ביקורת ספרותית על בין קראוס לקסטנר : המאבק על הצלת יהודי הונגריה מאת אילה נדיבי
הביקורת נכתבה ביום שני, 31 באוגוסט, 2015
ע"י tuvia


ביום שישי שעבר הקשבתי כהרגלי לתוכנית הרדיו של משה טימור ׳ שישי אישי׳. כמו בכל תוכנית עלה לשידור פרופ׳ שלמה אהרונסון שדיבר על סיפרה של אילה נדיבי שמספר בהרחבה את סיפורה של שואת יהודי הונגריה.
שנים רבות אני מאזין לסיפוריו של פרופ׳ אהרנסון ומעולם לא שמעתי אותו כה סמוק מזעם קדוש, כה תוקפני וכה חסר כל הגיון פנימי בדבריו.
אהרונסון פשוט עיוות את האמת ההיסטורית ( דבר שאיננו קורה כל יום כאשר היסטוריון מומחה מנתח פרשיה היסטורית). הפרופ׳ המכובד תקף ותקף את המחברת כאשר הקצף נוזל מפיו ולא קשה לי לתאר את רסיסי הרוק הנתזים לכל עבר. טוב שלא הייתי בקרבתו.
אז בואו נחזור לספר פוקח עיניים זה.
ראשית, עלינו לעמוד על העובדה ששואת יהודי הונגריה קרתה שלא כמו השואות האחרות במהירות שיא. ממרץ 1944 ועד ספטמבר 1944 גורשו והושמדו מעל ל400 אלף מיהודי הונגריה שחיו בפרובינציות הרחוקות מעיר הבירה , בודפשט.
ההצלחה הגדולה של קבוצתו של אייכמן בביצוע הגירוש וההשמדה נבעו מכמה גורמי יסוד:
א) העזרה ושיתוף הפעולה של המשטר ההונגרי ובמיוחד של הממשלה בראשות הורטי והז׳נדרמיה- משטרה ההונגרית. היה זה שיתוף פעולה טוטלי, אכזרי ומלא שנבע משינאה ומאנטישמיות כלפי יהודי הונגריה שנבעה מעשרות שנים של שטיפת מוח מצד הכנסיה הקטולית ועובדת היות ההונגרים מאמינים נאמנים ואדוקים.
ב) גורם ההפתעה ומהירות הביצוע- מרגע שנחתם ההסכם בין האס. אס לבין ראשות הרכבות על הקצבת רכבות וקרונות לגירוש, ותאום מקביל עם מפקדת האס אס באושוויץ ( ביניהם , הארכת פסי הרכבת עד לתאי הגזים כמעט בבירקנאו), יהודי הפריפריה הוכנסו בצווים ממשלתיים לגיטאות ומרגע שהיו סגורים הגרוש נעשה בקלי קלות.
ג) שתוף פעולה של היודוראנט עם הצורר עד כדי הבטחת שיתוף פעולה מקסימלי עם הנאצים תוך הפיכת היהודים לכבשים תמימות שעלו לרכבות ללא כל התנגדות ולו מינימלית .
לאחר הסקירה הזאת ניגש לטפל בספר עצמו.
הספר הינו מחקר מעמיק בנושא שואת יהודי הונגריה תוך סקירת המאבק להצלת היהודים.
אילה נדיבי מטפלת בשני האישים המרכזיים שעמלו כל אחד מצידו ולא ביחד, להצלת מכסימום היהודים שאפשר היה להציל.
נקדים ונאמר שהמחברת עושה מין אנליזה של שני האישים ותרומת כל אחד מהם להצלה.
המסתמן מין המחקר שהיתה קיימת תהום של איבה ושינאה בין שני האישים הכל כך מרכזיים כאשר התאוב ביניהם היה כל כך עמוק ועל כן מצאה המחברת צורך לעמוד על שורשי אותה שינאה והגורמים לה.
ההבדל בין שני האישים האלה היה כל כך גדול שלא היה כל סיכוי למצוא איזה גשר שיוכל לגשר בין שני האישים האלה.
יש צורך לעמוד על ההבדלים בתכונות האישיות שלהם כאשר קראוס שהיה נציג המזרחי ועמד בראש המשרד הארץ- ישראלי ( לעליה) ואילו קסטנר שהיה ראש ועד העזרה וההצלה בבודפשט התייחס אל מפלגת מפאי
ועבד תחת הוראות שהגיעו ממפלגה זו מארץ ישראל.
קראוס התנגד לדרך התנהלותו של קסטנר. הוא התנגד למגעים שהיו לו עם אייכמן ונציגיו, לשיטת המימון של ההצלה, כאשר כספים עברו ישירות מכיסיו לכיסי. האס. אס , תוך כדי כך שידע מראש את תוצאותיו
המרות של שיתוף פעולה זה, כאשר החזק מכתיב לחלש את התנאים גם כשהם מצוצים מן האצבע וכלל לא ניתן היה להגיע לתוצאות חיוביות.( קסטנר מצליח ואמנם להשיג את שחררם של מקורביו ואת בני משפחתו 1685יהודים), אולם המחיר שהוא שילם היה שיתוף פעולה עם השטן הנאצי והקרבת חייהם של מעל ל400 אלף יהודי הונגריה. קראוס דגל באי הסתרת האמת מהיהודים שהאיום כלפיהם הלך וגבר ואי ידיעת האמת , ואפילו הולכת שולל מכוונת מטעמו של קסטנר גרמה לעלייתם על רכבות המוות ללא מהומה ותוך שיתוף פעולה כנוע להחריד.
קראוס דגל באופציה השניה של אמירת האמת, התנגדות ובריחה שהיתה מקשה על הנאצים להוציא לפועל את תוכניותם להשמדת היהודים.
כאשר קסטנר היה עסוק כל כך האירגון רכבת המקורבים, תוך שאייכמן מעלה את מחירם מיום ליום, ניסה קראוס להציל 8700 משפחות יהודיות בעזרת חלוקת סרטיפיקטים של כניסה לארץ ישראל תחת חסות שוויצרית . ראוי לומר שתוכנית העליה לא הצליחה בגלל התנגדות אייכמן, לעומת זאת החסות השוויצרית השיגה להם הגנה שתרמה לביטחונם האישי ולעובדה שהגרמנים לא יכלו לגרשם לאושוויץ מבלי להרוס את היחסים עם שוויץ הניטראלית.
הספר גם עומד על פרשת התביעה נגד גרינוולד של הוצאת דיבה, שמאחוריה עמדה מפלגת מפאי, ואשר הסתיימה בפסק דין היסטורי של השופט הלוי, שיזעזע את אמות הסיפים של מדינה ישראל ב1954.
גם פסק הדין של בית המשפט העליון לא הצליח למנוע את ההרגשה שהיה זה משפט פוליטי ופסק הדין של העליון נבע שלא מצדק אלא מכך שקסטנר זכה להגנת המפלגה.
אני ממליץ על קריאת הספר לכל הרוצים לדעת את תוך תוכם של הדברים ושאני מאמין שהם דברי אמת בניגוד לכל הספרים של ההיסטוריונים שכתבו מטעם( וגם שלמה אהרונסון נכלל ביניהם).
טוביה
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אין בעיה יוהנס, ניתן לשמוע את דבריו באתר של קול ישראל, רשת ב׳, בתוכנית של מושיק טימור- שישי אישי.
יוהנס1 (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מעולה. תודה. טוביה. כרגיל, הביקורת שלך לספר הזה מעולה. הביקורת שלך
פותחת בביקורת של פרופ' אהרונסון על המחברת. נסה בבקשה
להסביר ולהבהיר על מה בדיוק יצא קיצפו של הפרופסור.
tuvia (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
לכל המלייקים תודה, וכמה הערות כלליות שיבהירו את השלבים בשואת יהודי הונגריה: השלב הראשון החל בראשית מרץ 1944 ונמשך עד ספטמבר 1944. בתחילה , הוצאו צווים שציוו על כל יהודי הפרובינציות להיכנס לגטאות. לאחר מכן החלו הגרושים בעזרת שרות הרכבות ההונגרי. את הביצוע השאירו הנאצים להונגרים ואת העבודה הקשה עשתה הז׳נדרמיה ההונגרית.שיתוף הפעולה היה מקסימלי !
כשהחלו בעלות הברית להפציץ את בודפשט ונשיא ארה״ב רוזוולט איים ישירות על מנהיגי הונגריה ובעיקר על הורטי, הפסיק זה האחרון את השילוחים. בשלב זה יהודי בודהפשט שמנו סביבות ה200 אלף ידעו שקט יחסי שנמשך כחודש.
היות והצבא האדום נכנס וכבש במהירות את צידה המזרחי של המדינה החליטה הממשלה ההונגרית לנתק את הקשרים הצבאיים עם גרמניה . הגרמנים הגיבו מהר וכבשו את החלק שעדיין לא נכבש על ידי הרוסים.
הם הדיחו את הורטי, לקחו אותו ואת משפחתו כבני ערובה והעלו לשלטון. את מנהיג מפלגת צלב החץ הפשיסטים פרו נאצים ואנטישמים חריפים. בשלב זה החלו ההונגרים לארגן את צעדות המוות מבודפשט לכיוון הגבול הסלובקי ומשם למחנות בגרמניה. רוב הנרצחים בשלב זה הומתו בדרכים. אנשי צלב החץ החלו גם לרצוח יהודים על גדות הדנובה ( חודש דצמבר והדנובה היתה קפואה), אולם מספרם נמדד במאות ולא באלפים.
כאשר כבשו הרוסים את בודה פשט בתחילת 1945 , היו בסביבות 160,000 ניצולים יהודים שרובם ניצלו בזכות הבתים הדפלומטיים בחסות שוויצרית ובחסות שוודית ( סיפורו הידוע של ראול וולנברג והציר השוויצרי לוץ).
כאשר כתבתי ששואת יהדות הונגריה שונה מהשואות האחרות התכוונתי לקצב החיסול של היהודים ששולחו, והפקודה המפורשת של אייכמן להס מפקד אושוויץ לחסל את כל המשלוחים ולא לעשות סלקציה , כמו שנעשה בדרך כלל.
תודה רבה על התגובות.
טוביה
אנקה (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
טוביה - סקירה מצויינת לספר היסטורי. יישר כוחך. לפי הנתונים במוזיאון היהודי בבית הכנסת הגדול בבודפסט, 90% מיהדות הונגריה נרצחו בשואה.
מספרם היה 900,000 לפני השואה.
הממשל ההונגרי שבראשו הורטי היה פשיסטי ומשת"פ של הנאצים ולכן ארגון המשלוחים וההצלחה שלהם ברציחתם של כל כך הרבה יהודים הייתה קלה יותר לנאצים. בבית הכנסת שהפך למעשה גם מוזיאון להנצחת יהודי הונגריה והשואה, הפך באותם ימים לגטו שם היו מרוכזים בצפיפות איומה 20,000 אנשים, עד שנשלחו למחנות. בלי ספק שאותה תקופה איומה חושפת גם פרק אפל בהתנהגותם של מנהיגים יהודים שניהולם את הצלת קרוביהם על חשבון הכלל היוו תעודת עניות מחפירה ועוד יותר רשת ההגנה שקיבלו מממפלגתם.
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
זה לא "עצובות" - מדובר בזוועות איומות! נוראות ובלתי נתפסות... ברור.
רויטל ק. (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
מה שמפריע לי הוא הניסוח.
אתם אומרם שזה הייחודי בשואת יהודי הונגריה, בסדר.
אבל כל שאר התופעות ה"סטנדרטיות" שקרו גם במדיות אחרות - עצובות לא פחות...
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
רויטל, אני חוששת שכן. כי לאאושוויץ נשלחו יהודים ע"י הנאצים מכמה מדינות, לאורך שנות המלחמה (אני חושבת - לא בדוק) שמגרמניה (מרציף 17 בברלין - נשלחו ה"משלוחים" הגדולים ביותר). אבל, מה שהיה יחודי ליהודי הונגריה - זה באמת המפלגה המקומית (דגש על מקומית) "ראש החץ" ומעשי הירי - ירו אנשים משפת הדנובה לתוכה - ממש לקראת סוף המלחמה.
רויטל ק. (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
רץ - זה ה-עצוב בשואת יהודי הונגריה? ב-ה הידיעה?
לא יודעת, את סבתא שלי, שמונת אחיה ואחיותיה, הוריה והאחיינים שלחו לאושויץ ורק היא שרדה, נראה לי גם די עצוב...
רץ (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
טוביה - על מה הויכוח, העצוב בשואת יהודי הונגריה - הוא העובדה שהמפלגה הנאצית המקומית ראש החץ השליכה את היהודים מגדות הדנובה אל הנהר, בגדת הנהר, אתר זיכרון, בדמות נעלים היצוקות לרציף הבטון - מונומנט - כל כך מצמרר ומרגש.
tuvia (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
לכל החברה המלייקים והקוראים האחרים, שלום ותודה. אני שמח שהעשרתי את ידיעתם של החברים שלא הכירו פרק עצוב ואכזר זה בקורות השואה ובקורות העם היהודי
בהונגריה ובארץ.
אם יש לחברים שאלות, תהיות, בקשות וכו׳ אשמח להענות לכם כמיטב יכולתי.
תודה לכולכם, המשך יום טוב
טוביה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
מרתק. העשרת אותי בידע.
רויטל ק. (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מרתקת על נושא מרתק וכאוב.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ