ביקורת ספרותית על החיים שנועדו לי - פרוזה # מאת קריסטין הרמל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 25 בדצמבר, 2017
ע"י מירי


ביקורת בעקבות קריאת ספרה של קריסטין הרמל "החיים שנועדו לי"..מחשבות, תהיות ובעיקר (המלצה לא שגרתית) לקרוא את ספריה:)
"עוד לפני שפגשתי אותך ידעתי שנועדתי להיות שלך"..
האם תהיתם אי פעם, מדוע ספרים מסוימים מגיעים לידינו ואחרים לא? מדוע אנו קונים ספר כזה ואת האחר מזניחים? או מדוע אנו עוברים ליד המדף כמה וכמה פעמים בעודו הוא שוכב שם ( הספר ) ואפילו לא מבחינים בו..רק אולי כעבור זמן מסוים..האם זה הגוף שלנו..מוחנו..תת מודע אלוקים או מה שזה לא יהיה שמחליט שדווקא את הספר הזה אנו חייבים לקרוא בנקודת הזמן הזאת?
אני מאמינה שכן..אנחנו עיוורים לאותם הספרים שלא משרתים אותנו ספציפית לנקודת זמן מסוימת, אולם פוקחים את עינינו לספר הנכון דווקא כשאנחנו זקוקים לו יותר מתמיד.

לפעמים אני תוהה, בעיקר כשאני קוראת רומן האם אני משלה את עצמי כשאני מתאהבת בגיבור הראשי..האם אני מפנטזת על אהבה כל כך יקרה אמיתית שאולי שייכת רק לעולם הספרים..האם אני קוראת בעצם כדי לשקוע בה בתוך העלילה וכך בונה לעצמי חיים מקבילים..חיים בהם זו לא בושה לאהוב מעל לראש, חיים בהם אני יודעת שאוהבים אותי כפי שאני ולעולם לא ינטשו אותי..חיים בהם לא רק אני אדע שעוד לפני שפגשתי אותו כבר ידעתי שנועדתי להיות שלו..אלא גם הוא ידע זאת לעולמי עולמים.

כך קרה שגם אני קבלתי לידיי את הספר המשמעותי עבורי בנקודת הזמן הזאת..ומתוך ההבנה העמוקה וההארה מתוכו בחרתי לשתף אתכם בכמה נקודות. קרוב לוודאי שרבים ידלגו על הפוסט הזה ואולי אפילו לא ישימו לב אליו..אחרים אולי לא יבינו מה מסתתר מאחורי כל מילה ומשפט..נשמות מסכנות..אך לאלו מכם ששמים לב לפרטים..חיים את החיים ולא שוכחים להתבונן בפרטים, כנראה שהוא יהיה מועיל ואולי גם אתם תפיקו ממנו משהו חשוב או תעמיקו את מחשבתכם ותופתעו לגלות שגם אתם כמוני מחפשים את האוצר העיקרי של החיים.

לאלו שיודעים זאת ולאלו שלא, אני עומדת להפוך לתרפיסטית בקרוב..עם תקווה רבה לעבוד עם קהל אנשים ילדים ולהיות שם בשבילם..דווקא כשזה כל כך לא אופנתי להיפתח ולדבר על רגשות, אני אהיה זו שתנסה לדגדג בנבכי הנשמה ולנסות להוציא את המירב והטוב מהאדם. הרבה פעמים תהיתי..( תהיה כנראה המילה שתחזור עוד הרבה בפוסט הזה ) כיצד אני יכולה לנסות "לרפא" נשמה לעזור לה להגיע לאוצר המדהים- הרוגע והנחת הפנימית, כשבעצם הסוד הכמוס יוצא לאור: גם אני משתוקקת אליה..לשלווה הפנימית. אני חולמת איך אני מושיטה את ידיי לעברה וקוראת לה להיכנס ולשכון בחיי..כיצד אוכל לתרום לאנשים, כשבעצם אני מרגישה חור ריק פעור אי שם בתוך לבי?

והתשובה לא איחרה לבוא..בזכות הכוח העליון שפקח את עיניי וגרם לי לבחור בספר "החיים שנועדו לי" של קריסטין הרמל..מפתיע שכישרון הכתיבה שהוענק לה ויכולת חשיבה עמוקה הם שעודדו אותה לכתוב את הספר כדי שהוא למעשה יצא לאור ויגיע לידיהם של אנשים בנקודות זמן שונות אך משמעותיות לחייהם.

הרבה מאתנו מאבדים משהו יקר בחיינו..ובין אם מדובר באדם שיצא מחיינו או אדם שכבר באמת לא אתנו, שנהרג, זה פותח חלל ריק בלבנו ואנו אבודים כי למעשה מתחיל להיות כל כך קשה להמשיך. אנו מנסים להיאחז בעבר והרבה פעמים מתוך הצורך למלא את החלל הריק אנו נחפזים ובוחרים במשהו העיקר למלאו..לא מתוך ההקשבה האמיתית למה שנשמתנו זקוקה אלא מתוך הרצון למלא את הספייס הריק וכך אנו חוזרים על אותו מעגל כל פעם מחדש ובעצם חוזרים על אותן טעויות. גם הדמות הראשית קייטי בספר החיים שנועדו לי בחרה אמנם לא מיד אך כעבור זמן למלא את החלל הריק בלבה..היא נכנסה לזוגיות עם אדם די מקסים, לפי כל הקריטריונים של הסביבה- גבר מושלם ומצליח. אך הבעיה שדווקא כשהוא הציע לה הקול הפנימי לא השאיר אותה במנוחה..במקרה שלה הוא התבטא בחלומות, בהן היא התעוררה מוקפת בזרועותיו של הגבר האהוב שלה, בבעלה שנהרג לפני שנים רבות מאוד. איני רוצה להרוס את העלילה למי שיקרא..אגיד רק שהייתה ביניהם אותה האהבה שאני משתוקקת לזכות בה..אהבה כל כך טהורה ואמיתית..הם לא פחדו להיות אנושיים ולהתמסר לרגש האמיתי. הוא קיבל אותה כמו שהיא עם המוזריות שלה והייחודיות והוא זה שעודד אותה להגשים חלומות, גם אם בעיני הסביבה המודרנית הם נחשבים לשטותיים כי אינם רציונליים. זה מסוג האהבה שאינך לובש מסכות, אינך מפחד להתבדח לעשות פדיחה ולדעת שהאדם האהוב עליך יעשה הכל כדי שדווקא הוא יצא מגוחך העיקר לא לגרום לך להרגיש רע או נבוך..מסוג האהבה שאינך חושש מחוסר הבנה כי האדם תומך בך ואינך מפחד להראות לו עד כמה אתה רגיש.

קייט חולמת על בעלה כי בעצם בעולם האמיתי היא נמצאת עם אדם שאינו מספיק עמוק כדי להבינה. החלומות גורמים לה לפקוח עיניים ולהבין שהיא עדיין מחפשת אותו..את אותה האהבה שהייתה ביניהם וההזדהות וההבנה. בן זוגה הנוכחי די מושלם ופחות עמוק..מבחינתו הכל רציונלי ופחות מקשיבים לרגש..הוא גם אינו תומך בה בהחלטתה לעזור לקהילת חירשים כמתנדבת..הוא אינו מבין מדוע היא ממשיכה לרצות ילדים גם כשהיא מגלה שאינה תוכל להפוך לאימא. מבחינתו זה סימן שהיא לא נועדה מלכתחילה להיות אימא. הוא אינו מבין מדוע חשוב לה לדעת אם אי פעם הוא הרגיש בדידות בבית הספר או רגעי שמחה..כי מבחינתו זה כל כך סתמי לדבר על שנים עברו וכיצד זה תורם עכשיו כששניהם מבוגרים ותקופת בית הספר רחוקה לה.. הבעיה שהוא אינו עמוק. הוא אישיות די שטחית שמסתפקת בדברים גשמיים של כאן ועכשיו. אך עיניה של קייט נפקחות והיא מבינה שהיא מילאה את החלל הריק העיקר למלאו, כדי לא להרגיש בדידות..אמנם החלומות מזכירים לה שהיא חפצה לאהבה אמיתית לאותו הרגש שהיה לה עם בעלה שנהרג. החלומות חוזרים על עצמם והם מוחשיים כל כך שהיא אינה יודעת היכן היא באמת חיה. היא בטוחה שהיא בוגדת בבן זוגה כשהיא נמצאת עם פטריק בעלה שנהרג בחלומות..היא חיה בשני עולמות.. בחלומות ובחיים כאן. היא מחליטה לבחור בחיים שלא נועדו לה- להמשיך לחיות עם בעלה בחלומות..שם לגדל את הילדה שלהם שתיוולד ושם להיות מי שהיא הייתה אמורה להיות לולא תאונת הדרכים שקרתה.

היא נפרדת מבן זוגה אחרי שהיא מתעוררת. הבעיה שהיא מתחילה לראות בחלומותיה שהיא בוחרת נתיבים בחיים שבהם היא לא מגשימה את עצמה עד הסוף..היא אף מבינה שהיא לוקחת את החיים כמובנים מאליהם בתוך חלומותיה..כי הרי היא לא חוותה בחלומותיה את תאונת הדרכים כי היא לא קרתה..החיים בחלומותיה ממשיכים כפי שהיו צריכים להמשיך אם לא הייתה ת.דרכים. היא קולטת שהיא לא עוצרת לשניות כדי להרגיש ולחוות את הרגעים של חייה ואילו עכשיו כשהיא מטיילת בחלומותיה היא נאחזת בהם..היא קולטת שבתוכם היא לא מגשימה את עצמה כפי שזה קרה אחרי האובדן על אף האהבה הטהורה בינה לבין בעלה.

"כל פעם כשנוצר חלל הוא מתמלא במשהו שהופך אותך לשונה משהיית קודם, זה משנה את מסלול החיים שלך". לצערי אובדן הוא כל כך קשה בחיים אך הוא באמת מתמלא במשהו שהופך אותך לשונה. הרצון העמוק לחוות אהבה אמתית הוא הדרייב שלי. האובדן הרבה פעמים בא ללמד אותנו משהו עלינו. קייט בוחרת להפסיק זוגיות לאחר חלומותיה, שבעצם תמיד היו שם בתת מודע, מתוך הרצון להעניק לעצמה אפשרות לאהוב ולהיות נאהבת כפי שהיה לה עם פטריק. היא מבינה שעל אף אהבתם האמיתית היא ראתה שהיא לא הייתה מגשימה את עצמה ותורמת לאנשים הזקוקים רק לה. האובדן הוא למעשה זה שגורם לה לעלות למסלול בו היא תביא תרומה לרבים..והזוגיות הנוכחית שלה קיימת לא מתוך רצון אמיתי לחוות אהבה אמתית אלא מתוך צורך למלא חלל ריק.

גם אני החלטתי להפסיק זוגיות שלא שירתה אותי, אולי אף עשיתי טעויות זהות כשניסיתי למלא חלל..גם אני כמו קייט חיה בעולם נוסף, בו אני מתעוררת בחלום לצד זרועות מוכרות לי שמקיפות אותי באהבה אמתית ולוחשות לי שהגבר שלי עוד לפני שפגש אותי ידע שהוא שלי ואני שלו..מתוך האהבה הטהורה הזו לגבר שבינתיים הוא פרי דמיוני בחלומות. אני מחליטה לנתק את מה שלא משרת אותי במציאות...והחלל הריק הרי הוא זמני והוא יתמלא רק בזכות אהבת אמת שאני אבחר בה כדי להפסיק לחיות בתוך החלומות.

החלל הריק לא נועד כדי למלאו בכוח ברגע שהוא מופיע. החלל הריק אמנם מעיד על רגש בדידות אך הוא גם מעיד על הצורך להתחבר לאמת הפנימית. ברגע שלא תסו למלאו בכוח יופיע האדם שלו חיכיתם ורק אם תתנו לזה לקרות..בלי לחץ ובלי מרדף.
ברגע שתתחברו לקול הפנימי שלכם תגלו שהחיים מסתדרים איך שהם אמורים להסתדר, השלווה היא מתוך הידיעה שבחרתם מסלול נכון מסלול שיקרב אתכם להגשמת החלומות, כי הפעם ואולי בפעם הראשונה בחיים אתם מחליטים לבחור באהבה שאתם מייחלים לה ולא במה שבא.
אתם חייבים להבין שעליתם על מסלול נכון ואם לא כל החלקים התיישבו במשבצת המדויקת זה רק זמני. השלווה היא מתוך ההבנה שלקולכם ולחלומותיכם יש בסיס הגיוני ושהם אלה שדוחפים אתכם למסלול הנכון שבו היא תופיע..הברוכה והיפה, השלווה הטהורה.

ובהחלט..גם כשיש חלל בלב ( המקום הפנוי לאדם מיוחד שימלא אותו ) יש לאדם אפשרות להעניק המון ולתרום לחייהם של רבים..

לעמוקים שבינינו- ממליצה בחום לקרוא את הספר וגם את הספרים הנוספים שלה!!
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מירי (לפני חצי שנה)
תגובה ליעלה- מסכימה איתך, העיקר לזכור ללכת לעבר הלא נודע עם האמת הפנימית, לא להזניח אותה, לא לבגוד בה והכל יהיה בסדר!!
יעלה1 (לפני חצי שנה)
ולפעמים אנחנו פשוט ממצים משהו, אבל עדיין קשה ללכת לעבר הלא נודע...
מירי (לפני חצי שנה)
תגובה ליעלה תודה ששיתפת את המקרה שלך, יעלה. זה בהחלט כל כך מעניין, כיצד ספר מסוים מגיע לידינו בעוד האחר נשאר לו אי שם בחנות, על המדף ובעוד מקומות..
אני מאמינה שהבדידות היא חלק חיוני, ללא ספק מעציב, אך חשוב..שעוזר לנו להתמקד בקול הפנימי שבתוכנו, להיפתח לאפשרויות חדשות. בסופו של דבר אנו יוצאים מחוזקים יותר ואנו צוברים ניסיון בלשמוע סוף סוף את הצרכים שיש בתוכנו ופועלים למען הגשמתם של החלומות והשאיפות האמיתיים שלנו.
יעלה1 (לפני חצי שנה)
התחברתי למה שכתבת "החלל הריק לא נועד כדי למלאו בכוח ברגע שהוא מופיע"...
זה מזכיר לי שכשהתגייסתי נאלצתי להתנתק מחברה טובה שהיינו עושות הכל ביחד.
ואז הייתה תקופה באמת של בדידות כזו שלא הייתה נעימה, אבל בלעדיה כנראה לא הייתי נפתחת לאפשרויות החדשות שאכן היו לי בצבא.
ובחירת ספר היא תעלומה. יש כל-כך הרבה גורמים שמעורבים בזה. יכול להיות שאני אקנה ספר כי המוכרת המליצה וגרמה לי לסמוך עליה, או שיש לי מטרה ספציפית, או מטרה לא ספציפית... אבל אני יודעת בכללי מה אני רוצה, ועדיין - אני חושבת שהספרים הטובים באמת הם לא "מה שהיה לנו בראש" שאנחנו מחפשים. הם אף פעם לא, לא ידענו שנצא איתם.
מחשבות (לפני חצי שנה)
קריסטין הרמל מבזה את השואה.



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ