ביקורת ספרותית על קונטרפונקט - הספריה החדשה # מאת אנה אנקוויסט
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 25 במאי, 2015
ע"י אורי רעננה


זהו ספר הטומן בחובו פילוסופיה על מחזוריות החיים, אנדרטה לחיים של יוהאן סבסטיאן באך, ובמידה מסויימת שיר הלל לאם כדמות מרכזית במשפחה.
ביצירה של באך "ואריאציות גולדברג", מציג המלחין את השקפתו על החיים שלו, בהם ללידה ולמוות נוכחות ממשית.
אשתו הראשונה נפטרה ומותירה ארבעה ילדים, מהם אחד קטן שדורש טיפול.
באך מתחתן עם צעירה ממנו בשבע עשרה שנים: מריה מגדלנה , להם נולדים שישה עשר ילדים שמתוכם נותרו שבעה.
חיים אינטנסיביים כאלו מציגים מחזוריות.
כזאת היא הוואריאציה.כל חזרה מציגה שינוי, לעיתים קל ולעיתים משמעותי יותר.
היצירה עצמה מהווה מעגל ענק : היא מתחילה באריה - שיר , ומסתיימת באותה אריה.
אולם כמו שאין אדם נכנס לאותו נהר פעמיים, כך האריה הראשונה תחילתה מהוססת ואחר כך בעוצמה, אפילו אופטימית, ואילו אותה אריה מופיעה בסוף, מהורהרת מעט יותר, בעלת תובנה וניסיון של החיים והמוות.
המחברת מקבילה את זה ל "אם", "בת", "בן" עוד "בן" ובעל שהוא נגן בתזמורת.
אין להם שמות , אבל יש להם זהות מוגדרת , מודרנית, עם מחזור ציפיות ושאיפות וחיים.
הווריאציות מכילות הרבה קאנונים, שהם קטעי נגינה העולים אחד מן השני, ונזכרתי בקאנון המפורסם בחנוכה: "מי ימלל גבורות ישראל", שבו גם הנושא וגם ההמשכיות מיוצגים ומתלכדים.
אנקוויסט מציגה גם את העברת השרביט בין הדורות, בוואריאציה החמישית.
שם הנגן מצליב ידיים תוך כדי נגינה, לכאורה,הסיבה לכך היא טכנית כי במקור כלי הנגינה היה בעל שתי שורות קלידים, כיום הפסנתר בעל שורה אחת.
אבל, אנקוויסט מביאה גם דוגמה מהרכבת שפועלת בעיר, שמסלול נסיעתה בהתחלה הוא על גשר עילי ואחר כך היא נכנסת למינהרה (אחורי הקלעים?).
הפרק מסתיים באפיזודה שבה הילד מבקש מאחותו, לחזור על סיפור פעם אחר פעם.
הסופרת מביאה את הנגינה של היצירה (במיוחד האריה), של גלן גולד, בצעירותו, תוססת וחיה ולקראת מותו איטית מהורהרת, אינטימית.
הרי שלמה המלך כתב :" סובב סובב הרוח , ואל מקומו שב הרוח..".
אנה אנקוויסט מוצאת שלא הכל הבל למרות מחיר שיש לשלם לפעמים.
ולבסוף קטע בסיפור שחוויתי בעצמי.
בוואריאציה השביעית, מתואר קונצרט שבו יושב הבן באולם יחד עם האם והבת, שקט משתרר עם כניסת המנצח והרמת ידו לאות כי עומדים להתחיל.
באותו רגע נשמע קולו של הילד "אבא, אבא", כולם רוטנים, המנצח מוריד ידיו מסתובב ומחייך, האב שיושב על הבמה, מנופף לרגע בשרביט הכינור וכולם חוזרים למלאכת הנגינה.
לימדתי גאומורפולוגיה באחת האוניברסיטאות בארץ, וקבעתי להפגש עם המשפחה בתום ההרצאה.
אשתי הסתובבה עם הבן במסדרון, והוא שמע את קולי מבעד לדלת, והחל לקרוא :"אבא, אבא". נסיונות ההרחקה שלו, גרמו לו לפרוץ בבכי.
אחת התלמידות אמרה לחברתה: "מישהו הביא את הבן שלו לאוניברסיטה".
כשראיתי כי הענין לא נפסק , פתחתי את הדלת, והכנסתי אותו .
הוא ישב בשורה הראשונה ולא הפריע כל ההרצאה.
לצערי , הוא לא רשם כל מילה שאמרתי כמו שאר הסטודנטים. וגם היום, לאחר שלושים ומשהו שנים הוא לא עושה זאת.
לסיכום: זהו ספר מלא תובנות.
מומלץ מאוד לקרוא את הספר יחד עם שמיעה וצפיה באינטרנט. הביצועים של גלן גולד ניתנים לצפיה, כמו הביצועים המצויינים של הצעירים הסינים והיפנים.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
תודה הזמנתי אותו מהסיפריה אני ברשימת ההמתנה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ