ביקורת ספרותית על Pride and prejudice מאת Jane Austen
ספר טוב

---

קשה לי לקבוע האם אהבתי את הספר הזה כ"כ כי ציפיתי לאהוב אותו, כי הוא קלאסיקה כ"כ ידועה ובולטת, או באמת בגלל שהוא ראוי לכך, בגלל שהוא אכן כתוב כה טוב וכה מעניין.
מה שבטוח הוא שאהבתי אותו - השאלה היחידה היא האם הרושם שעשה עלי היה קטן יותר לולא שמעתי עליו כל כך הרבה לפני הקריאה. ולמרות זאת - ספר לכאורה בנאלי שבפועל הוא מיוחד בכל כך הרבה דרכים שונות, מרגש, מפתיע, מצחיק ובלתי נשכח; חובה לקרוא.
אליזבת' היא בת למשפחה המונה שבע נפשות - זוג הורים וחמש אחיות - באנגליה של תחילת המאה ה19, בה כל רווקה צעירה שואפת להנשא ולהפוך לבעלת בית מבוססת וכל רווק צעיר בעל רכוש מחפש אישה, כפי שנכתב בפרק הראשון, המפורסם.
בתור בחורה שונה ונונ-קונפורמיסטית, שאוהבת לצחוק על העולם ועל משפחתה ואינה נכנעת למוסכמות חברתיות כמו נימוס והרצון להתבסס כלכלית אשר באות על חשבון אושרה האישי, נראה שהמשימה למצוא בעל תהיה קשה במיוחד בשבילה.
לעומת זאת, עם הקריאה אנחנו מתוודעים לדמויות הדווקא מתאימות הנקרות בדרכה של אליזבת' וכמו כן גם לאשמות הקטנות שלה, לעיוורון, הגאווה והדעה הקדומה שגורמים גם לנו לתעות בדרכנו לעתים.
בתור רומן וסיפור אהבה של העולם הישן בתחילת הספר היה קשה שלא לצפות לאביר על סוס לבן ולנערה נוחה המתאהבת ומתמסרת בקלות אל חתונה לבנה ומאושרת. הדבר האחרון לו מצפים הוא קומדיה - אך זהו מאפיין שדווקא בולט מאד בספר.
ג'יין אוסטן מגלה רגישות ושכל ישר כל כך לא אופיינים ואופנתיים לבחורה בתקופתה, וכותבת ספר מלא בהערות שנונות, אבחנות מדוייקות ומשעשעות ובעיקר הרבה צחוק על החברה בה חיה, על בני עמה ועל המוסכמות החברתיות מהן יצאה בתבונה רבה כל כך על מנת לכתוב את הרומן הזה. כולם זוכים למנה שלהם- בעלות הבית המבוגרות המחטטות בחברה ימים ולילות על מנת למצוא חתנים לבנותיהן; האינטלקטואלים העומדים מן הצד בלגלוג אך אינם מוכנים להכנס ולזהם את ידיהם על מנת להביא לשינוי מבורך; הבנות הטיפשיות וחסרות הזהירות שכל רצונן בחיים הוא רכוש ובעל. וכן - גם האריסטוקרטים שמרימים אף מעל ההמונים אך אינם טורחים לבדוק מה אינו בסדר בביתם שלהם. נראה שמי שציפה לרומן רומנטי יגלה שהוא מתחיל לחוש בוז כלפי אותם אספקטים בחיים ההם שקודם העריץ והסתקרן על ידיהם ושעליהם ציפה לקרוא.
אבל, ומדובר באבל גדול, לא מדובר בספר שכולו ציניות והומור יבש. הרגישים והעדינים יזילו דמעה בקטע זה או אחר והחזקים יותר יחייכו בשלווה, אך כולם יתרגשו. בגלל הדמויות השונות, בגלל סיפור האהבה שכן מופיע בסופו של דבר, בגלל תהפוכות הגורל והיופי שעוד יש באנשים ובתכונות שהם נושאים עמם, אז וגם היום.
כולם יזדהו, כולם יביטו על עצמם בדרך שונה אחרי קריאת הספר ויפנימו את המסר בדרך זו אחרת וכולם יתרגשו. כמו שכבר נאמר - לא מדובר בעוד רומן בשורה של קלאסיקות; עצם היותו קלאסיקה בוודאי חייב זאת לעובדה שהוא שונה, ומשמעותי מאד.
ספר סוחף, מרגש, יפה, שנון מדוייק ומקסים. פספוס לכל מי שלא קרא, נקודת ציון בלתי נשכחת למי שכן.

» ביקורות נוספות של עתליה
» ביקורות נוספות על Pride and prejudice