ביקורת ספרותית על הזונות של פתח תקווה מאת דורון בראונשטיין
ספר טוב

---

ושוב אני חוזר לביקורת אחרי ספר קשה ומתיש מאד מבחינת קריאה.

ספר זה הגיע אליי לאחר דרך לא דרך , לא כהמלצה של חברים , ולא מידיעה של הסופר שהוא אגב כמעט בן גילי.

מודה בריש גלי , אני חושב שזה הספר הכי קשה לקריאה שנתקלתי בו מאז ומעולם.

איך ניתן להסביר ספר שהוא קשה לקריאה??

פשוט מאד , זהו ספר עב קרס , האותיות בו מאוייתות במעיין צפיפות בלי רגילה ממש.

הדרך הברורה ביותר שניתן להסביר זאת זה בליל בלתי נתפס של אותיות קטנות וצפופות מאד בדפים.

אין מרווחים כמעט בין שורה לשורה וגם לא בין השורות.

אני אישית לא נתקלתי בספר שהדפים אותם אני מתאר מלאים לעייפה בשרבוט של מלל שנראה כבלתי נגמר בכל דף ודף.

סלח לי דורון בראונשטיין אבל הסגנון שלך גם בכתיבה הוא שטפון מחשבתי שלי היה מאד קשה להבין אותו לכל אורכו של הספר.

העלילה היא בליל מטורף של יחסים של 3 חברות שהקשר בינהן הוא קשר בלתי רגיל.

יפית גיבורת הסיפור נפגעה מינית על ידי אביה , שנים לאחר מכן נפגעה בפיגוע בדולפינריום בתל אביב.

הספר הנו קשה לקריאה , הייתי חייב לנשום הפסקות תכופות בספר הזה , מצד אחד הוא משך אותי כמגנט , ובו בזמן הסגנון הטירופי

של הכתיבה בצורתו( צורת כתיבה שאיני רגיל בה ומעייפת נורא) , גרמה לי כעס ועייפות עד כדי חשק לזרוק את הספר מידיי.
מין הרגשה ניגודית כזו של לחבק ולהפליק במקביל.

התחושה הנה שיפית כל כך כעוסה ופגועה בחייה מהכל שבעצם כל מוצא פיה הוא כשלשול אחד ארוך ומתמשך בו יש הכל. סבל ושמחה מדון ועונג ומה לא....

לא אכנס ממש לפרטי התוכן , צריך לקרוא ולראות אותו בכדי להבין במה מדובר אבל באמת מדובר בספר מעיק ומתיש ובסופר שכותב

תוכן שונה מכל מה שקראתיו עד כה.

יותר מכך חשוב שוב לציין כמה פגיעה מינית מצד הורה , או כל אחד אחר יכול לשנות חיי ילד או ילדה באופן אדיר בחייו העתידיים.

בהחלט ספר בוטה וחזק נורא.

» ביקורות נוספות של arti
» ביקורות נוספות על הזונות של פתח תקווה