ביקורת ספרותית על זולגות דמעותי אמר השוטר מאת פיליפ ק' דיק
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 14 ביוני, 2015
ע"י נצחיה


קצת מוזר לקרוא ספרי מד"ב ישנים. עוד יותר מוזר לקרוא ספרי מד"ב ישנים שיצאו לאור רק עכשיו. הדיסוננסים זועקים מכל עבר, ודורשים התיחסות ותשומת הלב. זה לא לוח השנה. עם השנים עוד נסתדר. נניח שעכשיו 2015, והספר נכתב בשנות השבעים וכיוון לעתיד של שנת 1988, שכמובן עכשיו היא בעבר, ואנחנו כבר יודעים שהמציאות בשנת 1988 היתה שונה מהותית מהמתואר בספר. אבל מנושא השנה אפשר להתחמק בקלות. לחשוב על יקומים מרובים, למשל. הרי אנחנו בתחום המד"ב. או יקומים מתפצלים. אפשר גם לדחות את התיארוך השנתי למשהו בעתיד. נגיד 2048, או משהו. אם כי זה פתרון פחות טוב. הרי מאז 1988 האמיתית היו קצת התפתחויות טכנולוגיות, והיית מצפה לשדרוג או שחלוף שלהן ב"עתיד" הלא מוגדר שנבחר. אם זה לא קורה, והגיבורים ממשיכים לשמוע מוזיקה מתוך תקליטים אבל משתמשים בתמונות ארבע-מימדיות, הדיסוננס מרים את ראשו. הדיסוננסים לא בהכרח הורסים את הספר. רק מקנים לקריאתו מן טעם לוואי מוזר.

ובכן, בספר הזה הקורא פוגש את ג'ייסון טוורנר על גג העולם. בן 42, משודרג גנטית, ועל כן יפה תואר ונראה צעיר מגילו. זמר לשעבר ומנחה טלויזיה פופולרי בהווה. עשיר מאוד. כלומר מאוד-מאוד. ביחסים רומנטיים עם אישה יפה כמוהו ועשירה כמוהו. הכי טוב שאפשר. ובכן, מכאן דברים יכולים רק להתדרדר. וזה מה שקורה. הכי גרוע שאפשר. יום אחד ג'ייסון טוורנר מגלה את עצמו זרוק במלון נידח, ובלי מסמכי זיהוי. אף אחד לא מכיר אותו. אף אחד לא שמע מעולם על תכנית הטלוויזיה שהנחה. התקליטים שלו ריקים. ואין לו דרך לאמת את זהותו. זו בעייה גדולה, שכן ארצות הברית של אותה 1988, היא מדינה משטרתית. במדינה הזאת יש מחסומי משטרה על כל צעד ושעל, ואם אין לך אישור לקיומך - אתה בבעיה גדולה. ובכן ג'יסון טוורנר נמצא בבעיה גדולה, והוא יודע את זה. מכאן ואילך הוא מוצא את עצמו לכוד בסיוט בלהות, מנסה להימלט ממחסומים ולבנות לעצמו זהות, אבל נבגד על כל צעד ושעל.

זה ספר דק גזרה למדי. הוא מתמקד יותר בג'ייסון ובבעיותיו הטורדות ופחות בתיאור מפורט של מבנה המדינה, הבעיות ההיסטוריות שגרמו לה, המבנה החברתי ועוד פרטים טכניים חשובים. זה מבלבל מאוד, אבל גם מוסיף לחווית הקריאה. שכן הקורא מצליח להזדהות עם הבלבול המסוייט שאופף את טוורנר והקושי שלו לזהות מה אמת ומה נכון, ומה אשלייה נוראה. וזה מה שחשוב בעצם במדע בדיוני. לא קיומן של מושבות אנושיות על כוכבים אחרים, שימוש ברכבי טיסה אישיים ובתמונות בארבעה מימדים, אלא המענה על שאלות בסיסיות. למשל מאגרי מידע כוללניים ותפקידם בחברה, או השאלה הבסיסית יותר, האם קיום אישי תלוי בזיהוי חברתי, והאם מי שאף אחד בסביבתו אינו מכיר בו ממשיך להיות קיים.
מומלץ לחובבי הז'אנר.

*** ושוב אנומליית הדירוג: יש דירוג אחד (שלי) והוא ארבעה כוכבים. העאלק-דירוג-משוקלל הוא 2. אתר-בלאי ***

23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נצחיה (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
שין שין - בשמחה.
שין שין (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אוהבת מד"ב ישן - תודה על ההמלצה המנומקת.
נצחיה (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
לא פואנטה, לגמרי מהמחשב.
בנייד אני בכלל לא מצליחה להיכנס לאתר משום מה.
(ועכשיו, מהמחשב בבית, התמונה אכן מסודרת יפה)
פואנטה℗ (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אני מניחה שאת רואה ככה בנייד. תעברי למחשב (עדיף נייח, עם מסך גדול) והאתר ייראה לך הרבה פחות בלאי, כולל תמונות (מניסיון) -:).
נצחיה (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
פואנטה, באמת החליפו?
כי אני עוד רואה את התמונה המכווצ'צ'ת הישנה.
נצחיה (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
רויטל, התחלתי בזה שזו בעיה בספרי מד"ב ישנים.
אבל הישנים במקור שתורגמו עכשיו בעייתיים פי כמה. כי מילא אם זה ספר על דפים צהובים ובפונט טיימס ניו רומן בגודל עשר ובעברית ישנה, עוד אפשר להבין את הקונטקסט. אבל בספר חדש עם דפים בוהקים מלובן ועברית חדשה זה מוזר.

ואסימוב מעולם לא ניסה להיות עתידן. הוא נביא "מה שיש עכשיו הוא טוב", ולכן אצלו הצרימות לא ממש מפריעות. אצל אחרים כן.
נצחיה (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
תמיד אוהב אותו - תודה מקרב לב.
פואנטה℗ (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
איזה יופי שסידרו את התמונה. עכשיו רואים כמה היא מהממת, ולא העאלק-תמונה שהייתה מקודם...
רויטל ק. (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
זו הרבה פעמים בעיה בספרי מד"ב ישנים, לא?

בספר יום הדין של קוני וויליס, הטלפונים כוללים וידאו, אבל אנשים מנסים לתפוס זה את זה ללא הצלחה כל הזמן, כי אין פלאפונים עדיין.
ואצל אסימוב, כבר אין בתי ספר והילדים לומדים לבד בבית ממחשב ומכינים שיעורי בית על כרטיסיות ניקוב...
תמיד אוהב אותו (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
הביקורת שלך למשל מומלצת לאוהבי כל הסוגות הסיפרות.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ