ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 9 באפריל, 2015
ע"י דורון נחמני
ע"י דורון נחמני
ספר מתח מומלץ. קריא, זורם, מעניין. סגנון הכתיבה מרתק, אבל העוקץ אינו הסיפור הבלשי אלא הסביבה שבתוכה הוא מתרחש: החברה הסובייטית בתחילת שנות ה-50'. אנו פוגשים את העוני, המצוקה הכלכלית שיצרה השיטה הקומוניסטית, יחסי האנוש בחברה שבה כולם מלשינים-בכוח, ושיקולי הפרט בהקשר זה בכל מה שהוא עושה. הקריאה מכניסה את הקורא בהדרגה לעולם המושגים של החברה הסובייטית, וזו חוויה בפני עצמה. אולי אף החוויה העיקרית מקריאת הספר.
לי הספר גרם לחשוב על פן של החיים בישראל שאינני נותן עליו את הדעת בדרך-כלל. בסוף שנות ה-80' התגוררנו בארה"ב למשך מספר שנים, ונתקלתי לראשונה בעולם של אינדיבידואליזם וניתוק מהסביבה. אינך יוצר קשר אנושי ממשי עם מי שבא איתך במגע (יש בוודאי נימוס ומאור פנים, אבל לא קשר) כי אין לך שום דבר משותף איתו. וגם אינך יודע כיצד הוא יגיב לתקשורת מצידך. וכך כל אחד חי לו בבועה משלו, כשהוא נזהר לא לחדור לרשות האחר. ולכן התקשורת הבינאישית היא מנומסת, זהירה, אף פעם לא אישית. ואתה נזהר משוטרים, ונזהר מלחרוג מכללי ההתנהגות המקובלים. ובין השאר, אתה גם מוותר על זכותך להביע דעה גלויה על כל מה שקורה לך ומסביבך.
לפני שנתיים נסעתי לטיול ברוסיה ונתקלתי במציאות שונה לגמרי ודומה בתוצאתה. אין ביטחון אישי ברחובות. הפשע שולט. המשטרה בעצמה עוסקת בסחיטת שוחד מהאזרחים (ניידות משטרה עצרו את הרכב שלנו שלוש פעמים והתקרית תמיד הסתיימה כששילמנו שוחד לשוטרים כדי שיעזבו אותנו). התייר חשוף לרמאות, שוד ודרישת שוחד בכל נקודת-זמן. ריח של פשע מאורגן עולה מהכל. ושוב - אתה חי בבועה, נזהר מכל מגע עם הסביבה כי אינך יודע למה תוביל התקשורת עם הזולת. וזו האווירה הברורה העולה מהספר, מתקופה אחרת וגם מישובים לכאורה-אינטימיים: אף אחד לא בטוח, המחר הוא סכנה, אף אחד לא אדון לגורלו, החיים הם מאבק הישרדות ללא עקרונות, ואין מסביבך מי שיגן עליך אם לא תסגור איתו עיסקה.
ואז אני חושב כיצד אנו מקבלים כמובן מאליו מצב של ביטחון אישי סביר, משטרה מגוננת (גם אם יש לנו טענות על אפקטיביות), זכות להסתובב חופשי בדרכי עפר ובשבילים, מערכת משפטית עצמאית ואפקטיבית, זכות הבעת דעה. נדמה לי שתחושת החופש והביטחון האישי שאנו חווים בישראל לא קיימת ברוב העולם. ועד כדי כך אנחנו מקבלים זאת כמובן מאליו שאיננו חוששים לחוות דעה על כל דבר שסביבנו ולהעביר ביקורת גלויה (וגם לנזוף בפומבי) על כל מי שאנחנו פוגשים ושמתנהג לדעתנו בצורה שאינה נראית לנו.
למי שהקריאה על ההיסטוריה של העם הרוסי בתקופת הקומוניזם נראית מעניינת - אני יכול רק להמליץ על הספר הנפלא "המלחשים". הסופר עצמו - איש צעיר בשנות העשרים לחייו - כולל בסוף הספר רשימת קריאות מומלצת שממנה שאב את תיאור החיים ברוסיה.
שוב: ספר מומלץ
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה על ביקורת מפורטת, נהדרת...
|
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
ספר מתח קלוש, לא אמין, לא מותח ולא ראוי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
גם אני התרשמתי מאד מהספר.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
דורון, על הספר כבר כתבתי אז לא אחזור על עצמי.
אני חושבת שיש להפריד בין חוויית מהגר / תייר לבין חיים של מקומיים שברוב המקרים לא מתהלכים על קליפות של ביצים אלא חיים בחופשיות יחסית, גם ברמה הבינאישית. יש גם להפריד בין תחושת חופש לבין פמיליאריות ישראלית - זו תכונה שבאמת תתקשה למצוא במקומות אחרים בעולם.
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
