ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שבת, 6 ביוני, 2015
ע"י
ע"י
אתמול - 48 שנים לששת הימים - זמן טוב להוריד מהמדף, לקרוא בו שוב ולהמליץ על "רגל של בובה".
סיפור ההתמודדות האמיתי - נכתב באופן של יומן אישי - התמודדות היומיומית הסיזיפית, כואבת ומטלטלת של יעקב, פצוע קשה מששת הימים. בסיפור מתאר יעקב את היותו מילואימניק לוחם ברמת הגולן, את הפציעה הקשה את המאבק היומיומי בבית החולים ועד השיקום והנכות שנשארה.
- הסיפור שלו, של רעייתו ובתו הפעוטה.
אני מבקש לציין - יעקב העליון לימים נאשם בהטרדה מינית ובאינוס קטינות, נשפט ונשלח למאסר. רעייתו, יעל, התאבדה בעקבות גילויי התנהגותו של יעקב ואני לחלוטין מגנה את התנהגותו - אני החלטתי להניח באופו מלאכותי בצד ולהפריד לחלוטין את חוט המחשבה, רק לשם ובעת קריאת הספר אודות הפצוע הצעיר וקורותיו שמובילים לאמפטיה אדירה אצל הקורא לבין כל הנושא סביבו הוא נאשם. כי אחרת, לא הייתי מסוגל לשוב אל הספר הזה, אל תוצאות המלחמה אצל פצוע אחד כשברקע "על גבעת התחמושת" או יותר רלוונטי "בתי את בוכה או צוחקת" מלווה את הסיפור.
מומלץ.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
רץ - נכון שאלה מענינת. אם כי בתחושתי מי שאונס בכלל וקטינות בעיקר - אולי יש לו כבר ממילא איזה תקל חמור באישיות.
לא יודע.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
עמיר - דווקא הקישור בין החייל הפצוע למי שאונס קטינוות מעורר שאלה, האם מדובר לא רק בגוף פגוע, אלא גם בנפש פגועה,
לעולם השאלה תישאר פתוחה.
|
|
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
ידעתי שהנזיפה תגיע ולכן ניסיתי להקדים תשובה לשאלה.
אבל התשובה כפי הנראה משכה את השאלה. הצלחתי, בעיקר משני הטעמים הללו: א. הספר נכתב הרבה שנים לפני המעשים הרעים.
ב. הספר הזה הוא מסמך התמודדות מיוחד ומרגש אחד שנכתב טוב ושמעיד על שעבר על רבים אחרים. ועוד: כאמור: אני בז לאיש שהפך להיות יעקב העליון שנים אחר כך. הוא נשפט ונענש עפ"י חוק ולא תפקידי להחרים כאן את המסמך הזה, כי אם לציין שהוא נקרא למרות. |
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
עמיר תודה על הסקירה. אבל אני ממש לא מבינה איך הצלחת לנתק את עצמך ממעשיו של
יעקב העליון?
|
|
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
תודה לכן חני ודינה !
תודה גם לכם: פני, מחשבות, חגית, אפרתי ויעלהר.
|
|
dina
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
עמיר ... מדהים! ולמה? כי בשבוע שעבר , ואני לא יודעת מה נגע לי בזכרון , וטלטל אותו ממקומו , אבל חשבתי על הספר הזה. כאדם בוגר שגומע ספרים , למותר לציין שהייתי גם ילדה כזו . זכורה לי שבת קייצית אחת , הימים ימי אמצע שנות השבעים - שבת זו שבת . הערוץ האחד והיחיד לא משדר , המכוניות על הכביש היו בודדות ,יחסית להיום, כן? והכל אומר שקט ודממה . והשבר הכי גדול - הספרייה תיפתח רק מחר. אבי שלף מהמדף המתפקע ספרים - רובם בהוצאת תרמיל - את הספר הזה. לא יכולתי להניח אותו מהיד , נשאבתי לתוכו כל כולי מרותקת . באותה השבת גמעתי אותו בשלוק , וחזרתי אליו עוד פעמיים בהפרש של כמה שנים . עד כדי כך .
לימים , כשקרה מה שקרה , סירבתי להאמין שזה אותו אדם , הרגשתי מרומה. איך יכול להיות? אבל כן , ואולי על אף... מצטרפת להמלצה . |
|
חני
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
עמיר סקירה יפה אבל איך אפשר להפריד ולנתק
חוט מחשבה על האיש ומעשיו????
בכל מקרה אתמול בעירי בסיירת הורים עברנו מפארק לפארק דברנו עם צעירים " והמורעלים" שבחבורה שלנו עשו חידון ידע על מורשת קרב ואם הם זוכרים מהו התאריך המיוחד ומה הוא מציין? .אני התפעלתי כל כך מהידע שהפגינו הצעירים גם דתיים וגם חילונים עמיר אם היית נכח ליבך היה מלא גאווה .... |
13 הקוראים שאהבו את הביקורת