ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 12 ביולי, 2015
ע"י Command
ע"י Command
**מכיל ספויילרים** (לפחות נראה לי)
אני לא מאמין שאף ביקורת יכולה להסביר באמת או לתת מענה לקריאה של הספר עצמו, במיוחד לא על 'צלה של רוח', פשוט אי אפשר להסביר מספיק את העומק של הספר בביקורת. אולי אחרים יכולים - אני לא מרגיש מסוגל לזה. צריך לקרוא את הספר עצמו בשביל להבין.
ובכל זאת.. אנסה:
'צלה של הרוח' זה ספר בתוך ספר. גיבור הספר מוצא ספר מיוחד ומאז כל הספר נע בין חייו הפרטיים ואיך הם מתחברים לחיי הסופר של אותו ספר ומכריו. הספר מספר שני סיפורים במקביל, גם של אותו גיבור שמתחיל בתור ילד בן 10 וממשיך לבגרות וגם את חייו של הסופר של אותו ספר, שאותו גיבור הסיפור מגלה כל פעם חלקים מחייו של הסופר. חלקים שכל הזמן מצלבים עם חייו האישיים.
הספר מסובך עד כדי כך שיש קטעים בספר שהם סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור שאת הסיפור הזה קורא מישהו אחר... 4 סיפורים שכל אחד בתוך השני וכל אחד מספר מנקודת מבטו האישית.
זהירות! ספויילר~~!
הסוף מכפר על כל התיסבוכת:)
נעבור לדמויות:
דניאל - גיבור הספר. מתחיל בתור ילד נחמד, מתבגר, הגיבר שכולנו נאהב... הוא זה שהסיפור סובב אותו בזמן שהוא מגלה טפח אחר טפח מסיפורו של חוליאן קאראך ---
חוליאן קאראך - כביכול גיבור שני, הסופר. מתחיל טוב, עושה טעויות. דניאל זה שצריך להשמר מלעשות אותם שנית.
ביאה, פנלופה - החברות של דניאל וחוליאן בהתאמה. כביכול אותה אחת בחייו של אדם אחר.
פרמין - דמות חביבה ביותר שתורמת רבות לעלילה. חבר טוב של דניאל.
יש עוד אבל אלה העיקריות לדעתי.
'צלה של הרוח' כתובה בצורה קסומה כלשהי, מושכת מאוד, הוא מעניין מאוד ולמרות אורכו (460 עמודים אם אני זוכר נכון, לא ארוך במיוחד) אין בו קטעים משעממים בכלל! נקרא בנשימה עצורה!
הספר מרגש מאוד, מעביר הרבה מסרים על אהבות בגידות, חברויות, טעויות בחיים ועל החיים בכלל.
ספר מדהים מכדי להכיר אותו בביקורת לפי דעתי.. צריך פשוט לקרוא! מה שכן, זה שווה את זה^^
ציטוט שאהבתי:
'תרגיש בנוח' אמרה והפנתה את גבה. הבטתי סביבי ושאלתי את עצמי איך בדיוק לעשות את זה.. ~ נוריה מונפורט לדניאל בבית הקטן ועלוב שלה.
מומלץ בחום!! (תודה למומו על ההמלצה, לא אכזבת!)
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Command
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
^^
לגיטימי לחלוטין להתחבר לספרים שונים מהספר הזה. הוא מיוחד בצורה מסויימת מאוד. ואם את לא מתחברת כנראה שזה לא ממש יעבוד.. לא מכיר את "מכתב לביאליק" :/ למרות שזה באמת לא נשמע בסיגנון ;) את רצינית לגבי המתכון? יפה בכלל שאת זוכרת.. אם כן, אז זה נמצא בבית שלי (אני חוזר בפעם בחודש בערך), ואני אפילו לא זוכר איזה מתכון זה היה.. אבל אני יכול לבדוק. בכל אופן אני מכיר כמה נחמדים וקלים להכנה. |
|
|
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
התחלתי פעמיים...
בפעם השניה החלטתי להמשיך, ולא צלחתי את הספר הזה...
כנראה מתאימים לי ספרים כמו "מכתב לביאליק" או משו כזה D; תשמע, יש איזו ביקורת שלך שהזכרת שם לביבות, אז אפשר את המתכון? (אמרת שהכנת אתזה שהיית ילד, כך שנראלי שאוכל להתמודד, אם לא עם צילה של הרוח אולי עם קצפה של ביצה D:) |
|
|
no fear
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
שמע, דניאל. הגורל נמצא לרוב מעבר לפינה. כמו גנב, זונה או מוכר כרטיסי הגרלה - שהם שלושת הגילויים הנפוצים ביותר שלו. אבל ביקורי בית הוא לא עושה. צריך ללכת לחפש אותו.
מישהו אמר פעם שברגע שאת מתעכבת לחשוב אם את אוהבת מישהו, כבר הפסקת לאהוב אותו לתמיד. העיר הזאת מכשפת, ידעת, דניאל? היא נכנסת מתחת לעור וגוזלת לך את הנשמה בלי שתשים לב אפילו. אנו בני האדם מוכנים להאמין בכל מלבד האמת. בחיים האלה מקבלים הזדמנות שנייה רק לחרטה. כל עוד מישהו זוכר אותנו, אנחנו חיים. ספרים הם כמו מראות: רואים בהם רק מה שיש בפנים. העולם הזה לא יתפוצץ בגלל האטום, כמו שכותבים העיתונים. הוא יתפוצץ מצחוק, ימות מרוב בנאליות, משום שהוא הופך הכל לבדיחה, ועוד בדיחה גרועה, נוסף על הכל. אנשים מקרקרים בלי סוף. מוצאו של האדם לא מן הקוף, אלא מן התרנגולת. חיים ריקים עוברים על פניך כמו רכבת שלא עוצרת בתחנה. ספרים הם כמו מראה - אתה מגלה בהם רק מה שכבר נמצא בפנים. |
|
|
Command
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
וואו..
אהבתי את האחרונים יותר.. אבל כן, ספר אדיר! |
|
|
מוּמוּ
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
"המקום הזה הוא אחד מרזי העולם, דניאל. מקדש. לכל ספר, לכל כרך שאתה רואה, יש נשמה. הנשמה של מי שכתב אותו, ונשמתם של אלה שקראו בו וחיו אותו וחלמו עליו. בכל פעם שספר מחליף ידיים, בכל פעם שמישהו מעביר מבט על דפיו, הנשמה שלו גדלה ומתחזקת. לפני שנים רבות, כשאבי הביא אותי הנה בפעם הראשונה, המקום הזה כבר היה עתיק- אולי כמו העיר עצמה. איש לא יודע בדיוק ממתי הוא קיים ומי ייסד אותו. אומר לך מה שאמר לי אבי: כאשר ספרייה נעלמת, כאשר חנות ספרים סוגרת את דלתותיה, כאשר ספר אובד בתהום הנשייה, אנו, שמכירים את המקום הזה ושומרים עליו, דואגים שהספרים יגיעו הנה. כאן חיים לעד הספרים שאיש כבר אינו זוכר, הספרים שאיש כבר אינו זוכר, הספרים שהלכו לאיבוד במבוכי הזמן- בתקווה שיגיעו בבוא היום לידי קורא חדש, נפש חדשה. אנחנו מוכרים וקונים אותם בחנויות, אבל למעשה אין לספרים בעלים. כל ספר שאתה רואה כאן היה ידידו הטוב ביותר של מישהו. עכשיו הם יכולים לסמוך רק עלינו, דניאל. אתה חושב שתוכל לשמור על הסוד הזה?"
"דניאל, הקשר בין אב לבנו מבוסס על אלפי שקרים לבנים. המלכים הקדושים שמביאים מתנות לשנה החדשה, העכבר שמביא שי למי שנפלה לו שן, ומי שטוב זוכה לגמולו. וזה עוד שקר קטן. אל תרגיש אשם." "ערכו של סוד תלוי בערכם של אלה שמפניהם אנו שומרים אותו." "לא הכרתי את העונג שבקריאה, את חקר הדלתות שנפתחות בנשמתך, את ההפלגה עם הדמיון, את היופי והמסתורין של הבדיה והשפה. נישקת פעם בחורה, דניאל?" [...]"טוב, אתה עוד צעיר מאוד. אבל זו אותה התחושה. את הניצוץ הזה של הפעם הראשונה לא שוכחים. עולמנו הוא עולם אפל, דניאל, והקסם הוא נכס נדיר. הרומן של קאראך לימד אותי שהקריאה יכולה לגרום לי לחיות באופן חריף יותר, שהיא יכולה להחזיר לי את הראייה שאבדה לי. הספר ההוא, שלא היה חשוב לאיש, שינה את חיי- ולו רק בגלל זה." "אתן, הנשים, מקשיבות יותר ללב ופחות לשטויות," סיכם הכובען בעצב. "בגלל זה אתן חיות יותר." "חוליאן אמר לי שסיפור הוא מכתב שהסופר כותב לעצמו, כדי לספר לעצמו דברים שלא היה מצליח לגלות בדרך אחרת." |
|
|
Command
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
כן, גם לי היו כמה אבל את זה ממש אהבתי:)
|
|
|
מוּמוּ
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
יאי אני כתובה בביקורת!><
שמע, הספר כל כך צטיט. כל כך. כמות הציטוטים שהוצאתי מתוכו מטורפת.
|
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
ספר מקסים ומענג.
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
