל על הדרך שבה ראוי לחיות. מעבר לכך, הרעיון של מה היה אילו כבר נידון בהמון ספרים, ובצורה הרבה יותר מוצלחת.

מומלץ לצריכה בזמן כאב עמוק, ועם תרופה נגד צרבת בצד.

לפני 10 שנים•בלו-בלו
החיים שנועדו לי

החיים שנועדו לי

קריסטין הרמל

לאורך קריאת הספר כל הזמן היתה לי הרגשה שהסופרת כתבה אותו בכח,
באילוץ, כי לא היו לה רעיונות אחרים.
הספר לא ריגש אותי, אולי קצת סקרן לפרקים, אבל עם זאת היה צפוי.
לדעתי אפשר לוותר.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•רותם
החיים שנועדו לי

החיים שנועדו לי

קריסטין הרמל

בשליש הראשון של הספר הייתי בטוח שאניח אותו לאנחות, בתואר רומן מעיק, כבד ומבלבל את המח. אני חייב להגיד שהופעתי לטובה בשליש האחרון ובסיום. הרומן התברר ככתוב בצורה רגישה ומעוררת סימפטיה. ממליץ מאוד בליווי המון סבלנות...

לפני 3 שנים•
★★★★★
•avner
החיים שנועדו לי

החיים שנועדו לי

קריסטין הרמל

יש שלושה סוגים של ספרות פנטזיה, כך אמר אחיין שלי נעם שמתארח אצלנו השבוע בזמן שהוריו בחו"ל. אני פחות מכירה את האחיין הזה, כי כשהיה צעיר הוא לא נטה ליצור איתנו קשרים הדוקים כל כך, והשבוע הזה הוא הזדמנות להכיר אותו קצת יותר. כמו למשל בסיווג ספרות הפנטזיה לשלושה סוגים: עולם שונה מכדור הארץ, עולם מקביל לכדור הארץ, או עולם מעורבב המכיל מציאות בשני רבדים. אמרתי לו שהוא צריך להוסיף סוגה נוספת של מציאות אלטרנטיבית, אבל הוא לא ממש מסכים ואנחנו עדיין בדיון על זה.

עכשיו אני שמה ברקע את השיר "מה שיכולנו להיות" של רן דנקר ועילי בוטנר וממשיכה לכתוב את הסקירה. תחושת "מה היה אילו" כחברה או כאדם פרטי מציקה ומטרידה ויוצרת מגוון רב של ספרים. עמוק בפנים אנחנו מאוד אוהבים דלתות מסתובבות, לחשוב על נקודה אחרת שבה בחירה שונה היתה יוצרת מציאות שונה לחלוטין, ואולי זה הבסיס לכל הספרות באשר היא. בעיקר השאלה עולה אצל זוגות שהפגישה ביניהם נראית אקראית מאוד ולא מובנית מאליה. אהבתי סיפור של אסימוב שמציג לזוג כזה מראת קסמים וכך מדגימה שאיך שלא היה הם היו נפגשים במוקדם או במאוחר ומשלבים עתיד יחד. הספר מצרפי המקרים של יואב בלום בא לספר איך צירופי מקרים כאלה מתוכננים מראש על ידי כוח עליון ואינם מקריים למרות שזה מה שנראה. אמונה אלון כתבה את הספר "במופלא ממני" ובה יש שני עתידים שונים לאותה אישה - באחד היא נישאת לאדם ומקימה איתו בית מדרש, ובשני היא נותרת רווקה ומתגדלת בתורה ובמצוות לבדה. ואלה דוגמאות קטנות שבאו רק להדגים את היצירות האהובות עלי בתחום הזה.

קיית היא אלמנה בת ארבעים המגלה זמן קצר לפני נישואיה בפרק ב לדן שהיא כבר אינה פוריה ולא תוכל ללדת. זה תופס אותה בהפתעה, וההפתעה הזאת מפתיעה את הקורא, כי קיית היא אישה אינטליגנטית ואמורה להיות מודעת למושג שעון ביולוגי ולירידה החדה בפוריות גם לנשים שנראות ומרגישות צעירות מכל בחינה אחרת. במקביל לתגלית הזאת ולהצעת החתונה של דן קיית מתחילה לחלום חלומות שנראים מציאותיים ביותר - על בעלה המנוח פטריק ועל הבת המשותפת שלהם האנה שהיא כבדת שמיעה. החלומות מטרידים את קיית אבל גם מושכים אותה באופן מוזר. ראיתי באחת הסקירות שמכנים את החלומות שלה בשם חלומות צלולים, אבל זה ההיפך הגמור, כי בחלום צלול אדם מודע לכך שהוא חולם והוא גם מצליח לנווט את החלום. החלומות של קיית מתערבבים לה עם המציאות ומטרידים אותה מאוד. במקום לעשות את הדבר ההגיוני ולפנות לפסיכולוגית או פסיכיאטרית שיעזרו לפתור את הנקודות המטרידות שעולות מתוך התת מודע, קיית עושה דבר מוזר ולא הגיוני ונרשמת לקורס לשפת הסימנים שמעביר מדריך נאה וסימפטי. אין לבחירה הזאת צידוק הגיוני בטקסט.

הספר כתוב בצורה בינונית למדי, מצליח ליפול בכל אחת ממלכודות הקלישאה שהעלילה מציגה בפניו: אובדן, נישואים שניים, הבחור הנכון וזה שלא, לקויות וטיפול, אימהות, סרטן, חברות, אהבה ומה לא. אני לא יודעת למה ציפיתי ליותר מספר שנכתב על ידי סופרת קיטשית ושעל הכריכה שלו השם מופיע בגופן כתב יד. להגנתי ייאמר שמריאן קיז, למשל, כותבת בדרך כלל ספרי קיטש ובכל זאת הצליחה להוציא ספר אמיתי ומרגש בנושא אובדן ("יש שם מישהו"). חשבתי שהנושא הרציני יוציא מקריסטין הרמל יותר, אבל זה לא קרה. אולי מפתיע שאני מופתעת.

לפני 5 שנים•נצחיה
החיים שנועדו לי

החיים שנועדו לי

קריסטין הרמל

מסוג הספרים שיש לי מעט ייסורי מצפון ספרותיים על כך שאהבתי אותו... לא מתעלה לרמה ספרותית גבוהה, לעתים קיטשי, עם יותר מקורטוב של פנטזיה ועלילה מופרכת, הזויה ולפעמים ממש לא הגיונית. ובכל זאת - מרגש, נוגע ללב, קולח מאוד ונעים לקריאה. ויש אפילו פואנטה בסוף שהצליחה להפתיעה אותי.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•רוחי ליליאן
החיים שנועדו לי

החיים שנועדו לי

קריסטין הרמל

מה אהבתי בספר? את קו המחשבה שחולף אצל כל אחד ואחד מאיתנו (ככה אני חושב) של מציאות אישית אלטרנטיבית, את ההתייחסות לשכול ולכך שהכאבים שהוא משאיר לא חולפים, את הכתיבה הזורמת.

מה לא אהבתי בספר? את הקיטשיות, את העלילה המופרכת (גם בגבולות המציאות האלטרנטיבית ההזויה), את הרומנטיקה הדביקה.

בשורה התחתונה: אפשר בהחלט לקרוא כדי להעביר כמה שעות. לא יותר מזה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•קצר ולעניין
החיים שנועדו לי

החיים שנועדו לי

קריסטין הרמל

"כל החלומות שלנו יכולים להתגשם, אם יהיה לנו את האומץ לרדוף אחריהם." (וולט דיסני)

כך זה מתחיל..."השעה היתה 11:04 כשפטריק נכנס הביתה בלילה האחרון ההוא לפני כמעט שתים-עשרה שנים..."

קייט בת 28 ופטריק בן 29 נישאו לפני ארבעה חודשים. היא עסקה בתרפיה במוזיקה לילדים עם צרכים מיוחדים, והוא כיועץ לניהול סיכונים. האיחור לא היה בגלל שפטריק "נתקע" בעבודה, אלא הוא בילה עם קנדיס בלזאר, חברתו לשעבר, שעבדה כברמנית בבר במידטאון.

כזוג אוהבים טריים, הכעס לא נמשך לאורך זמן, ובבוקרו של יום המחרת "השמש זרחה בשמיים". לאחר ריצת בוקר שגרתית, וכשקייט חזרה לביתה בקומה החמישית, בעודה עוד מתנשמת מהריצה, היא מצאה שני שוטרים ליד דלת הדירה...וכאן מתחילה חוליה חדשה בשרשרת החיים.

לפתע השמים התעטפו בעננים אפורים, וקרני השמש שהאירו את הבוקר הנפלא נבלעו ... פטריק נפטר בתאונת דרכים בדרכו ללקוח חשוב.

כדי לנסות לחיות מחדש ולאחות את השברים, זמן קצר לאחר מותו של פטריק, קייט עזבה את הדירה שחיו יחדיו.

דן-האדם הראשון שלקייט היה קשר, לאחר שאיבדה את פטריק. הוא היה נשוי שלוש שנים, והנישואין הסתיימו כאשר "היא" בגדה בו עם הבוס שלה.

את הצעת הנישואין לקייט, דן הציע ביום שהיא מתבשרת על כך שלא תוכל ללדת.

מסיבת ההפתעה שדן הכין לקייט, לא הצליחה למחוק מחייה של קייט את פטריק. עוד באותו לילה, חלומות מציאותיים התחילו לבקר את קייט ... מלבד הופעותיו של פטריק בחלומותיה, מתווספת ילדה בשם האנה שהיא מוזיקלית, מנגנת בפסנתר וכבדת שמיעה.

ככל שהעלילה מתקדמת החלומות הופכים למטרד, במיוחד כשיש להם אחיזה בחיים המציאותיים. בנוסף, לא ברור כיצד הילדה האנה, שמופיעה בחלומותיה קוראת לקייט א-מ-א, שכן לקייט ופטריק לא היו ילדים...

בהשפעת החלומות קייט נרשמה לקורס בשפת הסימנים, הכירה את אנדרו שהיה מתנדב בעמותה, שבהמשך מסתבר שהוא עצמו חווה טרגדיה.

באמצעותו של אנדרו, קייט התחילה להתוודות לילדים בבתי אומנה, והחלה לחוש יותר טוב עם "החיים שנועדו לה"...

לאחת מהילדות מבתי האומנה, יש תפקיד משמעותי בעלילה שמה אלי.
אלי, ילדה בכתה ז'. בשנתיים האחרונות יצאה ונכנסה לבתי אומנה. עם האבא אין לה קשר, והאם נעצרה מספר פעמים עקב עבירות סמים. רק לאחרונה האם סיימה תוכנית גמילה מסמים, ועמדה לקבל משמרות על ביתה.

את עיקרי תורת הסימנים למדה קייט מאנדרו: צורת היד, מיקום הסימן, כיוון כף היד, התנועתיות, וכל המרכיבים הללו כללו הבעות פנים ותנועות פה.

ככל שהעלילה מתקדמת, אנדרו ואלי תופסים חלק חשוב בחייה של קייט, ואת ההמשך אשאיר לכם...

הסופרת הרכיבה כאן עלילה משני מסלולים: קייט המציאותית עם תמיכה משפחתית, וקייט של עולם החלומות. את שני הסיפורים גוללה בשני קווים מקבילים מסקרנים כשלעצמם.

אובדן של אדם קרוב הוא לא קל, וההתמודדות היא אינדיבידואלית. קייט בחרה להתמודד עם האובדן דרך חלומותיה, שהפכו למוחשיים, וסייעו לה במציאת הדרך בחיים המציאותיים.

לאורך כל העלילה ניתן לחוש ולגעת "בעצב", ומאידך באותה נגיעה יש גם "תאי תקווה". קייט נשמה את החלומות, ודרכם גילתה את "החיים שלהם היא נועדה".

בעלילה יש לא מעט תובנות להלן ציטוטים לטעימה:

עמוד 93: "תמיד אמרתי שהחיים קצרים מדי בשביל לדחות חלומות."

עמוד 168: "אובדן של מישהו משאיר אותנו עם חלל ריק-בלב ובחיים. אני מבינה את זה. לא נראה לי שאפשר להתגבר על אובדן כזה. אבל אני חושבת שאפשר להשלים עם זה".

עמוד 323: "אני חושב שחיים שלא לוקחים בהם סיכון רגשי למען הדברים החשובים באמת אינם חיים שראוי לחיות."

ספרה הקודם "המתיקות שבשכחה" קיפל בתוכו שני סיפורי חיים, עבר והווה ונע על שני צירים. גם בספר הנוכחי תמצאו דפוס כתיבה דומה. בסופו של הסיפור הנוכחי, הסופרת נטעה עץ אופטימי, ולכן עם סיום הקריאה, ישנה הרגשה של תקווה, אופטימיות וגם לא מעט הוליוודיות.

לדעתי הספר "החיים שנועדו לי" נופל מעט מקודמו, ומאידך גיסא, אם מתעלמים מהחסרונות של דמויות שטוחות, לא עמוקות או מיותרות, אפשר בהחלט להתענג עליו.

ממליצה למי שאוהב קצת להתפלש ברומנטיקה ועולם הפנטזיות...וחגיגה לאוהבי הספרים הקלילים, שלא נשארים לאורך זמן על השידה שלצד המיטה...
לסיום, מתוך עמוד 254: "החיים וכל שנייה מהם הם מתנה". מסכימים?
לי יניני

לפני 10 שנים•
★★★★★
•לי יניני
החיים שנועדו לי

החיים שנועדו לי

קריסטין הרמל

התלבטתי בין ספר טוב לספר לא רע.

אתחיל בווידוי אישי:
בשנה הראשונה לאחר מותו של אחי חוויתי כל לילה חלום דיי מציאותי, על איזושהי סכנת חיים אחרת שאורבת לאחי, וכל פעם בוואריאציה אחרת, אני מנסה להציל אותו. כל פעם, ברגע שהתחלתי לחלום שאולי אני לא מצליחה להציל אותו, הייתי מתעוררת בדפיקות לב, שמחה להתעורר ולגלות שסכנת החיים שבה הוא היה נתון היתה רק חלום, ושבריר שניה אחר כך, מבועתת לגלות שהמציאות גרועה יותר, כי הוא כן מת.

אבל כל זה היה לפני שנים רבות.
אחי כבר איננו יותר מ-30 שנה.

אבל התופעה הזאת - של חלומות צלולים כאלו, תמיד סיקרנה אותי.
רק מה, בסיפור הזה, הגם שהוא כתוב יפה והעלילה מתפתחת מתוק,
הייתי צריכה להיאזר בסבלנות כדי להתגבר על הקטע שהיה לי קשה לבלוע - החלומות כמציאות אלטרנטיבית.

איכות החלומות בסיפור הזה הייתה מטרידה. כי גם לאדם כמוני, שזוכר חלומות היטב.. יש גבול.

הסופרת תיארה מציאות אלטרנטיבית שמתרחשת בחלומות, באופן בדיוני משהו,
עם עובדות מהמציאות האמיתית, כאלו שהחולמת לא ידעה עליהן/ לא הייתה אמורה לדעת עליהן, בתואנה שזה חלום;
עם זכרונות מהמציאות העכשיוית לתוך החלומות של המציאות האלטרנטיבית.

התיאור התאים יותר אולי לחזיונות סכיזופרניות משהו, לא לחלומות, בעוד הגיבורה היא נורמאלית.

האופן שבו זה הוגש מאוד הפריע לי.

זה לא שרומנים בדיוניים מפריעים לי, קראתי לא מעט כאלו,
אלא ש..
בספר של מדע בדיוני - כמו למשל אישתו של הנוסע בזמן, יש חוקיות בדיונית והיא המציאות של הספר;
בספר של מציאות פסיכיאטרית בעייתית יש גם הגיון פנימי. אבל פה..
זה לא היה לא זה ולא זה.

פה נעשה מעבר בין מציאות רגילה למציאות בדיונית, כאילו שהסופרת לא ממש החליטה אם היא רוצה לכתוב ספר בדיוני או רומן מציאותי.

המסגרת של הסיפור התייחסה לחלומות כאלו חלומות, החלומות תוארו כמציאות אלטרנטיבית, שבהם החולמת הייתה מודעת לזה שזה חלום,
תוך כדי כך שהיא זכרה בחלום את המציאות, עם קשר אמיץ לדברים שקרו באמת, כאילו שהיה פה "תיקשור" או משהו כזה.

היו רגעים שממש עיצבנו אותי: תחליטי! את כותבת סיפור של "מדע בדיוני" או רומן מהחיים כאילו??

ברגע שהחלטתי להניח לייתכנות של הסיפור וקיבלתי אותו כמות שהוא, בלי להתעצבן, התחלתי להינות גם מהתוכן המתוק.
הקטעים שבהם תואר תהליך התירפיה במוזיקה היו יפים ונעשו בעדינות ובטוב טעם.
הקטעים שבהם תוארו האלנמנטים שהגיבורה מתחילה לעשות מה שנכון לה לעשות ולא מה שמצופה ממנה, אף הם נכתבו כמי שמבין את נפש האדם.
לכן בכל זאת הצלחתי להינות מהספר.


אז כן, הספר יפה, אבל לא, לא יכולתי לתת לו 4 כוכבים.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Shlomit RY
דירוג
5.0
לפני 10 שנים

“ספר מדהים ממש! את הספר הזה קראתי לפני הספר הראשון של אותה הסופרת שתורגם לעברית "המתיקות שבשכחה". ס”