הנה אני, נצר לשושלת ארוכה ועתיקת יומין של קופי - אדם פרימיטיביים, קורא ספר ששמו 'קיצור תולדות האנושות' וכותב עליו ביקורת באתר 'סימניה'.
להלן 3 מהפיכות גדולות שקרו במהלך ההיסטוריה האנושית, שהשפיעו רבות על האנושות ועל איך שהיא נראית כיום לעומת פעם, שעשו בעצם את הבלתי ייאומן והצליחו לגבור על הביולוגיה שלנו, ושנתנו דווקא לנו, בני האדם, מכל שאר בעלי החיים ומיני האדם האחרים (הרי פעם בני האדם לא היו שונים בהרבה מכל שאר בעלי החיים) את הכלים הנכונים ואת היכולת לקרוא ספרים ולכתוב עליהם אחר כך ביקורות (או במילים אחרות וכלליות יותר: לשלוט בעולם):
המהפיכה הראשונה שקרתה היא המהפיכה הלשונית. בעקבות מהפיכה זו, לבני האדם ניתנה היכולת להעביר כמויות גדולות של מידע על המציאות הסובבת אותם (הישרדות והתגוננות), על המציאות החברתית של בני האדם עצמם (רכילות), ועל דברים שאינם קיימים במציאות כגון סיפורי אגדה ומיתוסים משותפים (ובכך לגרום לשיתוף פעולה בין אנשים שונים שאינם מכירים זה את זה, וללכד אותם, כדי לגבור על בעיות שונות). המהפיכה הלשונית היא, לפי נוח הררי, המאורע שבעצם התחיל לכאורה את ההיסטוריה האנושית (או כמו שאני קורא לזה: "נקודת ה-0 בציר הזמן של האנושות").
המהפיכה השנייה היא המהפכה החקלאית. אפשר לקרוא לה גם בשם "מהפיכת הביניים", כי היא התרחשה בין שתי מהפיכות. המהפיכה החקלאית לקחה את האדם, ובעצם הקפיצה אותו צעד נוסף קדימה. עד לפני המהפיכה החקלאית, האדם היה מושפע מהטבע. המזון שהוא אכל, למשל, חייב היה להמצא באיזור המחייה של אותו פרט. החל מהמפיכה החקלאית, לאדם ניתנה היכולת גם להשפיע על הטבע, ולא רק להיות מושפע ממנו. הוא החל לביית בעלי חיים למטרות שונות, לגדל צמחים וגידולים חקלאיים אחרים כמו החיטה, ולהפיץ אותם ברחבי העולם ולהרוויח מזה כסף. המזון שהאדם אכל, לא צריך להיות כבר כפוף לתנאי מזג האוויר או למקום מסויים. אם פעם החיטה גדלה בעיקר במזרח התיכון, למשל, אז עכשיו אפשר למצוא אותה כמעט בכל מקום על פני הגלובוס! בנוסף, בני האדם החלו לעבור לגור ביישובי קבע והאוכלוסייה האנושית גדלה. אבל לא הכל היה מושלם במהפיכה החקלאית. בהתחלה המהפיכה הזו הקשתה על חייהם של הציידים - לקטים, שהתרגלו לנדוד ממקום למקום, והמעבר החד מאורח חיים אחד לאורח חיים אחר, הניב גם חסרונות ולא רק יתרונות. אבל לאט לאט, עם השנים, האדם למד איך לנצל את המהפיכה החקלאית בצורה טובה יותר, כמו שאפשר לראות היום (אבל כמובן שפה ושם יש כמה חסרונות, לצד כל היתרונות, שעדיין נותרו כפי שהיו - סבלם של חלק מבעלי החיים המבויתים הוא דוגמא טובה לכך), אבל במהפיכות כמו במהפיכות, הכל ממשיך וממשיך, מתקדם הלאה. הלאה, לעבר המהפיכה הבאה.
המהפיכה השלישית והאחרונה היא המהפיכה המדעית. או כמו שאני אוהב לקרוא לה: "מהפיכת גיל ההתבגרות של האנושות" - כי כמו שהנער המתבגר או הנערה המתבגרת עוברים אי אלו שינויים שונים ומשמעותיים במבנה גופם, בקולם או בהתנהגותם, בקצב כזה מהיר שהם לא חוו קודם לכן, ושכנראה גם לו יחוו בעתיד - כך גם קרה בעקבות המהפיכה המדעית, כשכוחו של האדם גדל בעוצמה ובמהירות כזו, עד כדי כך שב- 500 שנים בלבד, האדם הספיק לעשות כל מני דברים, שעד לפני המהפיכה המדעית, היה לוקח לו לעשות אותם אולי משהו כמו 2,000 שנה! העולם השתנה בקצב לא ייאמן, בקצב שהעולם לא חווה קודם לכן ושכנראה גם לא יחווה ("אדם שהיה נרדם בשנת 1000 ומתעורר בשנת 1500 היה מבחין באי אלו שינויים, אך בסך הכל היה מרגיש בבית. אדם שהיה נרדם בשנת 1500 ומתעורר בשנת 2000 לא היה מסוגל להאמין למראה עינויו, והיה משוכנע כי הוא ודאי מת והגיע לגן עדן - או אולי לגיהינום")בין ההישגים הכי מרשימים של האדם (ואלי ההכי מפורסם שבהם) נמנה האדם הראשון שצעד על הירח, ניל ארמסטרונג (שטבע את המונח הידוע והכל כך מתאים: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות"). אבל האמת היא שלא תמיד צריך לחפש את ההישגים הכי מרשימים שיש במקומות הכי מרשימים שיש. גם גורדי שחקים, שהיום אולי נראים לנו כדבר מובן מאליו, וחלק מ"הנוף העירוני", אבל לפני 500 שנה זה בכלל לא היה מובן מאליו, וממש לא חלק מהנוף העירוני. גם כיום המהפיכה המדעית ממשיכה להתפתח להתקדם עוד ועוד, וכך גם העולם שלנו, אבל כמובן שלא באותו הקצב של המהפיכה המדעית (אבל את זה נשאיר לביקורת הבאה שלי על הספר הבא של יובל נח הררי - 'ההיסטוריה של המחר').
ובין לבין, האנושות המציאה את הכתב, את המטבע, את הדתות השונות, את האימפריאליזם, את הגזענות ואת הפטריארכליות.
'קיצור תולדות האנושות' הוא מסוג הספרים שבקריאה ראשונה קשה אולי מעט להתחבר אליהם, אבל בקריאה שנייה פתאום משהו נדלק, נשמע מין 'קליק' כזה, ואתה לא מבין בכלל מה לעזאזל הפריע לך לאהוב אותו בקריאה הראשונה. את הספר הזה החלטתי לנסות לקרוא שוב, לאחר שאחותי הביאה הבייתה את הספר השני של יובל נח ההרי ('ההיסטוריה של המחר') והספר הזה מאוד סקרן אותי, אז החלטתי שאני רוצה לקרוא אותו. אבל לפני שאני מתחיל לקרוא אותו, חשבתי לעצמי שאולי כדאי לנסות שוב את 'קיצור תולדות האנושות' ולתת לו צ'אנס נוסף למרות שזכור לי שהתקשיתי להתחבר. טוב שעשיתי את זה.
לקרוא את הספר הזה היה בשבילי ממש כמו להיות בתוך שיעור מרתק, כשהמורה שמלמד את החומר הנלמד, מסביר אותו (את החומר) בהמון התלהבות, עם שימוש רב בתנועות ידיים בעודו יוצר דיאלוג ער ותוסס עם התלמידים, ושכל התלמידים (כולל אותי) פשוט מרותקים לשיעור, נועצים במורה ובמה שהוא אומר עיניים מרותקות, ולא שמים לב לשום דבר שקורה מסביב, ואפילו לא לצלצול המעצבן שאומר שהשיעור הסתיים והגיע הזמן לצאת להפסקה. במקרה הזה, המורה הוא יובל נח הררי, החומר הנלמד הוא ההיסטוריה של האנושות, הצורה שבה הוא מלמד את החומר הנלמד מתבטאת בכתיבה מצויינת וחדה כתער, שימוש בדוגמאות ובפירוט רב, פנייה ישירה לקוראים, ובעיקר איזו אג'נדה אישית שמצליחה לכבוש את לב התלמידים (כלומר, לב הקוראים), והצלצול המעצבן הוא בעצם האמא המעצבנת שאומרת לך להפסיק לקרוא, ולבוא לאכול ארוחת ערב. יובל נח הררי הוא מסוג האנשים שאם אתם שואלים אותם 'למה', אין מצב שהם יענו לכם 'ככה', כי המילה 'ככה' פשוט לא קיימת בלקסיקון שלהם (או בדי אן איי שלהם). יובל נח הררי מדבר בספרו בעיקר על דברים שקרו במהלך ההיסטוריה האנושית, אבל כאלה שממשיכים לקרות גם היום, וכנראה שימשיכו לקרות גם בעתיד. שמעתי מישהו שאמר כאן באתר שהספר הזה הוא כמו התנ"ך. והאמת היא שאני די מסכים עם האמירה הזו. 'קיצור תולדות האנושות' הוא בעצם התנ"ך הכלל - אנושי (וזה לא משנה בכלל אם אתה יהודי, נוצרי או מוסלמי - הספר הזה שייך לכולם. לכולנו).
***
דרך אגב, אם תשאלו את יובל נח הררי מה הוא חושב על הביקורות הזו, אני די בטוח שהוא יגיד לכם שהביקורות לא קיימת, אלא רק בדמיון שלנו...
***
[הנה תוספת קטנה לזכרו של מוטי קירשנבאום שהלך לעולמו בטרם עת, מראיון בתוכניתו עם יובל נח הררי: https://www.youtube.com/watch?v=jpexDNZNsog]
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
